עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה (ציור של רמברנדט - 1639)
|
|
סיכום
מלכות עֻזִּיָּהוּ: עֻזִּיָּהוּ עולה למלוכה בגיל 16 ומולך 52 שנים. הוא מצליח במעשיו כל עוד הוא נאמן לה': הוא לוחם בהצלחה באֱדוֹמים, בפְּלִשְׁתִּים, ובעַרְבִים. הוא בונה ערים, מגדלים ביְרוּשָׁלַיִם, ובורות אגירה בַּמִּדְבָּר, ועוסק במרעה ובחקלאות. הוא נעשה גאה, וכשהוא מעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש הוא נענש בצָּרַעַת ועובר לגור בנפרד בזמן שבנו יוֹתָם מולך בפועל
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק י"ד-מְלָכִים-ב פרק ט"ו
.
תקציר
| עֻזִּיָּהוּ בונה ברחבי ממלכתו ולוחם בהצלחה: כָּל העם לוקח את עֻזִּיָּהוּ\עֲזַרְיָה בן אֲמַצְיָה שהיה אז בן 16, וממליך אותו במקום\תחת אביו [*]עֻזִּיָּהוּ הועלה למלוכה אחרי רצח אביו . אחרי שאֲמַצְיָה שוכב עִם אֲבֹתָיו, משיב עֻזִּיָּהוּ את אֵילַת לממלכת יְהוּדָה ומבצר\בונה אותה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וּמֵעֵת אֲשֶׁר סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וַיָּנָס לָכִישָׁה וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִיתֻהוּ שָׁם.
כח
וַיִּשָּׂאֻהוּ עַל הַסּוּסִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר יְהוּדָה.
[*]אֱדוֹם כבשה אולי את אֵילַת במהלך המרד שלה ביְהוּדָה בימי יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"א פסוקים ח-י: ח
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
ט
וַיַּעֲבֹר יְהוֹרָם עִם שָׂרָיו וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי קָם לַיְלָה וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם הַסּוֹבֵב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרָכֶב.
י
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו.
. כעת עֻזִּיָּהוּ השיב את אֵילַת לממלכתו, בהמשך למלחמה המוצלחת של אביו אֲמַצְיָה באֱדוֹם, כפי שנזכר בפרק הקודם
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוקים י"א-י"ב, י"ד: יא
וַאֲמַצְיָהוּ הִתְחַזַּק וַיִּנְהַג אֶת עַמּוֹ וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח וַיַּךְ אֶת בְּנֵי שֵׂעִיר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
יב
וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה וַיְבִיאוּם לְרֹאשׁ הַסָּלַע וַיַּשְׁלִיכוּם מֵרֹאשׁ הַסֶּלַע וְכֻלָּם נִבְקָעוּ.
... יד
וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר.
, ובכך חיזק את המוצא של יְהוּדָה לים סוף אל מול אֱדוֹם. |
| א וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֻזִּיָּהוּ וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ. ב הוּא בָּנָה אֶת אֵילוֹת וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו. |
| עֻזִּיָּהוּ בנם של אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ושל יְכָלְיָה מיְרוּשָׁלַיִם מתחיל למלוך בגיל 16 והוא מולך 52 שנים ביְרוּשָׁלַיִם [*]כמה מהם במקביל לאֲמַצְיָהוּ אביו וליוֹתָם בנו . עֻזִּיָּהוּ פועל בדרך ישרה בעיני ה' כמו אביו אֲמַצְיָהוּ. הוא מחפש\דורש את ה' בהנחייתו של הנביא זְכַרְיָהוּ, אשר מבין את הנבואות שמראה לו ה', ועֻזִּיָּהוּ מצליח במלכותו בעזרת ה' כל עוד הוא עושה כך. |
| ג בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יכיליה [יְכָלְיָה] מִן יְרוּשָׁלִָם. ד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו. ה וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְהוָה הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים. |
| עֻזִּיָּהוּ נלחם בפְּלִשְׁתִּים ופורץ את חומות גַּת, יַבְנֵה ואַשְׁדּוֹד, ובונה (או מְבַצֵּר) ערים בתחום השלטון של אַשְׁדּוֹד ובמקומות נוספים באֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. ה' עוזר לו במלחמותיו אלה מול הפְּלִשְׁתִּים, וגם מול הָעַרְבִים היושבים בְּגוּר-בָּעַל [*]גוּר-בָּעַל לא נזכרת עוד במקרא, ומקומה לא זוהה. יש המשערים שמדובר ביָגוּר שבנגב יְהוּדָה ומול הַמְּעוּנִים
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק כ"א: כא
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.
