וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם (כ"ט-ל)
פרטי היוצר\ת
Bronze kneeling statuette of the pharaoh Necho, Brooklyn Museum By Marku1988, derivative work: JMCC1. See page for author. [CC-BY-2.5 / CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
פַּרְעֹה נְכֹה
|
|
סיכום
יֹאשִׁיָּהוּ מקריא את ספר הַתּוֹרָה לפני העם במקדש. הוא מחסל את הפולחן הזר ועורך פֶּסַח חגיגי ביְרוּשָׁלַיִם. יֹאשִׁיָּהוּ נהרג בידי פַרְעֹה נְכֹה במְגִדּוֹ ואחריו מולך בנו יְהוֹאָחָז 3 חודשים. פַרְעֹה עוצר את יְהוֹאָחָז ברִבְלָה וממליך במקומו את אחיו יְהוֹיָקִים.
תקציר
| טקס הקראת סֵפֶר הַבְּרִית: יֹאשִׁיָּהוּ שולח שליחים שיזמינו אליו ליְרוּשָׁלַיִם את כל מנהיגי\זִקְנֵי יְהוּדָה והעיר, והוא עולה איתם למקדש, יחד עם הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים ובני הָעָם מכל הגילאים, ואז הוא קורא לפני הקהל את כל הדברים הכתובים בסֵפֶר הַבְּרִית\הַתּוֹרָה [*]בפרק הקודם הסֵפֶר נקרא "סֵפֶר הַתּוֹרָה" שנמצא במקדש.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ.
|
| א וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. ב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה. |
| יֹאשִׁיָּהוּ ניצב על הָעַמּוּד [*]מדובר כנראה בבמה שבה היה המלך עומד בבואו למקדש. ראו גם במְלָכִים-ב פרק י"א פסוק י"ד וכורת בְּרִית מחודשת בין הָעָם לה' לפני ה' שבמקדש, ולפיה הָעָם ילך בדרך שהתווה ה' וישמור את מִצְוֹתָיו\עֵדְוֹתָיו\חֻקֹּתָיו בלב שלם ובנפש חפצה, ויקיים את תנאי הַבְּרִית הזאת כפי שהם כתובים בסֵּפֶר הַבְּרִית. כל הָעָם מתחייב לעמוד בתנאי הבְּרִית.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"א פסוק י"ד: יד
וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.
. |
| ג וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מחסל את הפולחן הזר ביְהוּדָה: יֹאשִׁיָּהוּ מצווה את חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל [*]שהיה זה שמצא את סֵפֶר הַתּוֹרָה במהלך בֶּדֶק הַבָּיִת במקדש , את סגניו הכהנים ואת שֹׁמְרֵי הַסַּף
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ.
[*]מדובר ב-3 הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף שהופקדו על משמר 3 הכניסות לחצר הפנימית שהקיפה את המקדש שיוציאו מֵהֵיכַל המקדש
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוק י"ח: יח
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 558-557 . בפרק הקודם נזכר שהם היו אחראים בין השאר על איסוף כספי התרומות במקדש
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ד: ד
עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם.
. ראו גם את אזכור הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף שמילאו תפקיד דומה בזמן בֶּדֶק הַבָּיִת תחת יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י: י
וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהוָה וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה.
.[*]ההֵיכַל היה החלל המרכזי והגדול של בית המקדש. בכניסה אליו ניצב הָאוּלָם, ובקצה ההֵיכַל היה הדְּבִיר שבו ניצב קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כלומר אֲרוֹן הבְּרִית. ראו במְלָכִים-א פרק ו. את כל כלי הפולחן ששימשו לעבודת הבַּעַל האֲשֵׁרָה וכֹל צְבָא המאורות שבשָּׁמָיִם[*]מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה, סבו של יֹאשִׁיָּהוּ הכניס את כל אלה למקדש וישרפו אותם מִחוּץ לעיר בשדות\שַׁדְמוֹת שלגדות נחל קִדְרוֹן, ויקחו את עפר הכלים השרופים לבֵּית אֵל.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוקים ג-ה: ג
וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם.
ד
וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת שְׁמִי.
