כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ (ח)
זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (כ"ה)
|
|
סיכום
הָעָם אינו מקשיב לה' למרות שהוא מנסה לדבר אליו, ולכן הָעָם נוהג במנהגי עבודה זרה ואוכל מאכלים טמאים. אבל ה' אומר שאין להשחית אֶשְׁכּוֹל ענבים שלם אם יש בו עוד ענבים עִם מיץ, וכך גם הוא לא ישחית את כל הָעָם החוטא ביחד עִם הצדיקים שבו. ה' יברא עולם חדש שבו יִשָּׁכְחוּ כל צָרוֹת העבר, ונאמניו יחיו עד גיל מופלג ויזכו לראות ברכה בעמלם ובילדיהם, וישרור שלום - גם בין החיות.
תקציר
| תּוֹכְחַת ה' על חטא עבודת האלילים דברי ה': עשיתי את עצמי זמין\נִדְרַשְׁתִּי\נִמְצֵאתִי גם כשבני יִשְׂרָאֵל לא בקשו\שָׁאָלוּ את עזרתי, והצהרתי "הִנֵּנִי הִנֵּנִי" גם אל עַם\גּוֹי (יִשְׂרָאֵל) שכאילו כבר לא נקרא על שְׁמִי. הושטתי כל היום את יָדַי להציע את עזרתי לבני עַם מרדן\סוֹרֵר אשר הולכים בעקבות הגַּחֲמוֹת שלהם בדרך שאינה טובה [*]ולא בְּדַרְכִּי . |
| א נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי. ב פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם. |
| כי בני הָעָם הסוֹרֵר הזה מַּכְעִיסִים אוֹתִי ללא בושה מול פָּנַי כל הזמן במנהגי עבודה זרה, כשהם זובחים בגינות [*]ראו על הגינות ששימשו לעבודה זרה למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק כ"ט ומקטירים קטורת במזבחי לְּבֵנִים מאולתרים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק כ"ט: כט
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.
[*]במקום במקדש כנדרש. אך אולי הכוונה להקטרת קטורת תחת עצי לִבְנֶה, כמו בהוֹשֵׁעַ פרק ד פסוק י"ג , ויושבים ואף ישנים בקברים ובמקומות מוחבאים\שמורים\נְּצוּרִים
[^]
הוֹשֵׁעַ פרק ד פסוק י"ג: יג
עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה.
.[*]אולי כדי להעלות מתים באוב, או לעסוק בכישוף? , ואוכלים בְּשַׂר חֲזִיר ושותים מכְּלֵיהֶם מרק מלא בדברים טמאים\מתועבים\פִּגֻּלִים. |
| ג הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים. ד הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק [וּמְרַק] פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם. |
| אלה אשר אומרים לאדם אחר: "לך והתקרב למקומך שלך ורק אל תִּתְקָרֵב\תִּגַּשׁ אלי, כי אני קדוש מִמְּךָ ואתה תטמא אותי בקרבתך!", עליהם אני אכעס עד שֶׁיֵּצֵא עָשָׁן בְּאַפִּי כמו אֵשׁ הבוערת\יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם. |
| ה הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם. |
| והנה, דבר החטא הזה נשאר כתוב לְפָנָי כך שלא אשכח אותו, ולא אשתוק\אֶחֱשֶׂה עד שאשלם לחוטאים כגמולם בעונש שיפגע בהם עצמם\בחֵיקָם. העונש יבוא עליכם בגלל חטאיכם וגם בגלל חטאי אֲבוֹתֵיכֶם, אשר גם הם קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת [*]כלומר במקומות פולחן מאולתרים כמו למשל במְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג , ובכך הם כאילו השמיצו\חֵרְפוּ אותי. לכן, אני אמדוד את מעשי החטא שלהם קודם\ברִאשֹׁנָה ואז אביא עונש מתאים עליהם\על-חֵיקָם.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
, ולא במקדש כנדרש |
