דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

King David purchasing the threshing floor of Araunah the Jebusite, By William Brassey Hole, 19th or early 20th century (Art.com) [Public domain], via Wikimedia Commons

דָוִד קונה את גורן אָרְנָן הַיְבֻסִי (פרק כ"א)

סיכום

הספר פותח עם סדרה ארוכה של שושלות מראשית יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת: השושלות מאָדָם ועד נֹחַ ומבְּנֵי נֹחַ לשאר אומות העולם. הרשימות מתמקדות מכאן בבני יַעֲקֹב, ובראשם יְהוּדָה ששושלתו מפורטת עד בית דָוִד והמלכים שבאו ממנו-. מובאות גם השושלות של שאר בני יַעֲקֹב ובתי האב הראשים של שבטי יִשְׂרָאֵל. אלה כוללות את שושלות בני לֵוִי הלויים כולל המשוררים, ושושלות הכוהנים בני אַהֲרֹן. שושלת בִּנְיָמִן כוללת את רשימות תושבי יְרוּשָׁלַיִם ואת בית שָׁאוּל-.

המשך הספר מספר את תולדות דָוִד ומלכותו (תוך חזרה, לפעמים מדוייקת, על גרסת הסיפור הנמסרת בפרקים של ספרי שְׁמוּאֵל-א ו-שְׁמוּאֵל-ב). הסיפור מתחיל בנפילת שָׁאוּל ובניו בקרב מול הפלשתים בגִּלְבֹּעַ. אחרי מות המֶלֶךְ, באים כל שבטי יִשְׂרָאֵל לחֶבְרוֹן כדי להכיר בדָוִד כמלכם החדש. דָוִד כובש את יְרוּשָׁלַיִם ובונה בה את ביתו, ומכין בה גם אוהל כדי לשכן בו את אֲרוֹן הבְּרִית. התהלוכה עם האֲרוֹן מבית אֲבִינָדָב נכשלת כשעֻזָּא בנו של אֲבִינָדָב אוחז באֲרוֹן ומומת בשל כך ע"י ה'. הנסיון השני, שבו רק הלְוִיִּם נושאים את האֲרוֹן, מצליח ונערכת חגיגה גדולה ביְרוּשָׁלַיִם, בה דָוִד שר מזמור הלל לה'-.

דָוִד רוצה להקים בית לה', אבל נָתָן הנביא מוסר לו את דברי ה' ולפיהם אין לו צורך בבית, ושלמעשה ה' הוא זה שיקים את ביתו של דָוִד עד עולם. מכאן מפורטות המלחמות המוצלחות של דָוִד: הוא נלחם ומביס את הפְּלִשְׁתִּים (ומסופרים בהקשר זה גם עלילות הגבורה של גִּיבּוֹרֵי דָוִד), ממלכות אֲרַם צוֹבָה, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, עַמּוֹן ואֱדוֹם. דָוִד שם בארצות אלה נציבים או מטיל עליהם מס, ומֶלֶךְ חֲמָת כורת איתו ברית. צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב נלחם שוב בעַמּוֹן אחרי שמלכם משפיל את שגרירי דָוִד. דָוִד לוקח שלל רב של זהב ונחושת, שמהם יותר מאוחר ישתמשו לצורך קישוט המקדש.

העַם נענש בדֶּבֶר בשל ביצוע מפקד לאומי שנערך ביזמת דָוִד. דָוִד עוצר את המגפה כשהוא רוכש וזובח בגורן אָרְנָן הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם, ומצהיר על המקום כמקום המזבח של העַם. הוא מצווה על שְׁלֹמֹה לבנות את המקדש כיוון שהדבר נמנע ממנו בגלל כל הדם ששפך, ואז מכתיר את שְׁלֹמֹה למלוכה. דָוִד קובע את מִשְׁמָרוֹת השירות במקדש של הכוהנים, והלְוִיִּם (כולל של המשוררים והשוערים). מפורטות גם מחלקות הצבא, ורשימות השָׂרִים המופקדים על הצבא, על השבטים, ועל רכוש המֶלֶךְ.