ה
וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
|
| ד וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל. |
| יֹאשִׁיָּהוּ משבית את עבודת הַכְּמָרִים\כוהני-האלילים שמינו מַלְכֵי יְהוּדָה הקודמים כדי שיקטרו בבָּמוֹת הפולחן שברחבי יְהוּדָה ובסביבות יְרוּשָׁלַיִם, כולל את הַכְּמָרִים שהקטירו לאל הבַּעַל ולגרמי הַשָּׁמָיִם - השֶּׁמֶשׁ היָּרֵחַ והכוכבים\המַּזָּלוֹת. |
| ה וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם. |
| הוא מוציא את הפסל לאלת הָאֲשֵׁרָה מהמקדש אל נחל קִדְרוֹן שמחוץ לעיר, ושורף שם את הפסל עד לְעָפָר דק, ואז משליך את העָפָר באזור הקבורה הבזוי ששימש את עֲנִיֵּי הָעָם. הוא מנתץ את המִתְחָמִים במקדש שבהם פעלו הַקְּדֵשִׁים [*]אנשים שעסקו בזְנוּת פולחנית של אישה\קְדֵשָׁה או גבר\קָדֵשׁ, כפי שנאסר במפורש בתורת מֹשֶׁה , ושבהם עסקו הנשים המופקרות באריגת יריעות הבד ששימשו להקמת מִתְחֲמֵי הפולחן לָאֲשֵׁרָה
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ג פסוק י"ח: יח
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
.[*]אך יש המפרשים ש"בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה" הוא שיבוש של "בָּדים לָאֲשֵׁרָה", כלומר בדים לפסלי האֲשֵׁרָה או לְכֹהֲנֶיהָ . |
| ו וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם. ז וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מביא ליְרוּשָׁלַיִם את כל הַכֹּהֲנִים לה' שפעלו בערים השונות שביְהוּדָה, מִגֶּבַע שבצפון ממלכת יְהוּדָה ועַד בְּאֵר שָׁבַע שֶׁבִּדְרוֹמָהּ, ומטמא את הַבָּמוֹת שבהן הם הקטירו. הוא מנתץ את הַבָּמוֹת שניצבו בשערי העיר [*]לא ברור אם מדובר בשערי יְרוּשָׁלַיִם או בשערי בְּאֵר שָׁבַע, אך בכל מקרה ניתוץ הַבָּמוֹת שבשערים היה חלק ממדיניות ריכוז כל הפולחן לה' במקדש שביְרוּשָׁלַיִם. משמאל לנכנסים בשער, כולל בפֶּתַח השַׁעַר שנקרא על שם יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר. הכוהנים שהובאו ליְרוּשָׁלַיִם לא הורשו לזבוח במִזְבַּח שבמקדש, אך הותר להם לאכול את מנחות המַצּוֹת שנתרמו לכוהנים ביחד עם שאר הכוהנים ששירתו איתם. |
| ח וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר. ט אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מטמא את אתר התֹּפֶת בשבגֵיא בֶן הִנֹּם כדי שלא תשמש עוד להעברת ילדים באש כחלק מהפולחן לאל המֹּלֶךְ [*]העברת הילדים באש היתה חלק מהפולחן לאל המֹּלֶךְ, אשר נאסר במפורש לפי התורה . הוא משבית גם את השימוש בסּוּסִים ששימשו את מַלְכֵי יְהוּדָה בפולחן לַשֶּׁמֶשׁ, כך שלא ילכו עוד בתהלוכות החגיגיות לַשֶּׁמֶשׁ שבהן צעדו הסוסים ממבואות המקדש ועד ללִשְׁכַּת נְתַן סָּרִיס המֶלֶךְ שבַּפַּרְוָרִים
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג בימי אָחָז
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ב-ג: ב
בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.
