בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים... (י"ח)
|
|
סיכום
נבואות תוכחה וחורבן. ה' יסיר את כל המנהיגים שהעם בטח בהם ובמקומם ימשלו ילדים ונשים, ואף אחד לא ירצה לקחת על עצמו את אחריות השלטון. הצדיק זוכה בטוב שהוא עושה, והרשע ברע. ה' שופט את הגויים וגם את מנהיגי עמו על שקילקלו את העם. תוכחה לבנות ציון הנוהגות בגאוותנות בהתנהגותן, בתכשיטיהן ובבגדיהן.
תקציר
| בפסוק הקודם בסוף פרק ב' [^]יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק כ"ב: כב
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
נאמר שעדיף לא לסמוך על בני הָאָדָם, וכאן מובהר שהסיבה היא שה' יסיר מיְרוּשָׁלַיִם ומִיהוּדָה את כל המנהיגים שהעם רגיל לסמוך\להשען עליהם במהלך חייו, כמו על הלחם והמים. |
| א כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם. |
| אלה יכללו את אנשי-המִלְחָמָה\הגיבורים\שַׂרי-החֲמִשִּׁים, את בעלי הסמכות השלטונית כמו השופטים, הזקנים [*]"הַזְּקֵנִים" הם הרשות המייעצת לשליטים הממלכתיים או המקומיים ויועצי המֶלֶךְ
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ב פסוק ו: ו
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ עֹמְדִים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתוֹ חַי לֵאמֹר אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים לְהָשִׁיב אֶת הָעָם הַזֶּה דָּבָר.
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"א פסוק י"א: יא
וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוקים א, ה: א
וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב לֵאמֹר.
... ה
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
[*]היוֹעֵץ שימש במשרת אמון קרובה למֶלֶךְ, כמו אֲחִיתֹפֶל שכיהן כיוֹעֵץ תחת דָּוִד ואח"כ גם תחת אַבְשָׁלוֹם בנו ואת המספקים עצות לכל דורש, כמו הנביאים והמכובדים\נְשׂוּאי-הפָנִים והחכמים, וגם את היועצים האסורים, כמו הקוסמים והמומחים בלחשים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ט"ו פסוק י"ב: יב
וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם.
[*]אולי הכוונה למאלפי נחשים כמו אלה הנזכרים בתְּהִלִּים פרק נ"ח פסוקים ה-ו , ואת החֲרָשִׁים
[^]
תְּהִלִּים פרק נ"ח פסוקים ה-ו: ה
חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ.
ו
אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם.
[*]חכמי החֲרָשִׁים הם האומנים המומחים במלאכות האבן המתכת והעץ .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ב פסוק ט"ו: טו
וְעִמְּךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל חָכָם בְּכָל מְלָאכָה.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ט פסוק ה: ה
לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַיהוָה.
, אך יש המפרשים מתוך הארמית שמדובר בסוג נוסף של יועצים בכשפים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, יְשַׁעְיָהוּ, עמוד 19 |
| ב גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן. ג שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ. |
| במקומם המנהיגים שנזכרו למעלה, ה' יתן לנערים ולילדים-קטנים\עוללים [*]העוֹללים המושלים בעם נזכרים גם בפסוק י"ב להלן להיות שָׂרים ומושלים של הָעָם. בעקבות זאת יופר הסדר הציבורי, וכל אִישׁ יעשוק\יגַּשׂ את רעהו, והנערים והבזויים\נקלים ינהגו בחוצפה\גאווה\רהב מול הזקנים והנכבדים.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ג פסוק י"ב: יב
עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ.
. וראו עוֹלֵל במובן של ילד קטן גם בשְׁמוּאֵל-א פרק כ"ב פסוק י"ט
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ב פסוק י"ט: יט
וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב.