סוף מלכות דָוִד: דָוִד מכנס ביְרוּשָׁלַיִם את מנהיגי הָעָם ומצהיר על בחירת בנו שְׁלֹמֹה למלוכה ולהקמת המקדש. הוא מוסר לשְׁלֹמֹה את תוכניות המקדש וכליו שאותן קיבל מה'. דָוִד מספר על תרומתו לחומרי הבנין למקדש ומבקש מהעַם לתרום גם כן, והעַם תורם ברצון. למחרת העַם חוגג עם זבחים ומושח שוב את שְׁלֹמֹה למֶלֶךְ. הספר מסתיים עם סיכום מלכות דָוִד וציון מותו.

מקומות

מבנה הספר

פרקים
א	ט	סדרה של שושלות מראשית ימי האנושות: מאָדָם ועד נֹחַ ומבְּנֵי נֹחַ לשאר אומות העולם. שושולות בני יַעֲקֹב, ובראשם יְהוּדָה ששושלתו מפורטת עד בית דָוִד והמלכים שבאו ממנו. שושלות בני לֵוִי כוללות את הלויים המשוררים, ושושלות הכוהנים בני אַהֲרֹן. שושלת בִּנְיָמִן כוללת את רשימות תושבי יְרוּשָׁלַיִם ואת בית שָׁאוּל.
י	י"ב	רֵאשִׁית מלכות דָוִד: שָׁאוּל ובניו נופלים בקרב מול הפלשתים בהר גִּלְבֹּעַ. כל שבטי יִשְׂרָאֵל באים לחֶבְרוֹן להכיר בדָוִד כמֶלֶךְ. מובאות רשימות של גיבורי דָוִד שהיו איתו עוד בימיו בצִקְלַג.
י"ג	ט"ז	הבאת אֲרוֹן הבְּרִית ליְרוּשָׁלַיִם: דָוִד בונה ביְרוּשָׁלַיִם את ביתו ומכין אוהל לשכן בו את אֲרוֹן הבְּרִית. התהלוכה עם האֲרוֹן מבית אֲבִינָדָב נכשלת כשעֻזָּא בנו אוחז באֲרוֹן ומומת בשל כך ע"י ה'. הנסיון השני, שבו רק הלְוִיִּם נושאים את האֲרוֹן, מצליח ונערכת חגיגה ביְרוּשָׁלַיִם.
י"ז	כ	המלחמות המוצלחות של דָוִד: דָוִד רוצה להקים בית לה', אבל נָתָן הנביא אומר לו שה' הוא זה שיקים בית לדָוִד. דָוִד נלחם ומביס את הפְּלִשְׁתִּים (ומסופרים בהקשר זה גם עלילות הגבורה של גִּיבּוֹרֵי דָוִד), ואת ממלכות אֲרַם צוֹבָה, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, עַמּוֹן ואֱדוֹם. דָוִד שם בארצות אלה נציבים או מטיל עליהם מס, ומֶלֶךְ חֲמָת כורת איתו ברית. צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב נלחם שוב בעַמּוֹן אחרי שמלכם משפיל את שגרירי דָוִד. מפורטים גם אוצרות הזהב והנחושת שדָוִד לוקח שלל.
כ"א	כ"ז	ההכנות להקמת המקדש: העַם נענש בדֶּבֶר בשל ביצוע מפקד לאומי שנערך ביזמת דָוִד. דָוִד עוצר את המגפה כשהוא רוכש וזובח בגורן אָרְנָן הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם, ומצהיר על המקום כמקום המזבח של העַם. הוא מצווה על בנו שְׁלֹמֹה לבנות את המקדש כיוון שהדבר נמנע ממנו בגלל כל הדם ששפך, ואז הוא מכתיר את שְׁלֹמֹה למלוכה. דָוִד קובע גם את משמרות השירות במקדש של הכוהנים, והלְוִיִּם (כולל המשוררים והשוערים). מפורטות גם מחלקות הצבא, ורשימות השָׂרִים המופקדים על הצבא, על השבטים, ועל רכוש המֶלֶךְ.
כ"ח	כ"ט	דָוִד מכנס ביְרוּשָׁלַיִם את מנהיגי העם ומודיע על בחירת בנו שְׁלֹמֹה למלוכה ועל הקמת המקדש, והוא מוסר לשְׁלֹמֹה את תכנית המקדש וכליו כפי שקיבל מה'. דָוִד מספר על תרומתו לחומרי הבנין למקדש ומבקש מהעַם לתרום גם כן. העַם תורם ברצון, ולמחרת העַם חוגג עם זבחים רבים ומושח שוב את שְׁלֹמֹה למֶלֶךְ. הספר מסתיים עם סיכום מלכות דָוִד וציון מותו.

סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)

פרק
א	רֵאשִׁית דִּבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת, מאָדָם ועד נֹחַ. צאצאי בְּנֵי נֹחַ - שֵׁם, חָם, ויֶפֶת, והעמים שבאו מהם. שושלתו של שֵׁם עד אַבְרָהָם ובניו - יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. צאצאי יִשְׁמָעֵאל, וצאצאי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם. עֵשָׂו, בן יִצְחָק, וצאצאיו. בְנֵי שֵׂעִיר, מלכי, ואַלּוּפֵי אֱדוֹם.
ב	רשימת בני יַעֲקֹב וצאצאיו פותחת בפרק זה עם צאצאי יְהוּדָה. נמסרת רשימת נשותיו ובניו, השושלת (מרָם, נינו של יְהוּדָה) המובילה לדָוִד ומשפחתו, משפחת כָּלֵב העֲנֵפָה, ותושבי הישובים הרבים באזור יְהוּדָה שבאו מהם, ולסיום מִשְׁפְּחוֹת הסֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ.
ג	רשימת בני דָוִד שנולדו בחֶבְרוֹן וביְרוּשָׁלַיִם, ואִמָּהוֹתֵיהֶם. רשימת כל מלכי יְהוּדָה מבית דָוִד. צאצאי המלך יְכָנְיָה\יְהוֹיָכִין שגלה לבָּבֶל עם משפחתו. בין נכדי יְהוֹיָכִין נזכר גם זְרֻבָּבֶל שעמד בראש הָעָם בימי שיבת צִיּוֹן, והרשימה כוללת גם את צאצאיו הרבים.
ד	המשך רשימות בני חוּר ואַשְׁחוּר (בני כָּלֵב ואֶפְרָת), ובתי אב נוספים שהתייחסו לשבט יְהוּדָה (כולל השופט עָתְנִיאֵל, וכָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בני קְנַז). מוזכרים גם בני שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה, עריהם ותחום עיסוקם (במלאכות בדים, וקַדָּרוּת). הפרק מסתיים ברשימת בני שִׁמְעוֹן, רשימת הערים שבנחלתם, ותולדות מלחמות הכיבוש שלהם בַּשְּׁפֵלָה ובאֶדום.
ה	רשימות היחס והנחלות של שבטי עבר היַרְדֵּן המזרחי (רְאוּבֵן, גָד, וחצי המְנַשֶּׁה), וסיפור מלחמתם בהַגְרִאִים, בה הם ניצחו בשל בטחונם בה'. אבל חלקם (בני חצי שבט המְנַשֶּׁה) בגדו בה' והחלו לעבוד את אלילי המקום, ולכן תִּלְּגַת פְּלֶסֶר מלך אַשּׁוּר הגלה אותם למחוזות באַשּׁוּר. מפורטת גם שושלת הכוהנים הגדולים מאֶלְעָזָר בן אַהֲרֹן ועד יְהוֹצָדָק שהוגלה לבָּבֶל ע"י נְבוּכַדְנֶאצַּר.
ו	המשך רשימות בני לֵוִי מהפרק הקודם, כולל משפחת שְׁמוּאֵל שלפי פרק זה באה משבט לֵוִי. הרשימות כוללות את שושלות המשוררים שדָוִד מינה על הנגינה והשירה במִשְׁכַּן, כולל את שושלות המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן. הפרק כולל גם את רשימת ערי הלְוִיִּם אשר עלו להם בגורל מתוך נחלות שאר השבטים.
ז	רשימות בני יִשָׂשכָר, בִּנְיָמִן, נַפְתָּלִי, מְנַשֶּׁה, אֶפְרָיִם, ואָשֵׁר עם ציון הגודל של צבאות השבטים. הפרק כולל גם את תחום נחלות אֶפְרַיִם ומְנַשֶּׁה.
ח	רשימת בני בִנְיָמִן שמקורה במסורת שונה מזאת של הפרק הקודם. נזכרים בני שַׁחֲרַיִם שבאו מעבר היַרְדֵּן והתיישבו במערב הארץ. הם הבריחו את תושבי גַת\גִּתָּיִם (שהציקו גם לבני אֶפְרַיִם - כפי שסופר בפרק הקודם). מפורטים גם מספר בתי אב של יושבי יְרוּשָׁלַיִם. הפרק מסתיים בפירוט של בית שָׁאוּל, כולל קִישׁ אבי שָׁאוּל, בנו שָׁאוּל, ועד לדור ה-11 ליְהוֹנָתָן בן שָׁאוּל.