ג
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ומְנַשֶּׁה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו
וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
מלכי יְהוּדָה, ובממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ז: יז
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
.[*]מונח לא ברור - בד"כ מפורש כמגרשים או שכונות , ואת המרכבות לשֶּׁמֶשׁ ששימשו באותן התהלוכות הוא שורף בָּאֵשׁ. |
| י וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ. יא וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית יְהוָה אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מנתץ את הַמִּזְבְּחוֹת שהציבו מַלְכֵי יְהוּדָה על עליית הגג של הארמון מימי אָחָז [*]מְלָכִים-ב פרק כ פסוק י"א , ואת הַמִּזְבְּחוֹת שהציב מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת המקדש
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ פסוק י"א: יא
וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהוָה וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
מזכיר את שעון השֶּׁמֶשׁ שהיה בְּמַעֲלוֹת אָחָז, אשר היה אולי חלק מאתר פולחן לַשֶּׁמֶשׁ שהיה שם[*]אלה הַמִּזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם הנזכרות במְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ה . את עֲפָרָם של הַמִּזְבְּחוֹת הוא מרצץ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ה: ה
וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
. וראו פרטים נוספים על החצר "הַפְּנִימִית" והחצר החיצונית "הַגְּדוֹלָה" שבמתחם הר הבית בפירוש לפסוק זה בעמוד של מְלָכִים-ב פרק כ"א.[*]או מסלק במהירות ע"י רצים ומשליך לנַחַל קִדְרוֹן. |
| יב וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן. |
| הוא מטמא את הַבָּמוֹת שהיו מול יְרוּשָׁלַיִם מדרום\ימִין להַר הַמַּשְׁחִית [*]מדובר כנראה בהַר הַזֵּיתִים שמול הר הבית מעברו של נַחַל קִדְרוֹן. הַר הַזֵּיתִים מכונה בתלמוד ובמדרש בשם "הר המשחה" בשל שמן המשחה שהכינו מהַזֵּיתִים של ההר, אך כאן "הר הַמַּשְׁחִית" הוא כנראה כינוי גנאי שניתן למקום בעקבות העבודה הזרה שהנהיג כאן המלך שְׁלֹמֹה. ושבָּנָה שְׁלֹמֹה לכבוד עַשְׁתֹּרֶת אלילת הצִידֹנִים, לכְמוֹשׁ אליל מוֹאָב ולמִלְכֹּם, אלילם המתועב של בְּנֵי עַמּוֹן. הוא שובר את הַמַּצֵּבוֹת[*]המַצֵּבָה היא בד"כ אבן ניצבת המקודשת לאל , כורת את אתרי הפולחן לאֲשֵׁרָה[*]את אלת האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ ומטמא את מְקוֹמָם בכך שהוא ממלא אותם בעַצְמוֹת אָדָם.
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
|
| יג וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ. יד וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מטמא את הבמות בְּבֵית-אֵל: יֹאשִׁיָּהוּ מנתץ ושורף לְעָפָר דק את הַמִּזְבֵּחַ ואת הַבָּמָה שעשה יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל לפני שנים רבות בְּבֵית-אֵל [*]יָרָבְעָם, מַלְכָּהּ הראשון של ממלכת יִשְׂרָאֵל אחרי שהתפצלה הממלכה, הקים בבֵּית-אֵל ובדָן אתרים של פולחן חליפי לפולחן שהיה בממלכת יְהוּדָה סביב בית המקדש ביְרוּשָׁלַיִם. הוא שָׂם שָׁם פסלי עֵגֶל מוזהבים ובָּמוֹת פולחן והביא לשם כוהנים שישרתו שם למרות שלא היו כלל מִבְּנֵי לֵוִי , ושורף שם את האֲשֵׁרָה
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ב פסוקים כ"ח-ל"א: כח
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כט
וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.
ל
וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן.
לא
וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית בָּמוֹת וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי.
. ממלכת יִשְׂרָאֵל נפלה בידי אַשּׁוּר, אך מסתבר שבֵּית-אֵל היתה בסופו של דבר תחת שליטת ממלכת יְהוּדָה.[*]את אלת האֲשֵׁרָה היה כאמור נהוג לעבוד כעץ . יֹאשִׁיָּהוּ מפנה את פניו ורואה קְּבָרִים בָּהָר הסמוך ולוקח מהם אֶת הָעֲצָמוֹת ושורף אותן על הַמִּזְבֵּחַ כדי לטמא אותו. בכך התקיימה נבואתו (העתיקה) של אִישׁ הָאֱלֹהִים שקרא בקול שכך בדיוק יקרה. |
| טו וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה. טז וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. |
| יֹאשִׁיָּהוּ תוהה מהו ציון המקום הזה שהוא רואה שם בין הקברים, ואנשי בֵית-אֵל מסבירים לו שמדובר בקֶּבֶר של אותו אִישׁ אֱלֹהִים שבָּא מִיהוּדָה ואשר ניבא את מה שיֹאשִׁיָּהוּ עשה עכשיו עַל הַמִּזְבַּח [*]בזמן שיָרָבְעָם עצמו הקטיר על הַמִּזְבֵּחַ בא לבֵּית-אֵל אִישׁ אֱלֹהִים מִיהוּדָה וקרא את הדברים הבאים: "מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ." . יֹאשִׁיָּהוּ מצווה להניח ולא להזיז את העצמות שבקבר עם ציון המקום, וכך גם זכו עַצְמוֹת הַנָּבִיא מִשֹּׁמְרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ג פסוקים א-ב: א
וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.
