פרטי היוצר\ת
נוף על ארץ מואב, מקיר מואב, By Graham Racher [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
לוחם מואבי
|
|
סיכום
תושבי מוֹאָב מבקשים עזרה מירושלים, כי בה אין שודדים, אלא מלך מבית דוד השופט בצדק. בני ירושלים עונים ששמעו בעבר על הגאווה, הכעס, והשקרים של מוֹאָב, ולכן היא מלאה כעת בבכי. תרועות האויב הגיעו בדיוק בעת הקציר, ולכן לא תהיה שמחה של הכנת היַיִן. הנביא עצוב יחד עם תושבי מוֹאָב, ועוד 3 שנים כבר לא יוותרו מהם הרבה.
תקציר
| תושבי מוֹאָב נקראים לבקש עזרה מירושלים. תושבי מוֹאָב הם כציפור שגורשה מהקן, ובנותיהם ינוסו ויַחְצוּ את הגבול בנחל האַרְנוֹן. הם מבקשים עצה, הגנה ומסתור בירושלים, כי בה אין שודדים, אלא מלך מבית דוד השופט בצדק. |
| א שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן. ב וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן. ג הביאו [הָבִיאִי] עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל תְּגַלִּי. ד יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן הָאָרֶץ. ה וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק. |
| בני ירושלים עונים ששמעו בעבר על הגאווה, הכעס, והשקרים של מוֹאָב. לכן היא מלאה כעת בבכי. הפליטים נמשלים לענפי גפן מוּכִּים מערי מוֹאָב (חֶשְׁבּוֹן, שִׂבְמָה, יַעְזֵר, ואֶלְעָלֵה) המגיעים אף למדבר וליָם. תרועות האויב הגיעו בדיוק בעת הקציר, ולכן לא תהיה שמחה של הכנת היַיִן בכרמים וביקבים. |
| ו שָׁמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו. ז לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים. ח כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם. ט עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל. י וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. |
| הנביא עצוב יחד עם תושבי מוֹאָב, שמותשים מדי אפילו בשביל להתפלל לאלוהיהם. עוד 3 שנים בדיוק יִשָּׁאֲרוּ כבר רק מתי מעט מההמון של מוֹאָב. |
| יא עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ. יב וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל. יג זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מוֹאָב מֵאָז. יד וְעַתָּה דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּיר. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| ט | כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ 'הֵידָד' נָפָל. | |
| י | ..בַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן, לֹא יְרֹעָע, יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ, 'הֵידָד' הִשְׁבַּתִּי. |