ט	רשימות תושבי יְרוּשָׁלַיִם מבני יהוּדָה ובִּנְיָמִן, הַכֹּהֲנִים, והַשֹּׁעֲרִים הַלְוִיִּם. הַשֹּׁעֲרִים הופקדו עוד בדור המִּדְבָּר על שמירת הכניסות למִּשְׁכָּן, וצאצאיהם המשיכו בתפקידם במקדש. הם שמרו במשמרות, וישנו סביב המקדש כדי לפתוח אותו כל בוקר. הם הופקדו על כלי הַקֹּדֶשׁ, על החומרים להכנת הבשמים לפולחן, ועל הכנת מנחת התמיד. הַמְשֹׁרְרִים היו פטורים ממלאכות אלה כי עסקו כל הזמן בשירה. הפרק חוזר שוב על רשימת בית שָׁאוּל מהפרק הקודם.
י	הפְּלִשְׁתִּים מביסים את בני יִשְׂרָאֵל בהר גִּלְבֹּעַ. שָׁאוּל ונושא כליו נופלים על חרבם. גם בני שָׁאוּל נופלים בקרב. הפְּלִשְׁתִּים כורתים את ראש שָׁאוּל ותולים את הגלגולת, את גופות שָׁאוּל ובניו, ואת כלי שָׁאוּל במקדשיהם. בני יָבֵשׁ גִּלְעָד מורידים אותם משם בלילה ומביאים אותם לקבורה. כך שָׁאוּל נפל בשל חטאיו, והמלוכה עוברת לדָוִד ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-א פרק ל"א .
י”א	מנהיגי כל שבטי יִשְׂרָאֵל באים לחֶבְרוֹן כדי להכיר בדָוִד כמֶלֶךְ. הוא כובש את יְרוּשָׁלַיִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד במצודה, ומְמַנֶּה את יוֹאָב למפקד הצבא. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ה ובשְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג .
י”ב	רשימת הלוחמים מרחבי הארץ שהצטרפו לדָוִד בעודו שוהה בצִקְלַג, כולל מעבר היַרְדֵּן, ואפילו משבט בִנְיָמִן, השבט של שָׁאוּל. כך היה מחנהו ל"מַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים". אחרי מות שָׁאוּל, הומלך דָוִד בחֶבְרוֹן. לחגיגות ההמלכה באו צבאות דָוִד, ובני השבטים השונים, והביאו מאכלים רבים.
י”ג	דָוִד מחליט, בעֲצַת העַם, להביא את אֲרוֹן הברית בתהלוכה מבית אֲבִינָדָב שבקִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם. עֻזָּא ואַחְיוֹ, בני אֲבִינָדָב, מובילים את האֲרוֹן על עגלת בקר, בעוד דָוִד והעַם רוקדים ומנגנים. האֲרוֹן נשמט ועֻזָּא אוחז בו ומומת בשל כך ע"י ה'. דָוִד נבהל מהארוע והאֲרוֹן מובל בינתיים אל בֵּית עֹבֵד, אשר מבורך ע"י ה' ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו .
י”ד	דָוִד בונה ביְרוּשָׁלַיִם את ביתו מאֲרָזִים שהוא מקבל מחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, ונולדים לו שם עוד בנים. הפְלִשְׁתִּים מנסים לתקוף בעמק רְפָאִים אך דָוִד מביס אותם פעמיים, אחרי שהוא מתייעץ עם ה' ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ה .
ט”ו	דָוִד בונה את יְרוּשָׁלַיִם ומכין אוהל לשכן בו את אֲרוֹן הברית. הוא מחליט הפעם שרק הלְוִיִּם ישאו את האֲרוֹן בדרך לעיר, והתהלוכה יוצאת יוצאת לכוון יְרוּשָׁלַיִם עם לְוִיִּם רבים, ובהם משוררים, שוערים וכוהנים. מִיכַל (בַּת שָׁאוּל ואשת דָוִד) רואה את דָוִד רוקד בתהלוכה הנכנסת לעיר ובזה לו על התנהגותו הלא מכובדת ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו .
ט”ז	אֲרוֹן הבְּרִית מובא לאוהל ביְרוּשָׁלַיִם. דָוִד מחלק מזון לקהל וקורא למשוררים לשיר מזמור, הכולל קריאה להלל ולהודות לה' על הנסים שעשה לעמו הנבחר ועל הבְּרִית שכרת עם האבות לתת לעַם את הארץ כנחלה. המזמור ממשיך בקריאה לגויים להצטרף לעבודת ה', ותיאור הטבע השמח לבוא ה'. דָוִד מְמַנֶּה משוררים לשיר דרך קבע לפני האֲרוֹן, וגם מפקיד כוהנים ומשוררים על המִשְׁכַּן שנותר בבָּמָה שבגִבְעוֹן ^[*]הפרק מקביל חלקית למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו, וכולל גרסאות וציטוטים של מזמורים תְּהִלִּים פרק ק"ה, תְּהִלִּים פרק ק"ו ו-תְּהִלִּים פרק צ"ו. .