| ו הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי עַל חֵיקָם. ז עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה על [אֶל] חֵיקָם. |
| ה' יברור בין עבדיו הצדיקים לבין החוטאים דברי ה': כמו שאדם מוצא עוד מעט ענבים עִם מיץ\תִּירוֹשׁ באֶשְׁכּוֹל עִם ענבים שרובם רעים, ואומרים לו "אל תהרוס\תשחית את כל האֶשְׁכּוֹל כי יש בו עוד פירות שיביאו לך בְרָכָה", כך אֶעֱשֶׂה גם לְמַעַן בני יִשְׂרָאֵל שעדיין עובדים אותי ולא אהרוס את כל עַם יִשְׂרָאֵל (למרות שרובם חוטאים). |
| ח כֹּה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל. |
| ולכן אוציא עוד צאצאים\זֶרַע מבני יִשְׂרָאֵל\יַּעֲקֹב, ואוציא עוד מבני יהוּדָה צאצאים שיִרְשׁוּ את הָרֵי יהוּדָה, וכך יהיה שהנבחרים שבין בני יִשְׂרָאֵל, שהם עֲבָדַי, יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה. אז השָּׁרוֹן (הבִּיצָּתִי) יהיה לארץ מִרְעֶה לצֹאן, ועֵמֶק עָכוֹר (המקולל [^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ז פסוקים כ"ד-כ"ו: כד
וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר.
כה
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים.
כו
וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
) יהיה למקום פורה שבו ירבוץ בָּקָר, ומחוזות אלה יִמָּסְרוּ לְאֵלֶּה מבני עַמִּי אשר יחפשו\ידרשו אותי. |
| ט וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה. י וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי. |
| ולעומתם, אַתֶּם עזבתם אותי ושכחתם לעבוד אותי במקדש שבהר הבית, ובמקום זה אתם עורכים שֻׁלְחָן (מזבח) עִם זבחים לאֵל "גַּד", ומְמַלְאִים ספל-לנסיכת-יַיִן\מִמְסָךְ לכבוד האֵל "מְנִי" [*]את האל גַּד עבדו למשל בעיר בַּעַל-גָּד .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק י"ז: יז
מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
, אך האל מְנִי אינו ידוע ממקורות אחרים. |
| יא וְאַתֶּם עֹזְבֵי יְהוָה הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ. |
| ולכן אני אספור\אֶמְנֶה את כולכם כשאגזור עליכם מוות בחֶרֶב, וכולכם תִּכְרָעוּ ברכיים לקראת הטֶּבַח שלכם. וזאת כיוון שקָרָאתִי ודִּבַּרְתִּי אליכם (דרך נְבִיאַי) וְאתם לֹא שְׁמַעְתֶּם או עֲנִיתֶם לאזהרותי, ועשיתם דברים רעים בְּעֵינַי, ובחרתם במעשים שלא רציתי\חָפַצְתִּי בהם. |
| יב וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם. |
| דברי ה': לָכֵן בעוד שעֲבָדַי הנאמנים יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ ויִשְׂמָחוּ, אַתֶּם תִּרְעָבוּ, תִּצְמָאוּ ותתאכזבו\תֵּבֹשׁוּ, ובעוד שעֲבָדַי ישירו\יָרֹנּוּ בלב שמח, אַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, ותְּיֵלִילוּ בדכאון\שֵּׁבֶר-רוּחַ. |
| יג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ. יד הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ. |
| וכך תעשו שהשם שלכם ישמש כקללה\שְׁבוּעָה אצל הצדיקים הנבחרים שלי, כמו: "הלוואי וה' ימית אותך כמו שהוא המית את אותם רשעים". אבל לאלה אשר עובדים את ה' יהיה שֵׁם אַחֵר, שישמש לברכה. |
| טו וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר. |
