אָחָז מלך יְהוּדָה
פרטי היוצר\ת
The capture of the city of Astartu by the Assyrian king Tiglath-Pileser III about 730–727 B.C., as depicted on a palace relief now kept on display at the British Museum. By David Castor (dcastor) [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר (כ). תחריט של כיבוש עיר בידי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3.
|
|
סיכום
מלכות אָחָז: אָחָז מולך מגיל 20 במשך 16 שנה בהן הוא חוטא לה', עובד אלילים זרים, ומשבית את הפולחן במקדש. הוא ממשיך בכך גם כשה' מעניש אותו בפלישות של אויבי יהודה, כולל האֲדוֹמִים, הפְלִשְׁתִּים, אֲרָם, ויִשְׂרָאֵל (ששובה שבויים רבים ואז משחררת אותם בעידודו של עֹדֵד הנביא). אָחָז קורא לעזרת מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אבל אז נאלץ לחלק לו מאוצרות המקדש. הוא מת ונקבר, אך לא בקברי המְלָכִים, ובנו חִזְקִיָּהוּ מולך אחריו
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק ט"ז
.
תקציר
| חטאי אָחָז: אָחָז מתחיל למלוך בגיל 20 והוא מולך 16 שנים ביְרוּשָׁלַיִם, בהן הוא אינו פועל בדרך ישרה בעיני ה' כמו אָבִיו הקדמון דָוִד. |
| א בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּדָוִיד אָבִיו. |
| אָחָז חוטא לה' כשהוא מְחַקֶּה את דרכי הפולחן הזר של מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל ועושה פסילים\מַסֵּכוֹת [*]מַסֵּכוֹת ש"נִסְּכוּ" ממתכת יצוקה לאלילי הבַּעַל. הוא מקטיר בגֵיא בֶן הִנֹּם ומעביר שם את בנו בָּאֵשׁ[*]מדובר בחלק מפולחן לאל המֹּלֶךְ האסור במפורש לפי התורה ובכך הוא מְחַקֶּה את המנהגים המתועבים של הַגּוֹיִם שה' נתן לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לרשת את ארצם בימי ההתנחלות. אָחָז גם זובח ומקטיר בעצמו בַּבָּמוֹת המאולתרות המפוזרות ברחבי הארץ על כל גבעה ותחת כל עֵץ צעיר
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג אח"כ גם בימי מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ג פסוק ו: ו
וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
. גם תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל נהגו במנהג פסול זה ולכן נענשו בגלות
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ז: יז
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
.[*]במקום שיקריב קורבנות במקדש כַּמְּצֻוֶּוה בתורה .
[^]
דְּבָרִים פרק י"ב פסוקים ב-ה: ב
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ג
וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
ד
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
ה
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.
|
| ב וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה לַבְּעָלִים. ג וְהוּא הִקְטִיר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. |
| ממלכות אֲרָם ויִשְׂרָאֵל תוקפות את אָחָז: בגלל חטאי אָחָז, ה' מוסר את ממלכתו לידי מֶלֶךְ אֲרָם [*]בגרסת מְלָכִים מובהר שמדובר ברְצִין מֶלֶךְ אֲרָם שמכה את יהוּדָה ולוקח שבויים רבים לדַמָּשֶׂק.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ה: ה
אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם.