ב
וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.
[*]שֹּׁמְרוֹן היתה בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל, ושימשה כאן ובמקומות נוספים ככינוי חליפי לממלכת יִשְׂרָאֵל. להמלט מגורל שאר העצמות שהוצאו מהקברים שהיו במקום[*]הַנָּבִיא הזָקֵן ישב בְּבֵית אֵל וגרם למותו של אִישׁ האֱלֹהִים בידי אַרְיֵה אחרי ששכנע אותו להפר את צו ה' ולהשאר בבֵית-אֵל אחרי נבואתו. אח"כ קבר הַנָּבִיא את גופת אִישׁ האֱלֹהִים וספד לו, וביקש מבָּנָיו שיקברו גם אותו באותו הקבר כשימות, כיוון שהבין שעוד תתקיים נבואת אִישׁ האֱלֹהִים לגבי שריפת העצמות על הַמִּזְבֵּחַ .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ג פסוקים כ"ט-ל"ב: כט
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ.
ל
וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי.
לא
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי.
לב
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן.
. |
| יז וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל. יח וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן. |
| יֹאשִׁיָּהוּ מסיר גם את שאר מתחמי הפולחן של הַבָּמוֹת שהיו בְּעָרֵי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר אשר הקימו מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל השונים כדי לְהַכְעִיס את ה', וחוזר בכל האתרים הללו על מה שעשה בְּבֵית אֵל [*]כלומר הוא זובח עליהם עצמות אדם כדי לטמא אותם . יֹאשִׁיָּהוּ מוציא להורג את הכהנים ששירתו בבָּמוֹת שהיו בממלכת יִשְׂרָאֵל ומטמא את הַבָּמוֹת בכך שהוא שורף עליהן עַצְמוֹת אָדָם[*]וזאת בניגוד לכהנים ששרתו בבָּמוֹת שביְהוּדָה, שאותם הביא יֹאשִׁיָּהוּ ליְרוּשָׁלַיִם ורק מנע מהם לזבוח על המזבח שבמקדש. זאת מכיוון שהכהנים שכיהנו בבָּמוֹת שביְהוּדָה עבדו שם את ה', ואילו הַבָּמוֹת שבממלכת יִשְׂרָאֵל שימשו לעבודה זרה, גם אחרי הכיבוש האַשּׁוּרי וגלות יִשְׂרָאֵל . אחרי כל זאת שב יֹאשִׁיָּהוּ ליְרוּשָׁלַיִם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים כ"ד, כ"ט-ל"ג: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.... כט
וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם.
ל
וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא.
לא
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
לב
וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת.
לג
אֶת יְהוָה הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם.