י”ז	דָוִד אומר לנָתָן הנביא שהוא עצמו נח בבית אֲרָזִים בעוד שה' שוהה באוהל. נָתָן מספר שה' נגלה לו ואמר שאין לו צורך בבית, ושלמעשה ה' הוא זה שיקים את ביתו של דָוִד עד עולם. דָוִד מתפלל ומודה לה' על חסדיו עימו ועם ישראל ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ז .
י”ח	דָוִד נלחם ומביס את הפְּלִשְׁתִּים, מוֹאָב, ממלכות אֲרַם צוֹבָה, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, עַמּוֹן, ואֱדוֹם ושָׂם בהם נציבים או מטיל עליהם מס. מלך חֲמָת כורת ברית עם דָוִד. רשימת השַׂרִים בממשלת דָוִד ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ח .
י”ט	חָנוּן מֶלֶךְ עַמּוֹן משפיל את שגרירי דָוִד (חותך את זקנם ואת מדיהם). צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב ואחיו אַבְשַׁי, ואח"כ בפיקוד דָוִד עצמו, מביסים את בעלי בריתם של העַמּוֹנים בראשות אֲרַם צוֹבָה ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק י .
כ	העיר רַבָּה נכבשת מבני עַמּוֹן ע"י צבא דָוִד בפיקודו של יוֹאָב. עלילות המלחמות של דָוִד וגיבוריו בפְּלִישְׁתִים בגֶזֶר, ובילדי הָרָפָה הפְּלִישְׁתִים מגַת ^[*]הפרק מקביל למסופר בפרקים שְׁמוּאֵל-ב פרק י"א, שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ב ו-שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א .
כ”א	דָוִד שולח את יוֹאָב לפקוד את העם בניגוד לעצתו של יוֹאָב, ונספרים 1,100,000 ביִשְׂרָאֵל ו-470,000 ביְהוּדָה. הנביא גָּד מציע לדָוִד לבחור באחד מ-3 עונשים בשל חטא המִפְקָד, ודָוִד בוחר בדֶּבֶר. ה' עוצר את המלאך המשחית בגורן אָרְנָן הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם, ודָוִד רוכש מאָרְנָן את הגורן ומקים שם מִזְבֵּחַ ומקריב עליו לה' ^[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ד .
כ”ב	דָוִד מצהיר על גורן אָרְנָן היבוסי בתור מקום המזבח של העַם. הוא מכין חומרים להקמת המקדש (אבנים, מתכות, כסף, ואֲרָזִים מהַלְּבָנוֹן). דָוִד מצווה על שְׁלֹמֹה לבנות את המקדש, כיוון שהדבר נמנע ממנו בגלל כל הדם ששפך. אבל שְׁלֹמֹה יזכה בשקט מכל שכניו, ויוכל להקים את המקדש בעזרת השַׂרִים של דָוִד.
כ”ג	דָוִד ממליך את שְׁלֹמֹה. הוא מונה 38,000 לְוִיִּם ומחלק אותם למחלקות. נמסרות רשימות היחס של בתי האבות של הַלְוִיִּם, ומפורטים תפקידיהם, כולל תַּפְקִידֵי השוערים והמשוררים, ועיקרם לעזור לכוהנים במלאכת הפולחן, שמירה על אזורי המקדש, על כליו, על חומרי אפייה ומדידה, שירת הלל לה' במועדים השונים, ושמירה על אֹהֶל מוֹעֵד (עד לבנית המקדש).
כ”ד	דָוִד מחלק את הכוהנים ל-24 מחלקות ששירתו במקדש במחזוריות, שבוע אַחַר שבוע. החלוקה למחלקות בוצעה בהטלת גורל לפני המֶלֶךְ, בהשתתפות שְׁמַעְיָה הַסּוֹפֵר הלֵּוִי, וצָדוֹק ואֲחִימֶלֶךְ הכוהנים. גם הַלְוִיִּם חולקו למחלקות באופן דומה.