שגם מקומה לא זוהה[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 205 [*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, דִּבְרֵי-הַיָּמִים, עמוד 144 .[*]הַמְּעוּנִים היו בני שבט ערבי שנדד כמשוער באזור הנגב שמדרום לנחל מצרים או לנחל הבשור . הוא מקבל מתנות\מסים מהָעַמּוֹנִים[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 205 [*]ויש המשערים שחלה כאן שגיאת כתיב ושמדובר שוב במְּעוּנִים , ומתחזק עד מאוד\לְמָעְלָה, וסמכות מלכותו מגיעה עד לגבול מִצְרַיִם. |
| ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים. ז וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים וְעַל הערביים [הָעַרְבִים] הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר בָּעַל וְהַמְּעוּנִים. ח וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה. |
| עֻזִּיָּהוּ בונה ומבצר מגדלים על חומות יְרוּשָׁלַיִם מעל לשַׁעַר הַפִּנָּה ולשַׁעַר הַגַּיְא ועל הַמִּקְצוֹעַ שבחומה [*]ראו על שערים אלה, על הַמִּקְצוֹעַ ועל מקומם המשוער בחומת יְרוּשָׁלַיִם במפה למטה . הוא בונה גם מגדלים מבוצרים בַּמִּדְבָּר וחוצב בורות מים רַבִּים כדי לשרת את המִקְנֶה הרב שהחזיק בשְׁפֵלָה ובמחוזות המישוריים של ממלכתו, וnעסיק גם אִכָּרִים וְכֹרְמִים באזורים ההריים והפוריים\כַּרְמֶל[*]ההשערה המקובלת שאין כאן הכוונה לעיר כַּרְמֶל שביְהוּדָה וכמובן שלא להר כַּרְמֶל שבממלכת יִשְׂרָאֵל, אלא לכנוי כללי לאזורים פוריים, כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוק י"ח של ממלכתו, וזאת כיוון שאהב את עבודת האֲדָמָה.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוק י"ח: יח
וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס.
. |
| ט וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם. י וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה. |
| לעֻזִּיָּהוּ היה צבא גדול כשיר לקרב. החיילים נספרו במפקד שנערך ע"י יְעִיאֵל הַסּוֹפֵר [*]הסוֹפֵר היה אחראי על כתיבת המכתבים ושאר המסמכים הרשמיים של המֶלֶךְ. מִשְׂרַת הַסֹּפֵר נזכרת גם בממשלות דָוִד מַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ו-י"ז: טו
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.
טז
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
, שְׁלֹמֹה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ג: ג
אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.
יוֹאָשׁ
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק י"א: יא
וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ בְּיַד הַלְוִיִּם וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ וִיעָרוּ אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב.
וחִזְקִיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
.[*]השוטרים היו אולי אחראים על קיום הסדר והמשמעת (כמו למשל ביְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוקים ב-ג ובפיקוח של חֲנַנְיָהוּ, אחד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוקים ב-ג: ב
וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה.
ג
וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.
) והם נזכרים לפעמים ביחד עם השופטים אולי כאחראים על קיום החלטותיהם (דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק י"ח
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק י"ח: יח
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ט פסוק י"א
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ט פסוק י"א: יא
וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר יְהוָה וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי יְהוָה עִם הַטּוֹב.