. |
| יט וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל. כ וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם. |
| חגיגת הפֶּסַח ביְרוּשָׁלַיִם: יֹאשִׁיָּהוּ מצווה על כָּל הָעָם לחגוג את הפֶּסַח לכבוד ה' כפי שכתוב בסֵפֶר הַבְּרִית. במשך כל ימי הַשֹּׁפְטִים ומַלְכֵי יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה לא נחגג פֶּסַח חגיגי ורב משתתפים כמו הַפֶּסַח שנחגג לה' ביְרוּשָׁלַיִם בשנה ה-18 למלכות יֹאשִׁיָּהוּ. |
| כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה. כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה. כג כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהוָה בִּירוּשָׁלִָם. |
| יֹאשִׁיָּהוּ גם מסיר\מְבַעֵר את הָאֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים [*]הָאֹבֹת וְהַיִּדְּעֹנִים היו מַפְנִים שאלות לרוחות המתים. "אוֹב וְיִדְּעֹנִי" נזכרו יחד עם ה"דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים" ואת השימוש בתְּרָפִים
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוק י"א: יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
, וראו את סיפורו של המלך שָׁאוּל ש"הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ", אבל אח"כ הלך בעצמו אל "אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר" כדי להעלות בעזרתה את שְׁמוּאֵל מהמתים ולהתייעץ איתו לגבי הקרב הקרוב עם הפְלִשְׁתִּים. מְנַשֶּׁה סבו של יֹאשִׁיָּהוּ הנהיג את ניבוי העתיד בדרכים פסולות כולל בעזרת אֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו
וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
, למרות שדרכי הניבוי הללו נאסרו במפורש על בני יִשְׂרָאֵל בתורה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוק ל"א: לא
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ו-ז, כ"ז: ו
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
... כז
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם.
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוקים ט-י"ד: ט
כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.
י
לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.
יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
יב
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.
יג
תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יד
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
. יֹאשִׁיָּהוּ קרא את האיסורים הללו בסֵפֶר הַתּוֹרָה שנמצא במקדש ולכן הוא מחדש את האיסור על פעולתם.[*]פסילים ששימשו לפולחן ולחיזוי עתידות ובגִּלֻּלִים
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"א פסוק כ"ו: כו
כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד.
, כמו הצְלָמִים המְגֵנִים של אבות המשפחה שגנבה רָחֵל מאביה לָבָן
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"א פסוק י"ט: יט
וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
, או התְרָפִים שהציג מִיכָה בביתו שהפך לאתר פולחן מאולתר לה'
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ז פסוק ה: ה
וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.
. מדובר כנראה בפסלים קטנים כיוון שרָחֵל החביאה אותם בכַר הַגָּמָל שעליו ישבה
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"א פסוק ל"ד: לד
וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.
וגם מִיכַל בת שָׁאוּל החביאה תְּרָפִים במיטתו של דָוִד
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ט פסוק י"ג: יג
וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד.
.[*]גם הַגִּלֻּלִים היו כנראה סוג של פסילים ששימשו לפולחן ושהיו בשימוש ע"י הגויים שחיו בארץ לפני ההתנחלות. גם אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה הסיר אותם מִמַּמְלַכְתּוֹ וכך הסיר את כל חפצי הפולחן המשוקצים אשר פשטו ברחבי ממלכת יְהוּדָה וביְרוּשָׁלַיִם. יֹאשִׁיָּהוּ עושה כך כדי לקיים את הדברים שקרא בסֵפֶר הַתּוֹרָה שמצא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן במקדש. לא היה לפני או אחרי יֹאשִׁיָּהוּ אף מֶלֶךְ ביְהוּדָה שחזר בתשובה לבצע את המצוות הכתובות בסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה בלב כל כך שלם ובנפש כה חפצה ובכל כֹּחוֹ\יֵשׁוּתוֹ\מְאֹדוֹ.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ב: יב
וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.
, אך אַחְאָב הנהיג את השימוש בהם בממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"א פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ.
כו
וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
והשימוש בגִּלֻּלִים נמנה בין הסיבות לגלות יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים י"א-י"ב: יא
וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה יְהוָה מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה.
יב
וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
. מְנַשֶּׁה הנהיג שוב את השימוש בגִּלֻּלִים ביְהוּדָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק י"א: יא
יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו.
וגם בנו אָמוֹן (אבי יֹאשִׁיָּהוּ) עבד אותם
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק כ"א: כא
וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם.