|
| ה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהָיו בְּיַד מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה וַיָּבִיאוּ דַּרְמָשֶׂק וְגַם בְּיַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִתָּן וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה גְדוֹלָה. |
| ה' גם מוסר את יהוּדָה בידי פֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל אשר הורג 120,000 חיילים ביהוּדָה ביום אחד, בגלל שבני יהוּדָה עזבו את ה'. זִכְרִי, גִּבּוֹר של צבא יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם, הורג את מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ, את עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת [*]האחראי על הארמון , ואת אֶלְקָנָה סגן\מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. צבא יִשְׂרָאֵל גם שובה 200,000 מבני יהוּדָה (למרות שהם כאחים לבני יִשְׂרָאֵל), כולל נשים וילדים, ולוקח אותם לשֹׁמְרוֹן[*]בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל ביחד עם שלל גדול שהצליחו לבזוז. |
| ו וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד הַכֹּל בְּנֵי חָיִל בְּעָזְבָם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. ז וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. ח וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן. |
| עֹדֵד, נביא ה', יוצא לקראת צבא יִשְׂרָאֵל המתקרב לשֹׁמְרוֹן עם השבויים ונואם להם: ה' נתן להם אמנם לנצח את בני יהוּדָה בגלל שהיה מלא כעס\חֵמָה על חטאיהם, אבל שֵׁמַע ההרג הרב שהם עשו מתוך כעס\זַעַף בבני יהוּדָה הגיע עד לה' בשָּׁמַיִם. |
| ט וְשָׁם הָיָה נָבִיא לַיהוָה עֹדֵד שְׁמוֹ וַיֵּצֵא לִפְנֵי הַצָּבָא הַבָּא לְשֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בַּחֲמַת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם עַל יְהוּדָה נְתָנָם בְּיֶדְכֶם וַתַּהַרְגוּ בָם בְזַעַף עַד לַשָּׁמַיִם הִגִּיעַ. |
| בני יִשְׂרָאֵל חושבים לקחת להם עבדים ושְׁפָחוֹת מבני יהוּדָה, כאילו אין בהם כבר מספיק אשמות לה' [*]הכוונה אולי לאשמתם בשל ההרג הרב שעשו ביהוּדָה, או כיוון שהתפלגו מבית דָוִד, או בחטאי העבודה הזרה שבה חטאו . לכן עֹדֵד קורא לבני יִשְׂרָאֵל לשמוע לעצתו ולהשיב את השבויים ששבו מֵאֲחֵיהם בני יְהוּדָה, אחרת כעס\חרון ה' יהיה עליהם. |
| י וְעַתָּה בְּנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם אַתֶּם אֹמְרִים לִכְבֹּשׁ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת לָכֶם הֲלֹא רַק אַתֶּם עִמָּכֶם אֲשָׁמוֹת לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יא וְעַתָּה שְׁמָעוּנִי וְהָשִׁיבוּ הַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר שְׁבִיתֶם מֵאֲחֵיכֶם כִּי חֲרוֹן אַף יְהוָה עֲלֵיכֶם. |
| 4 ממנהיגי יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם יוצאים לקראת הַצָּבָא הבא לשֹׁמְרוֹן וקוראים להם לא להביא לשם את השבויים, כי אם יעשו כך הרי הם יוסיפו חטא נוסף לחטאים הרבים ולאשמה הגדולה שכבר יש בהם [*]ראו בפירוש לפסוק י' למעלה ויביאו על עצמם את כעסו של ה'. |
| יב וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי בְנֵי אֶפְרַיִם עֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹחָנָן בֶּרֶכְיָהוּ בֶן מְשִׁלֵּמוֹת וִיחִזְקִיָּהוּ בֶּן שַׁלֻּם וַעֲמָשָׂא בֶּן חַדְלָי עַל הַבָּאִים מִן הַצָּבָא. יג וַיֹּאמְרוּ לָהֶם לֹא תָבִיאוּ אֶת הַשִּׁבְיָה הֵנָּה כִּי לְאַשְׁמַת יְהוָה עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים לְהֹסִיף עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמָתֵינוּ כִּי רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ וַחֲרוֹן אָף עַל יִשְׂרָאֵל. |
| החיילים החמושים\חלוצים [*]החלוצים נושאים נשק על חלציהם משחררים את השבויים ואת הביזה מול הַשָּׂרִים וְהַקָּהָל, ו-4 המנהיגים ששמותיהם נזכרו למעלה קמים ומלבישים את השבויים הערומים בבגדים שנלקחו שלל, נועלים אותם בנעליים, מאכילים ומשקים אותם, נוסכים עליהם שמן, ומובילים בַּחֲמֹרִים את כל השבויים שכשלו\נפלו מחוּלְשָׁה. כך מובילים בני יִשְׂרָאֵל את השבויים בחזרה ליְרִיחוֹ היא "עִיר הַתְּמָרִים" אל קרוביהם שבממלכת יְהוּדָה, ואז חוזרים לשֹׁמְרוֹן. |
| יד וַיַּעֲזֹב הֶחָלוּץ אֶת הַשִּׁבְיָה וְאֶת הַבִּזָּה לִפְנֵי הַשָּׂרִים וְכָל הַקָּהָל. טו וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן. |
| אָחָז מסתבך עם אויבי ממלכתו, אך ממשיך בחטאיו: בזמן שמלכי אֲרָם ויִשְׂרָאֵל תקפו את אָחָז הוא שולח בקשת עזרה למֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]בפסוק כ' להלן ובגרסת מְלָכִים מובהר שמדובר בתִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר - הוא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר , אבל גם האֲדוֹמִים מצטרפים לתוקפים ובאים להכות את יהוּדָה ולשבות שבויים
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ז: ז
וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי.