ועוד).[*]מן הסתם שר הצבא , ונספרו 2,600 גדודים של יחידות שבטיות תחת רָאשֵׁי הָאָבוֹת. סה"כ התפקדו בגדודים אלה כח לוחם של 307,500 חיילים זמינים לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ כנגד כל אויב אפשרי. |
| יא וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד יעואל [יְעִיאֵל] הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר עַל יַד חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ. יב כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְגִבּוֹרֵי חָיִל אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. יג וְעַל יָדָם חֵיל צָבָא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל הָאוֹיֵב. |
| עֻזִּיָּהוּ מכין לכל החיילים בצבאו מָגִנִּים, רְמָחִים [*]הרומח הוא מעין חנית ארוכה , קסדות\כוֹבָעִים, שִׁרְיֹנוֹת מגן לגוף, קְשָׁתוֹת וקְלָעִים לירי באבנים. ביְרוּשָׁלַיִם הוא בונה מתקנים מתוחכמים מעשי מחשבת הנועדים לירות חִצִּים ואֲבָנִים גְּדֹלוֹת ומתקין אותם על הַמִּגְדָּלִים שבחומות[*]ראו פסוק ט' ועל הפִּנּוֹת שבחומה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ט: ט
וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם.
[*]משם היה נח לירות על האויב המתקרב לחומה - ראו באיור למטה את מקומם המשוער של המגדלים והפינות . כך מתפרסם שמו של עֻזִּיָּהוּ גם בארצות רחוקות כמֶלֶךְ העושה מעשים מופלאים העוזרים לו להתחזק. |
| יד וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים. טו וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק. |
| עֻזִּיָּהוּ חוטא ונענש בצָּרַעַת: כשעֻזִּיָּהוּ מתחזק כך במלכותו לִבּוֹ מתמלא בגאווה עד שהוא מושחת\נהרס, ולבסוף הוא בוגד\מועל בה' ומעז להכנס להֵיכַל שבמקדש [*]ההֵיכַל היה החלל המרכזי של המקדש. בכניסה אליו ניצב הָאוּלָם, ואחריו היה חלל הדְּבִיר שבו היה קודש הקודשים (הארון) ולהקטיר שם על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת
[^]
מְלָכִים-א פרק ו
.[*]כבר במִּשְׁכָּן שבַּמִּדְבָּר היה מזבח עץ מצופה זהב ששימש להקטרת קְטֹרֶת ושהוצב בחלל המרכזי לפני קודש הקודשים .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל
. הקטרת הַקְּטֹרֶת פעמיים ביום על מזבח הקְטֹרֶת היתה באחריות הבלעדית של הכהנים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ז-ט: ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
ח
וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
ט
לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו.
ולכן עֻזִּיָּהוּ חטא כשהעז להקטיר שם בעצמו. |
| טז וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיהוָה אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְהוָה לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. |
| עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן ואיתו עוד 80 כהנים אמיצים נכנסים להֵיכַל בעקבות עֻזִּיָּהוּ, ניצבים מולו ומעירים לו שהקטרת הַקְּטֹרֶת לה' אינה מתפקידו כי היא יועדה לַכֹּהֲנִים צאצאי אַהֲרֹן שהוקדשו לכך. הם קוראים לעֻזִּיָּהוּ לצאת מהמקדש כי מעל בתפקידו והקטרת הקְּטֹרֶת לה' לא תגרום לה' לכבדו. |
| יז וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיהוָה שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל. יח וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיהוָה כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְהוָה אֱלֹהִים. |
| עֻזִּיָּהוּ מתרגז לשמע הדברים, ובעודו מחזיק במִקְטֶרֶת וכועס על הכהנים שנזפו בו, מופיעים במצחו סימנים בוהקים של מחלת הצָּרַעַת [*]מחלת עור קשה ומדבקת המאופיינת בנגעים בהירים . הדבר מתרחש אל מול כל הַכֹּהֲנִים במקדש, בעוד עֻזִּיָּהוּ רוכן מעל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. עֲזַרְיָהוּ מפנה את מבטו אליו וכך גם שאר הַכֹּהֲנִים וכולם רואים את סימני הַצָּרַעַת בְּמִצְחוֹ ומוציאים אותו בבהילות מהמקדש, וגם הוא מזדרז להדחף החוצה כי ה' שם בו את נגע הַצָּרַעַת במקדש. |
| יט וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְהוָה מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. כ וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְהוָה. |
| עֻזִּיָּהוּ נשאר מצורע עד יום מותו ועובר לגור בנפרד בבֵית הַחָפְשִׁית [*]המצורע נחשב לטמא ועליו להתבודד משאר העם אחרי שהופרד\נִגְזַר מהמקדש כשנעשה מְצֹרָע, בעוד יוֹתָם בנו עוסק בהנהגה עצמה, כנושא מִשְׂרַת "עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ"
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ג פסוקים מ"ה-מ"ו: מה
וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.