. אך יש המפרשים "תַעֲלוּלִים" במובן של אנשים קלי דעת או ליצנים המתנהגים כמו ילדים קטנים. |
| ד וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. ה וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד. |
| אם אדם יבקש מקרוב משפחתו ללבוש בגדי-שלטון\שִׂמְלָה [*]או אולי הכוונה שהאדם תפס את קרובו לובש בגד\שִׂמְלָה, וכך גילה שיש לו עוד מעט רכוש למרות אי הסדר הציבורי שתואר למעלה ולהיות מנהיג\קָצִין ולטפל באי הסדר הציבורי ("הַמַּכְשֵׁלָה"), אז הקרוב יסרב ויאמר\יִשָּׂא-לֵאמֹר שלא יהיה מוכן להיות המְרַפֵּא\חֹבֵשׁ של הציבור או מנהיגו כיוון שאפילו לביתו הוא לא מצליח להשיג לֶחֶם או בגד. |
| ו כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ. ז יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם. |
| כל הכשלון והמפלה הזאת שבאו על הממלכה קרו כיוון שהָעָם פָּשַׁע בלשונו ובמעשיו\מַעַלְליו החוטאים אל מול עיני ה' ובכך הם נטו להפר\להמרות את מצוותיו. רשעותם ניכרת במראה פְּנֵיהֶם אשר מעיד על חטאיהם, הגדולים כחטאי סְדֹם. כך פְּנֵיהֶם סיפרו ולא הסתירו\כִחֵדוּ את כל פשעיהם, ובכך הביאו עליהם את עונשם. |
| ח כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה נָפָל כִּי לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל יְהוָה לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדוֹ. ט הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה. |
| כי דעו לכם שהצַדִּיק זוכה לאכול את פְרִי מעשיו\מעלליו הטובים, בעוד שסופו של הרָשָׁע הוא רָע כי יֵעָשֶׂה לו הגמול על מעשי ידיו הרעים. |
| י אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. יא אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. |
| כך כאמור [*]בפסוק ד' ילדים-קטנים\עוללים ונָשִׁים ימשלו-בעריצות\ינגשו בעם
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ג פסוק ד: ד
וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם.
[*]לא ברור אם "עַמִּי" מתייחס לעם של ה' או של יְשַׁעְיָהוּ , והמנהיגים שאמורים להנחות את הצעדים\מאשרים של הָעָם, יתעו אותו וישחיתו\יקללו\יְבַלְעוּ את דרכיו\אורחותיו. |
| יב עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ. |
| ה' יקום כדי להתדיין\לָרִיב עם העַמִּים, ובמיוחד הוא יבוא לשפוט את המנהיגים\זקנים\שָׂרים של עַמּוֹ על כך שהם הרסו\בערו [*]מלשון בְּעֵרָה\שריפה, או בעיר\בהמה, במובן שהמנהיגים הרסו אם כרמי העניים כאילו היו בהמות רומסות - ראו למשל את שני המובנים בשְׁמוֹת פרק כ"ב פסוקים ד-ה את הַכֶּרֶם של העני ולקחו לבתיהם את מה שגזלו ממנו. ה' הבא להלחם בראש צבאותיו אמר בעצמו: "איך אתם מעזים לדכא את עַמִּי ו'לטחון' את הפנים של העֲנִיִּים שביניהם?"
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ב פסוקים ד-ה: ד
כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בעירה [בְּעִירוֹ] וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.
ה
כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה.
|
| יג נִצָּב לָרִיב יְהוָה וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים. יד יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם. טו מלכם [מַה לָּכֶם] תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת. |
| תוכחה לבנות ציון הגאוותניות: ה' אמר שבגלל שבְּנוֹת צִיּוֹן נוהגות בגאוותנות\גָבְהוּ והולכות עם צוואר\גָּרוֹן נוטה למעלה בגאווה בעודן סוקרות\מְשַׂקְּרוֹת בעיניהן "מלמעלה" את סביבתן, ובעודן צועדות בעדינות תינוקית\הָלוֹךְ-וְטָפֹף [*]כלומר "טָפֹף" מלשון "טף". אך יש מפרשים ו"טָפֹף" במובן של הליכה בצעדים מדודים הן משמיעות צלצולים עדינים בעֲכָסִים שעל רגליהן[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, יְשַׁעְיָהוּ, עמוד 21 .[*]העֲכָסִים מפורשים כשרשרות שנענדו על הרגליים או על השוקיים ואשר השמיעו צלילים תוך כדי תנועה, אולי גם עם פעמונים קטנים שנקשרו לשרשרת. ראו גם בפסוק י"ח להלן , לכן ה' יכה בסַפַּחַת\ישפח
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ג פסוק י"ח: יח
בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים.