| ישועת הצדיקים באחרית הימים: ואז כבר יִשְׁכְּחוּ כולם את הַצָּרוֹת הַקְּדוּמוֹת\רִאשֹׁנוֹת שנפלו על הָעָם כי הַצָּרוֹת והעוונות שגרמו להן כבר יהיו נסתרות מֵעֵינָי. כי הנה אני בא לברוא שָׁמַיִם ואָרֶץ חדשים, ואיש לא יזכור\יעלה-עַל-לֵב כבר את הַצָּרוֹת הַקְּדוּמוֹת. |
| טז אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי. יז כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב. |
| כי במקום הצער על הַצָּרוֹת, אתם רק תשמחו\שִׂישׂוּ\גִילוּ לָנְצָח\לעֲדֵי-עַד על הבריאה החדשה שלי, כי ביְרוּשָׁלַיִם שאני אברא שוב ובתושביה\עַמָּהּ יהיו רק שמחה\גִּילָה\מָשׂוֹשׂ. וגם אני אשמח\גַלְתִּי\שַׂשְׂתִּי על יְרוּשָׁלַיִם ועל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, ולא יִשָּׁמְעוּ עוד ביְרוּשָׁלַיִם קולות של בְּכִי וזְעָקָה. |
| יח כִּי אִם שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ. יט וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. |
| ולא ימצא עוד ביְרוּשָׁלַיִם צעיר\עוּל-יָמִים או זָקֵן שימות צעיר ולא יזכה לחיות את חייו במלואם. כי כל נַּעַר יָמוּת רק בגיל 100, ולכן זאת תחשב כקללה כשיאמרו לחוטאים שהם יחיו "רק" עד 100. |
| כ לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל. |
| וכולם יזכו לבנות בתים ולשבת בהם, ולנטוע כְרָמִים ולאכול מפִּרְיָם, כי לא יקרה שוב שזרים יֵשְׁבוּ בבתיהם ויאכלו מעצי הפרי שהם נטעו [*]כפי שקרה כשזרים התיישבו ביְהוּדָה אחרי שתושביה יצאו לגלות . כי מניין יְמֵי החיים של בני עַמִּי יהיה כיְמֵי החיים של עץ (אשר חי עד גיל מופלג), ובני הָעָם שבהם בחרתי יזכו להשתמש במעשה יְדֵיהֶם לאורך שנים כה רבות עד שמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יהיה בָּלוּי מרוב שימוש. |
| כא וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם. כב לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי. |
| כך הם לא יעמלו\יִיגְעוּ לָרִיק [*]בבניית בתים ובנטיעת עצי פרי ולא יֵלְדוּ את ילדיהם לשוא\להבל\לַבֶּהָלָה, כי הם בני זֶרַע שה' בֵּרֵךְ, ולכן הם יזכו לחיות ביחד עִם צֶאֱצָאֵיהֶם. ואני אֶשְׁמָע ואֶעֱנֶה לבקשותיהם עוד לפני שהם ידברו ויקראו לעזרתי. |
| כג לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם. כד וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. |
| דברי ה': אז תשרור אחווה גם בין כל החיות כשהזְאֵב הטורף ירעה ביחד עִם הטָלֶה, והאַרְיֵה יאכל תֶּבֶן ביחד עִם בני הבָּקָר. הָאוֹכֶל\לֶחֶם של הנָחָשׁ יהיה רק העָפָר [*]כפי שקבע ה' בעקבות חטא גן העדן , וחיות רעות לא יעשו רעות או יהרסו\יַשְׁחִיתוּ את ההולכים בחורבות שעל הר הבית.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ג פסוק י"ד: יד
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
. וכאן הכוונה שהנָחָשׁ יאכל רק עָפָר ולא יקטול עוד חיות ובני אדם. |
| כה זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר "אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ, כִּי בְרָכָה בּוֹ" |
| כ"א- כ"ב | וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם.. כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי.. |
| כ"ה | זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ |