פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי (ג)
.jpg){kind=link}
|
|
סיכום
ה' בא מאֱדוֹם ובגדיו אדומים, כאילו בא מדריכת ענבים. ה' עונה שהצבע הוא מדָּם האויב שניתז עליו כשבא לנקום ולגאול את העם. סקירת יחסי ה' והעם בעבר: כשהעם היה נאמן ה' כָּאַב יחד עם העם את צרותיו, אך כשמרד - נלחם בו כבאויב. מזמור תחינה לה' שירד ממעונו להלחם בארץ.
תקציר
| שאלה: מי בא מֵהעיר בָּצְרָה שבאֱדוֹם עם בגדים מהודרים מואדמים (משחק על המלים אדום ובוצר). תשובה: ה' אומר שהוא בא להושיע. שאלה: מדוע בגדיו אדומים כאילו חזר מדריכת ענבים בגת? תשובה: ה' דרך פּוּרָה (מידת ענבים) לבדו בעזרת כעסו, ודם האויב התיז על בגדיו והאדימם. בא יום נָקָם וגאולה, וה' לבדו הכה עמים בכעסו. |
| א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. ב מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. ג פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. ד כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה. ה וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי. ו וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם. |
| סקירת יחסי ה' והעם בעבר: הנביא נזכר בטוב שה' גמל לעם בעבר. כשהעם היה נאמן ה' כָּאַב יחד עם העם את צרותיו, והושיעם בידי מלאך. אך כאשר מרדו (מָרוּ) ה' התעצב ונלחם בעם כבאויב. |
| ז חַסְדֵי יְהוָה אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. ח וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. ט בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם. י וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם. |
| ה' מחפש לשוא את ימי העבר של העם כשמֹשֶׁה מָשָׁה והעלה את העם מים סוף, ומנהיגי העם (הנביאים?) שָׂמוּ בעם את רוח ה'. ה' אז ביקע את הים לעם והוליכם בקרקעיתו בבטחה כמו שמוליכים סוס ביבשה או בְּהֵמָה בבקעה. |
| יא וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ. יב מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם. יג מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ. יד כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת. |
| מזמור תחינה לעזרה מה': בקשה מה' להביט בעם ממעונו ולהראות את כוחו ולא למנוע עוד את רחמיו. האבות אַבְרָהָם ויעקב (יִשְׂרָאֵל) כבר לא נמצאים לעזור, ורק ה' הוא אבינו הגואל. |
| טו הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ. טז כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. |
| למה ה' הכל יכול גורם לעם לחטוא ע"י הקשחת ליבו. העם זכה לרשת את הארץ רק לזמן קצר עד שהאויב רמס את המקדש, והעם כאילו מעולם לא היה עם ה'. תחינה שה' יקרע שמים וירד להלחם עד שהרים יזלו. |
| יז לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ. יח לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ. יט הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת? |
| י"ז | לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ? תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ? |