מו
כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.
. משתמע שבֵית הַחָפְשִׁית היה מעונם של המצורעים וקיימות כמה השערות על מקור השם, כמו שיושביו חופשיים מחובותיהם האזרחיות, או שהאות ב' התחלפה בפ' ושהכוונה שיושבי הבית היו חָפְשִׁים\חובשים תחבושות[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, דִּבְרֵי-הַיָּמִים, עמוד 145 .[*]משרה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. נזכרו במקרא עוד שרים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה ששימשו בתפקיד זה וכשׁוֹפֵט העליון על הארץ.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוק ג: ג
וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ה: ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט"ו: טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
. |
| כא וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות [הַחָפְשִׁית] מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית יְהוָה וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ. |
| תולדות עֻזִּיָּהוּ המוקדמים והמאוחרים תועדו בכתבי הנביא יְשַׁעְיָהוּ. עֻזִּיָּהוּ מת ונקבר בשדה שבתחום אחוזת הקבר של אבותיו מלכי יְהוּדָה שבעִיר דָּוִד [^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ז: ז
וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
כיוון שהיה מְצוֹרָע[*]ולכן נקבר בשדה הסמוך ולא באחוזת הקבר יחד עם שאר המלכים . אח"כ עלה בנו יוֹתָם למלוכה באופן רשמי. |
| כב וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא. כג וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים כִּי אָמְרוּ מְצוֹרָע הוּא וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
אתרי הבניה של עֻזִּיָּהוּ בירושלים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אתרי הבניה של עֻזִּיָּהוּ בירושלים. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- בפסוק ט נאמר: "וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם".
-
שַׁעַר הַפִּנָּה משוער כשער המערבי בחומה הצפונית של העיר. הוא נזכר גם
בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"גדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"ג: כג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז תָּפַשׂ יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.וביִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"זיִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק ל"ז: לז הִנֵּה יָמִים [בָּאִים] נְאֻם יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה., ובנְחֶמְיָה פרק ג פסוק ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק ו: ו וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו.הוא נקרא "שַׁעַר הַיְשָׁנָה".
- שַׁעַר הַגַּיא הוביל מערבה מעיר דָּוִד לכוון ה"גיא" העובר מאזור שער שכם של היום ודרך רחוב "הגיא" בעיר העתיקה (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי עוזיהו) ויורד ממערב לעיר דָּוִד עד לנחל קִדְרוֹן. בשנת 1927 גילה ז וו . קראופוט בחפירות מטעם "קרן החקר הבריטית" שרידי שער מתקופת בית ראשון עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 2 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים כשער הגיא .
- הַמִּקְצוֹעַ מפורש כזווית בחומה הבולטת החוצה, והפִּנָּה כזווית הבולטת לפנים החומות. ראו באיור.
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
- הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.