.[*]סַפַּחַת היא מעין תפיחה בעור הנגרמת ממחלת הצָרָעַת את הראשים\קדקודים של בְּנוֹת צִיּוֹן ויחסוף\יְעָרֶה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ג פסוקים ב-ג: ב
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
ג
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ.
[*]מלשון ערווה את איבר מינן[*]את "פָּתְהֵן". הַפֹּתוֹת הן פתחים או מפתחות לפתחים כמו במְלָכִים-א פרק ז פסוק נ .
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק נ: נ
וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
. אך יש המפרשים כאן "פָּתְהֵן" במובן של "פאותיהן". |
| טז וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. יז וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה. |
| אז ה' גם יסיר מהנשים הגאוותניות את כל תכשיטהן המפוארים [*]רוב התכשיטים הנזכרים ברשימה להלן לא זוהו בוודאות, ומובאים כמה מהפירושים שהוצעו - כולל עֲכָסִים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, יְשַׁעְיָהוּ, עמוד 21 [*]עולם התנ"ך, ספר יְשַׁעְיָהוּ עמ' 34 [*]ראו על הָעֲכָסִים למעלה בפירוש לפסוק ט"ז , שְּׁבִיסִים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ג פסוק ט"ז: טז
וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה.
[*]מפורשים (לפי המשנה) כמעין שבכה או צעיף לראש שבו שובצו אולי תכשיטים, או כתכשיט דמוי שמש הנזכר כאן ביחד עם הַשַּׂהֲרֹנִים דְּמוּיֵי היָרֵחַ. , שַּׂהֲרֹנִים[*]תכשיטים דְּמוּיֵי יָרֵחַ\סַהַר. ראו גם בשׁוֹפְטִים פרק ח פסוק כ"ו , נְּטִיפוֹת
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ח פסוק כ"ו: כו
וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת זָהָב לְבַד מִן הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִפוֹת וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם.
[*]משוערים כעגילים דְּמוּיֵי טיפות. ראו גם בשׁוֹפְטִים פרק ח פסוק כ"ו , שֵּׁירוֹת
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ח פסוק כ"ו: כו
וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת זָהָב לְבַד מִן הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִפוֹת וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם.
.[*]צמידים (מהארמית) , רְעָלוֹת[*]צעיפים המסתירים את הפנים , פְּאֵרִים[*]כובעים מפוארים , צְּעָדוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ט פסוק כ"ח: כח
וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ד פסוקים י"ז, כ"ג: יז
הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל.
... כג
וּפְאֵרֵכֶם עַל רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו.
[*]תכשיט לזרוע, כמו האֶצְעָדָה הנזכרת בשְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק י , קִּשֻּׁרִים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק י: י
וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי הֵנָּה.
, או אולי גם לרגל כפי שנרמז מהשורש "צעד" שבשם התכשיט[*]סרטים הנקשרים על הבגד לשם קישוט, כנהוג אצל כַּלּוֹת , בָתֵּי נֶּפֶשׁ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק ל"ב: לב
הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק י"ח: יח
שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה.
[*]יש המפרשים ככלים קטנים מלאים בבשמים משיבי נפש, או כתכשיט המונח על החזה או על הצוואר , לְּחָשִׁים[*]יש המפרשים כקמעות שבתוכם כתובים לחשי שבועה או ברכה, או צדפים המשמיעים רחשים , טַּבָּעוֹת, וְנִזְמֵי אָף. |
| יח בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים. יט הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת. כ הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים. כא הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף. |
| כמו כן, יוסרו מהנשים גם פרטי ביגוד מפוארים - כולל מַּחֲלָצוֹת [^]זְכַרְיָה פרק ג פסוק ד: ד
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת.
, מַּעֲטָפוֹת[*]בגד עליון העוטף את שאר הבגדים , מִּטְפָּחוֹת[*]צעיפים לצוואר או לראש, ששימשו גם לעתים לשמור בהם חפצים קטנים, כמו ברוּת פרק ג פסוק ט"ו , חֲרִיטִים
[^]
רוּת פרק ג פסוק ט"ו: טו
וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר.
[*]כיסים או ארנקים להחזקת כסף - כמו במְלָכִים-ב פרק ה פסוק כ"ג , גִּלְיֹנִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק ה פסוק כ"ג: כג
וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרָץ בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו.
[*]יש המפרשים גִּלְיֹנִים כגלימות דקות ה"מגלות" את חיטוב הגוף שהן מכסות , סְּדִינִים[*]הסָדִין נזכר בין הבדים והבגדים היקרים שעושה אֵשֶׁת החַיִל , צְּנִיפוֹת
[^]
מִשְׁלֵי פרק ל"א פסוק כ"ד: כד
סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
, ושִׁמְשׁוֹן הציע "שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים" לפותר את חידתו
[^]
שׁוֹפְטִים פרק י"ד פסוק י"ב: יב
וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים.
[*]מצנפות מפוארת לראש וְרְדִידִים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ב פסוק ג: ג
וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְהוָה וצנוף [וּצְנִיף] מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.
[^]
זְכַרְיָה פרק ג פסוק ה: ה
וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד.
[*]ראו למשל בשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק ז .
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק ז: ז
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.
. מפורש כבגד עליון דק. |
| כב הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים. כג וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים. |
| ובמקום\תַחַת ריח בֹּשֶׂם יריח גּוּפָן מריקבון של בשר נמק, במקום חֲגוֹרָה נאה הן תשתמשנה ב"נִקְפָּה" [*]מילה לא ברורה, אך "נקף" משמעו סובב ולכן יש המפרשים את הנִקְפָּה כחבל מלופף או תחבושת , במקום תסרוקת מסוגננת של שיער מוקשה הן תהינה קרחות, במקום פְּתִיגִיל[*]מילה שלא זוהתה, אך מפורשת לפי ההקשר כפריט לבוש מהודר הן תלבשנה חגורת שק פשוטה, ו"כִּי"[*]מלשון כוייה או כהות יבוא במקום יופין. |
| כד וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי. |
| לסיום, חוזר יְשַׁעְיָהוּ ופונה ליְרוּשָׁלַיִם שגורל בנותיה הגאוותניות תואר למעלה: אֲנָשַׁיִךְ\מְתַיִךְ [*]ראו "מְתִים" במובן "אנשים" למשל בדְּבָרִים פרק ב פסוק ל"ד וגיבורייך יפלו בַּחֶרֶב\בַּמִּלְחָמָה, ושערי העיר יתאבלו\יאָנוּ
[^]
דְּבָרִים פרק ב פסוק ל"ד: לד
וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.
[*]ראו "אָנוּ" במובן "התאבלו" למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ט פסוק ח כשהעיר תתרוקן\תתנקה מתושביה ו"תשב על האָרֶץ" כדרך האבלים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ט פסוק ח: ח
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ.
[*]כמו באֵיכָה פרק ב פסוק י .
[^]
אֵיכָה פרק ב פסוק י: י
יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם.
|
| כה מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. כו וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם, וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. |
| י- י"א | אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. |
| ט"ז | ..גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. |