.[*]בגרסת מְלָכִים מפורט שהאֲדוֹמִים באו להתיישב באֵילַת שנכבשה מידי יהוּדָה . גם הפְלִשְׁתִּים פושטים על הערים בשְּׁפֵלָה ובנֶּגֶב של יהוּדָה וכובשים שם 6 ערים ומתנחלים בהן: בֵּית שֶׁמֶשׁ, אַיָּלוֹן, גְּדֵרוֹת, שׂוֹכוֹ וּפַרְבָּרֶיהָ, תִּמְנָה וּפַרְבָּרֶיהָ וגִּמְזוֹ וּפַרְבָּרֶיהָ.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ו: ו
בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת וארמים [וַאֲדוֹמִים] בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. |
| טז בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. יז וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. יח וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. |
| ה' הִכְנִיעַ כך את יְהוּדָה בפני אויביה בגלל אָחָז שגרם לבני יְהוּדָה להיות פרועים [*]כמו בשְׁמוֹת פרק ל"ב פסוק כ"ה ובגד\מעל בה'. לבסוף בא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר אל אָחָז בעקבות קריאת העזרה שלו, אך במקום לחזק את אָחָז מול אויביו הוא רק גורם לו לצרות, ואָחָז נאלץ לחלק לו מאוצרות המקדש והארמון ומאוצרות הַשָּׂרִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ב פסוק כ"ה: כה
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ח: ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
. |
| יט כִּי הִכְנִיעַ יְהוָה אֶת יְהוּדָה בַּעֲבוּר אָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי הִפְרִיעַ בִּיהוּדָה וּמָעוֹל מַעַל בַּיהוָה. כ וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ. כא כִּי חָלַק אָחָז אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיִּתֵּן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא לְעֶזְרָה לוֹ. |
| גם בזמן שנפלו על אָחָז כל הצרות הללו הוא ממשיך לבגוד בה'. הוא זובח לאלוהי אֲרָם דַמָּשֶׂק שהכתה אותו כי הוא מאמין שאֱלֹהֵיהֶם הם שעזרו להם להצליח כנגדו, ולכן אם הוא יזבח גם כן לאותם אלוהים אז הם יעזרו גם לו. אבל כמובן שזבחים אלה הכשילו אותו ביחד עם כל העַם [*]כי הם הביאו עליו את כעסו של ה' . |
| כב וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּיהוָה הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז. כג וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַרְמֶשֶׂק הַמַּכִּים בּוֹ וַיֹּאמֶר כִּי אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אוֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. |
| אָחָז אוסף את כלי המקדש ומקצץ מהם את המתכות היקרות [*]בגרסת מְלָכִים מובהר שאָחָז עשה זאת כדי לשלם שוחד לתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר כדי שיתקוף את אֲרָם . הוא סוגר את דלתות המקדש ומקים במקומו מִזְבְּחוֹת ברחבי העיר, וגם מקים במות ברחבי יהוּדָה כדי להקטיר בהן קטורת לאלוהים זרים, וכך הוא מכעיס את ה'.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ז-ח: ז
וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי.
ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
|
| כד וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְקַצֵּץ אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם. כה וּבְכָל עִיר וָעִיר לִיהוּדָה עָשָׂה בָמוֹת לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. |
| תולדות אָחָז המוקדמים והמאוחרים תועדו בסֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. הא מת ונקבר עם אבותיו בִּיְרוּשָׁלַיִם, אבל לא בקברי המְלָכִים [*]בגרסת מְלָכִים נאמר שהוא הובא לקבורה "עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד" , ובנו חִזְקִיָּהוּ\יְחִזְקִיָּהוּ מולך אחריו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק כ: כ
וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| כו וְיֶתֶר דְּבָרָיו וְכָל דְּרָכָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. כז וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בָעִיר בִּירוּשָׁלִַם כִּי לֹא הֱבִיאֻהוּ לְקִבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יְחִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן. |
| כ"ד | ..וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם. |