. |
| כד וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהוָה. כה וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ. |
| בכל זאת לא נרגע כעסו\חֲרוֹן-אַפּוֹ הרב של ה' על ממלכת יהוּדָה בעקבות כל המעשים המכעיסים של מְנַשֶּׁה. ה' המשיך לתכנן להסיר את ממלכת יְהוּדָה מלפניו כפי שהסיר מלפניו את ממלכת יִשְׂרָאֵל, כי ה' גם מאס ביְרוּשָׁלַיִם ובמקדש אשר בו תכנן\אמר לְשַׁכֵּן את שמו. |
| כו אַךְ לֹא שָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. כז וַיֹּאמֶר יְהוָה גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם. |
| מות יֹאשִׁיָּהוּ: שאר תולדות יֹאשִׁיָּהוּ מתועדים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות) |
| כח וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. |
| בתקופת מלכותו של יֹאשִׁיָּהוּ עולה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לאזור נהר הפְּרָת להלחם שם עם מֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]פַרְעֹה יצא לכַרְכְּמִישׁ שעל נהר הפְּרָת , ויֹאשִׁיָּהוּ יוצא לִקְרָאתוֹ כדי לעצור את דרכו בארץ, אך פַרְעֹה הורג אותו כשהוא נתקל בו בִּמְגִדּוֹ. עבדי יֹאשִׁיָּהוּ נושאים את גופתו במרכבה ליְרוּשָׁלַיִם ושם הם מביאים אותו לקבורה. עַם הָאָרֶץ לוקח את בנו יְהוֹאָחָז ומושח אותו למלוכה אחרי אביו.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ה פסוק כ: כ
אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ.
כדי להצטרף שם למֶלֶךְ אַשּׁוּר במלחמתו בצבא בָּבֶל. פרעה רצה אולי בעצמו להשתלט על שטחי האימפריה האַשּׁוּרִית המתפוררת, או שחשש מעליית בָּבֶל וביקש לשמור על אַשּׁוּר ככוח חוצץ בין הבָּבְלִים לבין מִצְרַיִם. ראו עוד על קרב כַרְכְּמִישׁ ותוצאותיו בעמוד על כַרְכְּמִישׁ. |
| כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו. |
| מלכות יְהוֹאָחָז: יְהוֹאָחָז בן יֹאשִׁיָּהוּ וחֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה עולה למלוכה בגיל 23 והוא מולך ביְרוּשָׁלַיִם 3 חודשים, בהן הוא עושה מעשים רעים בעיני ה' כפי שעשו אבותיו [*]למשל כמו שעשו מְנַשֶּׁה ואָמוֹן שחטאו בעבודה זרה, אך לא כמו אביו הצדיק יֹאשִׁיָּהוּ . |
| לא בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. לב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. |
| פַרְעֹה עוצר את יְהוֹאָחָז בעיר רִבְלָה שבתחום שלטונה של חֲמָת כדי שלא ימלוך עוד ביְרוּשָׁלַיִם, ומטיל עונש על ממלכת יְהוּדָה עם קנס של מֵאָה כִּכַּר [*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו כֶּסֶף וְכִכַּר אחת זָהָב.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ מוערך כמשקל של כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג. |
| לג וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת במלך [מִמְּלֹךְ] בִּירוּשָׁלִָם וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. |
| מלכות אֶלְיָקִים\יְהוֹיָקִים: פַּרְעֹה ממליך את אֶלְיָקִים בן יֹאשִׁיָּהוּ, ומשנה את שמו ליְהוֹיָקִים. פַרְעֹה לוקח איתו את יְהוֹאָחָז למִצְרַיִם שם הוא מת. |
| לד וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם. |
| את הקנס הגבוה שהטיל פַּרְעֹה על הארץ נותן לו יְהוֹיָקִים ע"י כך שהוא מעריך את היכולת של תושבי הארץ לשלם את הַכֶּסֶף, ואז הוא לוקח-בכח\נוגש מכל אחד את הסכום המתאים לו לפי הערכתו. |
| לה וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה. |
| יְהוֹיָקִים בן יֹאשִׁיָּהוּ וזְבוּדָּה בת פְּדָיָה מִרוּמָה עולה למלוכה בגיל 25 והוא מולך ביְרוּשָׁלַיִם 11 שנים, בהן הוא עושה מעשים רעים בעיני ה' כפי שעשו אבותיו [*]כפי שנאמר גם על אחיו יְהוֹאָחָז - ראו פסוק ל"ב למעלה . |
| לו בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ זבידה [זְבוּדָּה] בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה. לז וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ"א- כ"ב | וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: "עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה". כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה. |
| כ"ט- ל | בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ |