וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם (ח)
פרטי היוצר\ת
Pymouss / CC-BY-SA-3.0
וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי (ט)
קודם מועכים ושוברים את מעטה הקש היבש המקיף את הסיבים הארוכים (בלי לפגוע בסיבים עצמם), ואז מסירים את הקש השבור ו"מסרקים" החוצה את שאריות הקש עד שישארו רק סיבים נקיים - כמו בתמונה כאן.
קודם מועכים ושוברים את מעטה הקש היבש המקיף את הסיבים הארוכים (בלי לפגוע בסיבים עצמם), ואז מסירים את הקש השבור ו"מסרקים" החוצה את שאריות הקש עד שישארו רק סיבים נקיים - כמו בתמונה כאן.
פרטי היוצר\ת
Aswan in Egypt. By Gerd Eichmann, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת (י"ח)
הנילוס חולף על פני האי יֵב שליד אסוואן, שם שכנה קהילה יהודית לקראת סוף ימי בית ראשון.
הנילוס חולף על פני האי יֵב שליד אסוואן, שם שכנה קהילה יהודית לקראת סוף ימי בית ראשון.
|
|
סיכום
תקציר
| נאום-נבואי\מַשָּׂא על מִצְרָיִם: הנה ה' בא למִצְרָיִם רוכב על ענן\עָב קל, וכל אליליה רועדים בבהלה, ולב המִצְרִים נמס בתוכם מפחד. ה' יביא למלחמת אזרחים במִצְרָיִם, כשכל אחד יִלָּחֵם גם בבני-משפחתו ובידידיו, וערים וממלכות בתוך מִצְרָיִם תלחמנה זו עם זו [*]הכוונה לשושלות המתחרות של מִצְרָיִם ששלטו בתקופות שונות בערים ובמחוזות הראשיים במִצְרָיִם התחתית\צפונית והעלית\דרומית . |
| א מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה יְהוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. ב וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. |
| ה' יעשה שרוּחַ החכמה של בני מִצְרָיִם תתרוקן\נָבְקָה והוא יבלבל\יבַלֵּעַ את התוכניות\העצות שלהם, והם ילכו לחפש\לדרוש עצה אצל אליליהם ואצל המֵתִים [*]הָאֹבֹת וְהַיִּדְּעֹנִים היו מַפְנִים שאלות לרוחות המֵתִים. "אוֹב וְיִדְּעֹנִי" נזכרו יחד עם ה"דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים" . ה' יסגיר\סִכַּר אז את מִצְרַיִם ביד אדון\מֶלֶךְ קָשֶׁה וחזק שימשול בהם בעריצות. כך אמר ה', האדון האמיתי, שבא ללחום בראש צבאותיו!
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוק י"א: יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
, וראו את סיפורו של המלך שָׁאוּל ש"הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ", אבל אח"כ הלך בעצמו אל "אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר" כדי להעלות בעזרתה את שְׁמוּאֵל מהמֵתִים ולהתייעץ איתו לגבי הקרב הקרוב עם הפְלִשְׁתִּים. הָאִטִּים אינם מוכרים במקורות אחרים, אך ניתן לשער מההקשר שמדובר בסוג נוסף של מומחים ביצירת קשר עם המֵתִים, אולי תוך השמעת קולות איטיים, כמו "הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים" שיְשַׁעְיָהוּ מזכיר ביחד עם הָאֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים ביְשַׁעְיָהוּ פרק ח פסוק י"ט
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ח פסוק י"ט: יט
וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים.