כ”ה	דָוִד קובע את 24 המִשְׁמָרוֹת של הַלְוִיִּם המשוררים (שישרתו במקדש במחזוריות, שבוע אַחַר שבוע, בדומה למִשְׁמָרוֹת הכוהנים שנמסרו בפרק הקודם), מבתי האב של אָסָף, הֵימָן, וידוּתוּן. בכל מִשְׁמֶרֶת היו 12 משוררים, וסדר העבודה של המִשְׁמָרוֹת נקבע בגורל.
כ”ו	רשימת 24 בתי האב של השֹׁוֹעֲרִים שבאו מ-3 בתי אב לְוִיִּם. השֹׁוֹעֲרִים הופקדו על שְׁעָרִים ואתרים נוספים באזור מתחם המקדש בהטלת גורל. נמסרים שמות בתי האב של הַלְוִיִּם ותפקידיהם בשמירה על אוצרות המקדש, ועל אוצרות הַקֳּדָשִׁים שנתרמו למקדש לאורך הדורות מתוך שלל המלחמות. בתי אב נוספים הופקדו על אכיפת חוקי המֶלֶךְ והדת, כולל בין שבטי עבר היַּרְדֵּן.
כ”ז	רשימת ראשי 12 מחלקות הצבא החודשיות. רשימת 13 השָׂרִים שבראש שבטי ישראל יחד עם הַלְוִיִּם והַכֹּהֲנִים, ו-12 השָׂרִים המופקדים על רכוש המֶלֶךְ, תוך פירוט האוצרות, סוגי התבואות, והמקנה של המֶלֶךְ. רשימת היועצים והמקורבים לדָוִד.
כ”ח	דָוִד מכנס ביְרוּשָׁלַיִם את מנהיגי הָעָם שנזכרו בפרק הקודם ומודיע שה' בחר בבנו שְׁלֹמֹה לבנות את המקדש, כיוון שהדבר נמנע ממנו עצמו בגלל כל הדם ששפך. דָוִד מוסר לשְׁלֹמֹה את תוכניות המקדש וכליו שאותן קיבל מה', והוא מעודד את שְׁלֹמֹה לשמור על מצוות ה' ולהצליח במלאכת בנין המקדש בעזרת ה' ונבחרי העַם.
כ”ט	דָוִד ממשיך לנאום לקהל. הוא מספר על תרומתו לחומרי הבנין למקדש ומבקש מהעַם לתרום גם כן, והעַם תורם ברצון. דָוִד והָעָם מברכים את ה', ולמחרת חוגגים את הכתרת שְׁלֹמֹה עם זבחים רבים. סיכום מלכות דָוִד וציון מותו.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

פרק	פסוק
ד	מ	וַיִּמְצְאוּ מִרְעֶה שָׁמֵן וָטוֹב וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם וְשֹׁקֶטֶת וּשְׁלֵוָה כִּי מִן חָם הַיֹּשְׁבִים שָׁם לְפָנִים.
ה	כ"ו	וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם..
ה	מ"א	וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת יְהוָה אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר.
ו	ט"ז	וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל יְדֵי שִׁיר בֵּית יְהוָה מִמְּנוֹחַ הָאָרוֹן. וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר..
י	י"ב	וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִּשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה..
י"א	י"ז	וַיִּתְאָיו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִיד וְלֹא אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה.
י"ב	ט	וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר.
י"ד	א	וַיִּשְׁלַח חוּרָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת.
ט"ו	י"ט	וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ.
ט"ז	ל"א	יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ. יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ..
י"ח	י"ד	וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.
כ"ב	ו	וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כ"ח	י"א	וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.

נפשות פועלות