סיכום
דָוִד מבקש שה' לא ישפוט אותו כי אין יצור חָי שֶׁיֵּצֵא זכאי מול הצדק המושלם שלו. הוא מבקש הצלה מאויביו אשר מחשיכים את חייו כמו קֶבֶר. נפשו מייחלת בקוצר רוּח לה', כמו ארץ יבשה לְמַיִם. דָוִד מבקש שה' יְלַמֵּד אותו מהי הדרך הישרה, ויעזור לו למען שמו הטוב של ה', מתוך מידת הצדק שלו, וכיוון שדָוִד הוא עבדו.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד מבקש שה' ישמע את תחנוניו אליו, ויענה לו מתוך מידות הנאמנות והצדק שלו. אך לגבי הצדק, דָוִד מבקש שלא יעשה לו משפט בכלל, כי אין יצור חָי שיכול לצאת צדיק במשפט מול ה' (שהצדק שלו מושלם). |
| א
מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ.
ב וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. |
| דָוִד מבקש שה' יציל אותו מאויב אשר רודף את חייו\נפשו, משפיל ומדכא עד עפר האָרֶץ את חייו, וגורם לו לשבת במקום חשוך (סמל למצבו המדוכא), כמו הקבר שבו יושבים המתים לְעוֹלָם. רוּחוֹ נחלשת\מתעלפת\מתעטפת מרוב צרות ראו פרק קודם פסוק ד'), ולִבּוֹ נעשה שומם מִצַּעַר וּמִבֶּהָלָה. |
| ג
כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם.
ד וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי. |
| דָוִד זוכר עוד בגעגוע את ימי העבר\קֶּדֶם לפני שנפלו עליו הצרות. לכן הוא עכשיו אומר\הוגה-בפיו\משוחח על מעשיו המופלאים של ה', ופורש את ידיו בתחינה אל ה', כי נפשו מייחלת לה' כמו ארץ עֲיֵפָה המייחלת לְמַיִם. המילה 'סֶלָה' כאן היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
| ה
זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ.
ו פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. |
| דָוִד מבקש שה' יענה מהר לקריאתו לעזרה, כי רוּחוֹ כבר מִתִּכְלָה\נגמרת מקוצר רוּח. הוא מבקש שה' לא יסתיר ממנו את פניו המברכות, כי אז הוא יהיה דומה\נִמְשָׁל לַמֵּתִים היורדים לבור הקבר. |
| ז
מַהֵר עֲנֵנִי יְהוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר.
|
| דָוִד מבקש שה' ישמיע לו כבר למחרת בבֹּקֶר (או כל בֹּקֶר) את דברי החֶסֶד הטובים שלו, כי דָוִד בוטח בו. הוא מבקש שה' ילמד אותו מהי הדרך הישרה שבה עליו ללכת, כי הוא מְקַווה\נוֹשֵׂא-נָפְשׁוּ לעזרתו. והוא מבקש שה' יצילו מאויביו, כי דָוִד מוצא בה' את המחסה\כִּסּוּי המגן עליו. |
| ח
הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי.
ט הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְהוָה אֵלֶיךָ כִסִּתִי. |
| דָוִד מבקש שה' יְלַמֵּד אותו מה הוא רוצה שדָוִד יעשה (את הדרך הישרה בה עליו לנהוג). כי ה' הוא האלוהים של דָוִד, והרוח הטובה שלו תִּנְשׁוֹב וְתַנְחֶה אותו בכוון של הדרך הַיְּשָׁרָה\ארץ-מִישׁוֹר. |
| י
לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר.
|
| כדאי לה' להחיות את דָוִד למען שמו הטוב של ה' (כאלוהיו של דָוִד האמור לדאוג לו). וְעַל ה' לחלץ את חייו\נפשו של דָוִד מִצָּרָה בגלל מידת הצדק של ה'. |
| יא
לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי.
|
| אז ה' יעשה חֶסֶד (מעשה מֵיטִיב) עם דָוִד, וישמיד\יצמית\יאבד את אויביו\צוררי נפשו, כי דָוִד הוא עבדו של ה' (ולכן על ה' לשמור עליו). |
| יב
וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.
|
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי. |
| ז | אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר. |