. |
| ג וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. ד וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת. |
| המַיִם ביְאוֹר\יָּם\נָהָר יתייבשו\נִשְּׁתוּ\חָרְבוּ, ונְהָרוֹת\יְאֹרֵי מִצְרַיִם\מָצוֹר [*]הכוונה לתעלות ולנחלים המשניים היוצאים מהנילוס באזור הדלתא יסריחו\הֶאֶזְנִיחוּ[*]כמו 'זנח' בערבית , יהיו-דלים\דָּלֲלוּ במים ויתייבשו גם כן, וכל צמחי הקָנֶה וָהסוּף שבהם יקמלו. השדות שעל גדות\פִּי היְאוֹר יעשו ערומים\עָרוֹת מגידולים, וכל מה שנזרע סביב היְאוֹר יתייבש ויתנדף ברוח ויעלם. |
| ה וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. ו וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. ז עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. |
| הדייגים יתאבלו\אָנוּ וכל הדייגים המשליכים ביְאוֹר חַכָּה או פורשים בו רשת\מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם יהיו אומללים. יתאכזבו\בֹשׁוּ גם העוסקים בעִבּוּד הפִּשְׁתָּה, כולל הנשים הסורקות\שְׂרִיקוֹת את סיבי הפִּשְׁתָּה, ואורגי הרשתות\חוֹרָי [*]אך יש המפרשים "חוֹרָי" במובן של בדים לבנים כמו באֶסְתֵּר פרק ח פסוק ט"ו .
[^]
אֶסְתֵּר פרק ח פסוק ט"ו: טו
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.
|
| ח וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ. ט וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי. |
| כל יסודותיה\שָׁתֹתֶיהָ [*]ראו שָּׁתוֹת במובן של יסודות למשל בתְּהִלִּים פרק י"א פסוק ג של מִצְרָיִם יהיו מדוכאים, וכל בוני הסכרים\עֹשֵׂי-שֶׂכֶר
[^]
תְּהִלִּים פרק י"א פסוק ג: ג
כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל.
, וכאן אולי הכוונה למנהיגי מִצְרָיִם[*]אך יש המפרשים עֹשֵׂי-שֶׂכֶר במובן של שכירים יהיו עגומי-נפש[*]כמו באִיּוֹב פרק ל פסוק כ"ה .
[^]
אִיּוֹב פרק ל פסוק כ"ה: כה
אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן.
|
| י וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ. |
| אבל כל שָׂרֵי צֹעַן יהיו אֱוִילִים, והחכמים שביועצי פַרְעֹה יִתְּנוּ עצות נִבְעָרות\חסרות-דעת. למה אתם אומרים לפַרְעֹה שאתם בני חֲכָמִים כמו מַלְכֵי המזרח\קֶדֶם [*]בְּנֵי קֶדֶם נחשבו לחכמים ביותרמְלָכִים-א פרק ה פסוק י ? איפה הם אם כן כל חכמי מִצְרָיִם שיגידו לה, או שיודעים בכלל, מה תכנן\יָּעַץ ה' עַל מִצְרָיִם?
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוק י: י
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם.
|
| יא אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. יב אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ יְהוָה צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם. |
| שָׂרֵי צֹעַן יֵעָשׂוּ לאֱוִילִים\נוֹאֲלוּ, ושָׂרֵי נֹף, שאמורים להיות אבן הפינה של כל שְׁבָטֶיהָ, יַתְעוּ\נִשְּׁאוּ את מִצְרַיִם בדרכה. ה' יסוך\ימזוג לתוך מִצְרַיִם רוּחַ של עקמומיות\עִוְעִים, והשרים יַתְעוּ אותה בכל מעשיה, כך שהיה תִּתְעֶה בדרכה כמו שִׁכּוֹר מקיא. |
| יג נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ. יד יְהוָה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. |
| כך לא יהיה מי שיעשה במִצְרַיִם אף מַעֲשֶׂה כמו שצריך, לא המנהיגים (הם ה"רֹאשׁ" ונמשלים ל"כִּפָּה" [*]הכוונה כנראה לצמרת גבוהה של עץ, כמו כפות תמרים ) ולא פשוטי הָעָם (הם ה"זנב" ונמשלים לאַגְמוֹן). |
| טו וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן. |
| עבודת ה' במִצְרַיִם: אז המִצְרִים יפחדו כמו נָּשִׁים פחדניות מהיד של ה' המונפת להכות אותם. וגם אַדְמַת יְהוּדָה תהיה מקור של פחד\חָגָּא למִצְרִים, וכל מי שרק יזכיר אותה, יִפְחָד מהתוכנית שה' מתכנן עליו. |
| טז בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו. יז וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו. |
| אז גם יהיו 5 ערים במִצְרַיִם שבהן ידברו בשפה העברית, ואשר תושביהן ישבעו נאמנות לה'. אחת מהן תהיה זו המכונה "עִיר הַהֶרֶס" [*]יש המתקנים עיר החֶרֶס כלומר עיר השֶׁמֶשׁ, היא העיר המִצְרִית הֶלְיוֹפּוֹלִיס (עיר-השמש ביוונית). והכוונה כנראה שיהודים יתיישבו ב-5 הערים הללו. . |
| יח בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת. |
| אז גם יהיה מִזְבֵּחַ לה' בתוך מִצְרַיִם, ומַצֵּבָה [*]אבן פולחן ניצבת לה' בסמוך לגבול שלה, ואלה יהיו לאות ולעדות על גְּדוּלַּת ה' גם בארץ מִצְרַיִם, כי גם שם יזעקו מאמיניו לעזרתו כנגד אויביהם הלוחצים אותם, והוא ישלח להם מוֹשִׁיעַ שיריב את ריבם כנגד אויביהם ויציל אותם. |
| יט בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַיהוָה. כ וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם. |
| כך ילמדו המִצְרִים להכיר בכח ה' ויתחילו גם הם לעבוד אותו בזבחים ובקורבנות מִנְחָה [*]המִנְחָה היא קורבן מן הצומח - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק ב. . הם גם ינהגו לנדור לו נדר ואז להקריב את קורבן השְׁלָמִים שלו[*]היו כמה סוגים של קורבנות שְׁלָמִים, וכאן הכוונה לנדר שבו נודרים לה' להקריב לו את קורבן השְׁלָמִים אם תתקבל עזרה כלשהי. ראו בדף של ספר וַיִּקְרָא. . ה' יהיה לסירוגין מכה\נגף ואז מְרַפֵּא את המִצְרִים, עד שהם ישובו אליו בתחינה כֵּנָה והוא יעתר לבקשתם וירפא אותם לגמרי. |
| כא וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ. כב וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם. |
| אז גם תהיה דרך\מְסִלָּה שתוביל מִמִּצְרַיִם צפונה לאַשּׁוּר [*]דרך ארץ יִשְׂרָאֵל , ושני העמים ילכו הלוך ושוב אלה אל אלה, ומִצְרַיִם גם תעלה אז מס לאַשּׁוּר. |
| כג בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר. |
| אז גם תשלים יִשְׂרָאֵל את אַשּׁוּר ואת מִצְרָיִם לברית משולשת, שתביא בְּרָכָה לאָרֶץ. וה' יברך את שלושת העמים - את "עַמִּי" מִצְרַיִם, את "מַעֲשֵׂה יָדַי" אַשּׁוּר, ואת "נַחֲלָתִי" יִשְׂרָאֵל [*]כלומר מִצְרַיִם ואַשּׁוּר, כמו כל עמי העולם שייכים לה' והוא שעשה אותם, כמו יִשְׂרָאֵל שהיא נַחֲלָת ה' . |
| כד בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | ..וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. |
| ח | וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ. |
פרטי היוצר\ת
Entrance of the Temple of Amun, San el-Hagar (Tanis), Egypt. By Roland Unger (see page for author) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
הכניסה לעיר טאניס - היא צֹעַן
פרטי היוצר\ת
Ruines de la salle hypostyle et du pylône de Ramsès II - XIXe dynastie - Memphis - Mit Rahineh. By Sebi. No machine-readable author provided. Neithsabes assumed (based on copyright claims)., [Public domain], via Wikimedia Commons
אולם העמודים במקדש פתח בנֹף\ממפיס, מימי רעמסס ה-2