גבישי הלְבוֹנָה
פרטי היוצר\ת
Jerusalem Western Wall Isaiah 66:14 verse closeup : וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא. By Utilisateur:Djampa - User:Djampa [CC-BY-SA-4.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
פסוק י"ד חרות על אבני הכותל (מעל מפלס הרחוב מימי בית שני)
|
|
סיכום
בית ה' הוא העולם ולא מבנה המקדש. הוא מעדיף את העניים חסרי הקורבנות היקרים על המקריבים ללא יראת ה'. ירושלים תלד במהרה עם שלם (הגולים השבים אליה). קריאה לאוהביה לשמוח את שמחתה. ה' יזרים אליה שלום ואוצרות כבנָהָר. ה' ישלח את פליטי מכותיו לקבץ את הגויים הרחוקים שלא שמעו עוד על ה' לירושלים כדי שיראו את כבודו, ויישאו בחזרה את הגולים.
תקציר
| ה' מזכיר שביתו הוא העולם ולא מבנה המקדש. הוא הרי ברא גם את העולם וגם את חומרי המבנה. הוא מעדיף את העניים החרדים לדבריו (למרות שהם חסרים קורבנות יקרים) לאלה המקריבים (שּׁוֹר, שֶּׂה, מִנְחָה, ולְבוֹנָה) ללא כוונה (תוך אלימות, מנהגי עבודה זרה, מזון טמא, וברכה למעשי חטא). כמו שהם בוחרים בחטא, כך ה' יבחר להענישם, כי הם אינם עונים לקריאותיו. |
| א כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי. ב וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי. ג שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. ד גַּם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ. |
| קריאה לצדיקים שהחוטאים מנדים אותם כאילו ה' לצידם ולכן יראו שמחה - אך הם יענשו ויֵבֹשׁוּ. קולות נשמעים מהעיר והמקדש - אלה קולות ה' הבא לנקום באויביו. |
| ה שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ. ו קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל יְהוָה מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו. |
| ירושלים תלד זָכָר במהרה (לפני חבלי הלידה). בדרך פלאית היא תלד עם שלם ביום אחד ותמלא את הארץ (אלה הגולים השבים אליה). ה' מְעוֹדֵד שכיוון שהביא את הלידה כמעט לידי סיום - הרי שלא יעצור אותה. |
| ז בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר. ח מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ. ט הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהוָה אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ. |
| קריאה לכל אוהבי ירושלים לשמוח את שמחתה, לינוק משָׁד התנחומים שלה, ולמצוץ מפטמת כבודה. |
| י שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. יא לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. |
| ה' יַטֶּה נהר שיזרים שלום לירושלים, ונחל שיזרים אליה את אוצרות הגויים. העם יִינֹק את אלה כמו תינוק על ברכי העיר, ויזכה מה' לנחמה כמו נחמת אֵם. |
| יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ. יג כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ. |
| העם יראה את כל זאת ועצמותיו העייפות יפרחו כמו דשא, ויִוָּודַע כח ה' לעזרה לעמו ולהכות באויביו. ה' בא באש ובמרכבות דוהרות כסופה, להכות ולשפוט בכעסו ובאש ובחרב את כל העולם. גם יוכו העובדים את האלילים בגינות יחד עם כוהנת אלילים, ואוכלי בשר טמא. |
| יד וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה וְנוֹדְעָה יַד יְהוָה אֶת עֲבָדָיו וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו. טו כִּי הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ. טז כִּי בָאֵשׁ יְהוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהוָה. יז הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אחד [אַחַת] בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה. |
| אחרי שיכה את החוטאים, ה' ישלח את פליטיהם לקבץ את הגויים הרחוקים (מתַּרְשִׁישׁ, פּוּל=פּוּט?, לוּד, תֻּבַל וְיָוָן) שלא שמעו עוד על ה' לירושלים כדי שיראו את כבודו. הגויים יביאו איתם כמנחה את הגולים בסוסים, רכב, מרכבות מכוסות (צַּבִּים), פרדים וכרכרות. הגולים יביאו מנחות וה' יתן מהם לכֹּהֲנִים ולַלְוִיִּם. |
| יח וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי. יט וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם. כ וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה. כא וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר יְהוָה. |
| כמו שהעולם החדש שה' ברא יעמוד לפניו כך גם שם וצאצאי העם. בכל ראש חודש ושבת יבואו כל בני האדם (והחיות?) להשתחוות לפני ה' במקדש. כשיצאו ממנו יראו את פגרי החוטאים - כי התולעים המעכלות אותם לעולם לא ימותו, והאש השורפת אותם לא תכבה - וכך יישארו כאזהרה לנצח. |
| כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְהוָה כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. כג וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה. כד וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים