יְשַׁעְיָהוּ א

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Isaiah, Michelangelo [Public domain], via Wikimedia Commons

סיכום

פתיחת הספר. הָעָם חוטא לה' ויְהוּדָה מוּכָּה באופן קשה, אך יְרוּשָׁלַיִם לא נפגעת. ה' מואס בזבחי הָעָם הרבים אשר ניתנים בזמן שהָעָם חוטא באִי צֶדֶק ובעבודה זרה. נבואת נחמה ליְרוּשָׁלַיִם שתנצל בזכות הצֶדֶק שיחזור אליה.

תקציר

פתיחה: ספר נבואות\חזון יְשַׁעְיָהוּ בן אָמוֹץ אשר ניבא על יְהוּדָה ועל יְרוּשָׁלַיִם בימי עֻזִּיָּהוּ, יוֹתָם (בנו), אָחָז (בנו), וחִזְקִיָּהוּ (בנו).

א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.

שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וארץ והעידו על דברי ה' שאמר: "אני גידלתי את 'בָּנַי' (בני יִשְׂרָאֵל) וְרוֹמַמְתִּי אותם מעל כל העמים, והם בתמורה פָּשְׁעוּ בִי. אפילו השׁוֹר יודע מיהו בְּעָלָיו הדואג לו והחֲמוֹר יודע שהאֵבוּס ממנו הוא אוכל הוא של בְּעָלָיו, אבל בני יִשְׂרָאֵל אינם יודעים מי הוא בעליהם ואינם רואים שאני הוא הדואג להם."

ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת יְהוָה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.

הוי! איזה עם\גּוֹי חוטא הוא עם יִשְׂרָאֵל! עם כבד מרוב חטא\עָו‍ֹן, גזע\זֶרַע של עוֹשֵׂי-רע\מְרֵעִים\מַשְׁחִיתִים אשר עזבו את ה'\קְדוֹשׁ-יִשְׂרָאֵל ודיברו עליו דברי נְאָצָה\גידופים, ונסוגו\נָזֹרוּ ממנו לאחור.

ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת יְהוָה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר.

למה למרות שאתם מוּכִּים בגלל חטאיכם אתם חוזרים\מוסיפים לסור מדרך הישר? הרי כל רֹאשׁ של אחד מכם חולה וכל לב מלא בכאב\דַּוָּי. מכַּף הרֶגֶל וְעַד הרֹאשׁ אין איבר שלם\תם שאין בו פֶּצַע\חַבּוּרָה\מַכָּה טְרִיָּה שלא טוּפְּלוּ\זֹרוּ\נחבשו או נמשחו בשָּׁמֶן כדי לרכך את הפצע היבש.

ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.

אַרְצְכֶם (יְהוּדָה) היתה לשְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת וזָרִים אוכלים את פרי אַדְמַתְכֶם לעיניכם, והארץ היתה לשְׁמָמָה כמו שקורה כשזָרִים פולשים הופכים את הארץ הכבושה. רק יְרוּשָׁלַיִם\בַת-צִיּוֹן נותרה בולטת ושלמה בבדידותה, כמו סוּכַּת השומר בכרם, או כמו מקום השינה\לינה\מְלוּנָה של השומר בשדה הקישואים\מִקְשָׁה, וכמו עִיר נְצוּרָה. ואם ה' הלוחם בראש צבאותיו לא היה מותיר לנו שארית מועטה, הרי שהיינו דומים בחֻרְבָּנֵנוּ הגמור לסְדֹם ולעֲמֹרָה.

ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. ח וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה. ט לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

יְשַׁעְיָהוּ קורא למנהיגי\קְצִינֵי יְהוּדָה, אותה הוא ממשיל כמו בפסוק הקודם לסְדֹם ולעֲמֹרָה החוטאות, לשמוע את דבר ה': "בשביל מה אני צריך את כל הזבחים הרבים שלכם, אני הרי שָׂבֵעַ לגמרי מקורבנות העוֹלָה של אֵילִים ומחֵלֶב המְרִיאִים ומדַם הפָּרִים הנזרק על המזבח שלי ואני לא רוצה\חפץ בכל הכְבָשִׂים וְהתְּיָשִׁים\עַתּוּדִים שאתם מקריבים לי. מי ביקש מכם לבוא ולְהֵרָאוֹת לפני במקדש כשאתם טמאים מחטאים ובכך "לרמוס" את חצרות מקדשי?"

י שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי.

"... לכן אל תמשיכו להביא לי מנחות שקר או להקטיר לי קְטֹרֶת מתועבת. איני רוצה את האסיפה\עצרת שאתם קוראים כביכול בשבילי בכל ראש חודש או שַׁבָּת, כי איני יכול לסבול עצרת מלאה ברֶשַׁע\אָוֶן. ראשי החודש שלכם ושאר המועדים שבהם אתם באים להקריב לי במקדשי שנואים עלי וכבר היו לי לטרחה כבדה שהתייעפתי\נִלְאֵיתִי מלשאת. ..."

