טחינת קמח על רֵחַיִם
|
|
סיכום
קריאה לאֵשֵׁת בָּבֶל לרדת מכסאה ולנטוש את חיי העושר לחיי עבודות פרך ובושה. ה' נתן את עמו וארצו בידי בָּבֶל כיוון שכעס עליהם, אך בָּבֶל הגזימה באכזריותה, ולכן נענשה בלי שציפתה לזאת. היא חשבה שקוסמיה יגנו עליה אך גם הם, וגם סוחריה הוכו וברחו לכל עבר.
תקציר
| קריאה לאֵשֵׁת בָּבֶל לרדת מכסאה ולשבת על הארץ, לסיים את חיי העושר שלה ולהתחיל לעבוד במלאכות קשות (טחינת קמח ברֵחַיִם), ולהאלץ לחצות מיים תוך כדי חשיפת בגדיה וגופה. כל אלה באו מה' הנוקם בבָּבֶל למען עמו. |
| א רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה. ב קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת. ג תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ נָקָם אֶקָּח וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם. ד גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
| (אֵשֵׁת) בָּבֶל תשב מעתה בשקט בחֹשֶׁךְ ולא תמשיך למלוך על הגויים. ה' נתן את עמו וארצו בידי בָּבֶל כיוון שכעס עליהם, אך בָּבֶל הגזימה באכזריותה (כשגם הקשתה על הזקנים). היא חשבה שלעולם תוכל להיות שליטה עליהם ולא חשבה על חטאיה כי לא חשבה שתענש ותהיה אַלְמָנָה או תדע שְׁכוֹל - וכעת באו שני אלה עליה במלואם למרות כל קוסמיה. |
| ה שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת כַּשְׂדִּים כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת. ו קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד. ז וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ. ח וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל. ט וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד. |
| (אֵשֵׁת) בָּבֶל בטחה שתוכל להמשיך לֵיהָנוֹת מחטאיה ושהיא החכמה מכולם, אך הרעה תבוא אליה פתאום בלי שתבין מהיכן ובלי שתוכל להינצל בעזרת כופר. היא נקראת (בציניות) לחזור לכוחה בעזרת קוסמיה, ובעזרת קוראי העתיד בגרמי השמים. אך גם הם ישרפו כמו קש באש, וגם האש לא תיתן אור או גחלים להתחמם בהם. כך גם סוחרי בָּבֶל יברחו לכל הכוונים וינטשו אותה. |
| י וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד. יא וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי. יב עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אוּלַי תַּעֲרוֹצִי. יג נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הברו [הֹבְרֵי] שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ. יד הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ. טו כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ אֵין מוֹשִׁיעֵךְ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | רְדִי וּשְׁבִי עַל עָפָר בְּתוּלַת בַּת בָּבֶל, שְׁבִי לָאָרֶץ אֵין כִּסֵּא בַּת כַּשְׂדִּים, כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה. |
| י | וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ "אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד" |