|
|
סיכום
ה' מעודד את עם ישראל שיעזור לו במים וגשם. הוא מצהיר שהוא האל היחידי ורק הוא יכול לנבא את הבאות, כגון חזרת עמו לארץ. לעג ליוצרי פסילי אלילים, המשתמשים באותו גדע עץ, הן לחימום, לאור, ולבישול, והן ליצירת פסל אל אליו הם מתפללים אח"כ.
תקציר
| ה' מעודד את עם ישראל שיצר ובחר שיעזור לו וייתן מים לצמא, יוריד גשם ויברך ברוחו את בני העם. הם יצמחו כמו חציר או עֲרָבִים (עַרְבֵי נָחַל) על המים, ויתגאו להיות ישראל, עמו של ה'. |
| א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. ג כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ. ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם. ה זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה. |
| ה' מצהיר על היותו האלוהים היחידי, ורק הוא יכל לנבא את הבאות (אֹתִיּוֹת) שבהן ישים את עמו בחזרה בארצו. לכן אל לעם לחשוש, כיוון שהם מהווים עדות לנבואות ה'. |
| ו כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי. |
| פסלי האלילים לא יועילו ליוצריהם ולא יוכלו להיות עדות ליכולת נבואה. אז יוצרי הפסלים יתקבצו יתביישו, כי הם רק בני אדם - וניסו ליצור אל. חָרַשׁ הברזל עיצב את המתכת בכח ידו ובחום פחמים. חרש העצים מדד, שרטט, ושִׁיֵּיף (בקָו, שֶּׂרֶד, מַּקְצֻעוֹת, ומְּחוּגָה) את העץ לתבנית דמות אדם לשמש כאל הבית. |
| ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ. י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל. יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד. יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף. יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. |
| הוא השתמש בעצים (אֲרָזִים, תִּרְזָה, וְאַלּוֹן) ואף נטע וגידל אֹרֶן ואז השתמש באותו גֶּדַע לחמם ולהאיר את ביתו ולבשל בשר ובחלקו האחר לפסל את האליל, אליו הוא אח"כ מתפלל. יוצרי הפסלים אינם מצליחים להבין את ההבל הזה שבמעשיהם. הרי מי שמתפלל לפסל שיצר בעצמו מעץ ששרף, הריהו כמתפלל לאֵפֶר ולכן ברור שלא יעזרו תפילותיו. |
| יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל. טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ. טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר. יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יסגוד [יִסְגָּד] לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה. יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם. יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד. כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי. |
| ה' מבקש שהעם לא ישכח דברים אלה. הוא מנקה את חטאי העם כמו ענן ומצפה לחזרת העם אליו. השמים והארץ מזמרים לשמע גאולת ישראל. |
| כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי. כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. |
| ה' שיצר את עם ישראל, עשה לבדו את העולם, השמים, והארץ, מפר את מעשי הקוסמים ומקים את דברי נביאיו שניבאו את השיבה לירושלים ואת בנייתה. ה', המייבש מצולות ים ונהרות, עשה את כּוֹרֶשׁ לרועה לעמו, כדי שיעשה את רצון ה' ויגרום לשיקום ירושלים והמקדש. |
| כד כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי [מֵאִתִּי]. כה מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל. כו מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם. כז הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ. כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. |
| י"ט | "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו, לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל, וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד" |
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז
פרטי היוצר\ת
תִּרְזָה, By Neptuul [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
תִּרְזָה
פרטי היוצר\ת
יער בית קשת. צילום של אורן פלס, [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
חֹרֶשׁ של עצי אַלּוֹן תָּבוֹר ביער בית קשת (לא הרחק מהר תָּבוֹר)
אֹרֶן - משוער כער האציל שבתמונה (ולא כעץ המכונה כיום אורן שהוא עֵץ השָׁמֶן המקראי)