יג לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא.

"... כשתפרשו אלי את ידיכם בתחינה אני אתעלם מִכֶּם, וגם אם תרבו להתפלל אלי אני לא אשמע את תפילתכם כי יְדֵיכֶם מלאות בדם של אלה שפגעתם בהם."

טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.

התרחצו והתנקו נא מחטאיכם והסירו מעצמכם ומנגד עֵינָי את המעשים\מעללים הרעים שלכם וחדלו מהם. למדו לעשות-טוב\להיטיב וחפשו\דרשו מִשְׁפָּט צדק. ישרו\אַשְּׁרוּ את דרכי החמס\חָמוֹץ העקומות שלכם, ושִׁפְטוּ בצדק כל יָתוֹם ורִיבוּ את רִיבָהּ של כל אַלְמָנָה.

טז רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.

לְכוּ ונראה אם ה' יותיר את חטאיכם אדומים כמו השָּׁנִי או התּוֹלָע או שהוא יקבל את חזרתכם בתשובה וילבין את חטאיכם כַּשֶּׁלֶג או כַּצֶּמֶר. כי אם תרצו\תֹּאבוּ לְהִשָּׁמַע למצוותי אז תזכו לאכול מכל טוּב הָאָרֶץ שנתתי לכם, אך אם תְּמָאֲנוּ לְהִשָּׁמַע לי ותמרו את פי אז תֵּאָכְלוּ בעצמכם ע"י חרב המלחמה, כי כך אמר ה'!

יח לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.

איך יְרוּשָׁלַיִם שהיתה פעם עיר\קִרְיָה נֶאֱמָנָה לה' דומה עכשיו לזוֹנָה? איך עיר שהיתה מלאה במִשְׁפָּט הוגן ושהצֶדֶק היה שוהה\ישן\לן בה כדרך קבע נעשתה כעת למקום משכנם של מְרַצְּחִים? הכסף הטהור שהָיִית דומה לו פעם, המתלא כעת בסִיגִים והיין\סבא העשיר שהָיִית דומה לו פעם מהול כעת בַּמָּיִם.

כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.

מנהיגייך\שָׂרַיִךְ סרים מדרך הישר וחברו לגַּנָּבִים. כולם אוהבים לקבל שוחד\שַׁלְמֹנִים ורודפים אחריו, ואת היָתוֹם שאינו יכול לשלם להם שוחד הם לא שופטים בצדק והטיעונים של האַלְמָנָה הענייה אינם מוצאים אצלם אוזן קשבת.

כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

לכן, בגלל כל החטאים הללו, ה' הבא בראש צבאותיו, מגן\אֲבִיר יִשְׂרָאֵל, אמר\נאם: הוֹי, אני אזכה בנחמה כשאתנקם באוֹיְבָי\צָּרַי החוטאים. ואז אשיב את ידי המגינה עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, ואֲנַקֶּה כמו עם חומר-ניקוי\בֹּר את הסִיגִים שבתוכך ואסיר את המתכת-הזולה\הבְּדִיל מתוך היקרה.

כד לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. כה וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ.

ואשיב לָךְ את השופטים והיועצים שינהגו בצדק כמו שנהגו לעשות אֶצְלֵךְ בעבר, כך ששוב יקראו לך "עִיר הַצֶּדֶק" ו"קִרְיָה נֶאֱמָנָה". כך צִיּוֹן הפגועה תִּפָּדֶה ע"י עשיית מִשְׁפָּט צדק, ויושביה יִפָּדוּ ע"י הצדק שיהיה בה. זאת בעוד הפֹּשְׁעִים והחוטאים יִשָּׁבְרוּ ביחד וכל אלה שנטשו את ה' יושמדו\יִכְלוּ.

כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. כח וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ.

כי אלה שנטשו את ה' לטובת עצי אֵלָה ששימשו לעבודה זרה יתאכזבו\יֵבֹשׁוּ\יחְפְּרוּ ממנה ומהגַּנִּים של העצים שבהם הם בחרו לעסוק בפולחן האלילי. כי הם יִבְּלוּ כמו עצי האֵלָה הללו אשר נבלו כל העלים שלהם, וכמו הגן שהתייבש מחוסר מים.

כט כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם. ל כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ.

העושר\חָסֹן (של לוקחי השוחד שנזכרו למעלה) יתפורר כמו נְעֹרֶת, והתוצאות\פועלו של העושר יביאו לניצוץ אש שתבעיר את העושר ביחד עם העשיר ולא יהיה עוד מי שיכבה אותם.

לא וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב	בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.
ג	יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו
ח	וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה
ט	כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

אילן יוחסין