צֹר ב1839. רואים בבירור את ה"אי" של צור המקושר בסוללת אדמה לחוף היבשתי
|
|
סיכום
נבואה על צֹר: סוחרי צֹר השבים באוניות מתַּרְשִׁישׁ ומקפריסין (כִּתִּים) ישמעו על נפילתה ויבכו. תושבי צֹר יעברו לתַּרְשִׁישׁ ולשאר מושבותיהם שהקימו לעצמם עוד מימי קדם בים התיכון. אך גם שם לא ימצאו מבטח מאַשּׁוּר שהחריבה אפילו את בבל. צֹר תִּשָּׁכַח עכשיו ל70 שנה ואז תנסה שוב לחזור לימי גדולתה, כמו זונה זקנה החוזרת לנגן ולשיר ברחובות.
תקציר
| נבואה על צֹר: סוחרי צֹר השבים באוניות מתַּרְשִׁישׁ ומקפריסין (כִּתִּים) ישמעו על נפילתה ויבכו. בעבר נדמה היה שהים מלא בסוחרי צֹר (שהיתה אז אי - ראו איור) וצִידוֹן (צֹר וצִידוֹן היו אז חלק ממדינה אחת) המובילים סחורות ממצרים ואל הגויים. כעת אבל הים ריק מצעיריה של צֹר וצִידוֹן. מִצְרָיִם (בת בריתה מול אַשּׁוּר) תיבהל לשמע התבוסה. |
| א מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ. ב דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ. ג וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם. ד בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת. ה כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר. |
| תושבי צֹר יעברו לתַּרְשִׁישׁ ולשאר מושבותיהם שהקימו לעצמם עוד מימי קדם בים התיכון. מי גרם זאת לעיר שבעבר היו כל סוחריה חזקים כשָׂרֵי ממלכות? הרי זה ה' שמבזה את העיר הגֵּאָה ונכבדיה. כעת הנמל הרוס, הים כועס, ומבצרי צֹר חרבים. גם אם תברח לקפריסין (לכִּתִּים, כַּיּוֹם לַרְנָקָה) לא תהיה לה שם מנוחה. הרי אַשּׁוּר החריבה אפילו את בבל (ארץ כַּשְׂדִּים) על ארמונותיה ומעוזיה שהיו תקווה לצֹר. |
| ו עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי. ז הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר. ח מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ. ט יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ. י עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד. יא יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת יְהוָה צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ. יב וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ. יג הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו [בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה. יד הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן. |
| ביום ההוא צֹר תִּשָּׁכַח ל70 שנה (ימי שנות אדם) ואז תנסה שוב לחזור לימי גדולתה. בכך היא תדמה לזונה זקנה היוצאת לנגן ולשיר ברחובות כאילו היא עוד צעירה. בכל זאת ה' ישיב לה את המסחר עם העמים, אבל הסחורות לא יאוחסנו בצֹר אלא יעשירו את יהודה. |
| טו וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. טז קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי. יז וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יח וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ז | "קְחִי כִנּוֹר, סֹבִּי עִיר, זוֹנָה נִשְׁכָּחָה; הֵיטִיבִי נַגֵּן, הַרְבִּי שִׁיר, לְמַעַן תִּזָּכֵרִי". |