וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת.. (ו)
פרטי היוצר\ת
משרפות סיד, הודו, By G41rn8 [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
מִשְׂרְפוֹת שִׂיד (י"ב)
|
סיכום
נבואת עונש לעריץ. תחינה לה' להושיע מצָרָה, מלחמתו באויבי העם, ודברי תהילה בשל הצדק, החכמה והישועה שיביא. תאור הסבל של העם והארץ מהאויבים, עד שה' יופיע ויכה בהם. בעתיד ימלוך מלך יפה וחכם, ימי החג והשלווה יחזרו לעיר שתוקף בנהרות אדירים, שאוניות האויב לא יוכלו לעבור.
תקציר
נבואה לעריץ שעד כה שדד ובגד ללא מחיר, אך יום יבוא ויענש כמידת מעשיו. |
א הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ. |
תחינה לה' להושיע מצרה. המוני האויבים בורחים לשמע בוא ה'. השלל של האויב יֵאָסֵף כמו המוני אַרְבֶּה. דברי תהילה לה' המביא צדק. האמונה תהיה מקור לחוזק, והחכמה מקור לישועה. |
ב יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה. ג מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם. ד וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ. ה נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. ו וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ. |
שליחי השלום צועקים בחוצות ובוכים. הדרכים שוממות מעוברי אורח, והאויב מזלזל בערים ובעם שכבש. האדמה סובלת, והמחוזות הפוריים (לְבָנוֹן, שָּׁרוֹן, בָּשָׁן, וכַרְמֶל) נובלים. אך אז ה' מצהיר על בואו, ומאיים שהאויבים "יולידו" קש שיישרף ע"י נשימתם. האויב יישרף כבמשרפות סיד מלאי קוצים. |
ז הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. ח נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ. ט אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל. י עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא. יא תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם. יב וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ. |
ה' מכריז לכל על מעשיו. בציון נחרדים החוטאים מעונש האש הצפוי להם. בניגוד להם, הצדיקים השונאים חטאים (מופיעה רשימת תכונותיהם) יקבלו לחם ומים מה' היושב במעוזים נשגבים. |
יג שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי. יד פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם. טו הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. טז הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים. |
בעתיד ימלוך מלך יפה שיצפה רחוק (או שימלוך בעתיד הרחוק). העם יפחד למראה האויב אך האויב (שספר והעריך את חוזק מגדלי ירושלים?) נעלם, ולא ישמעו עוד את שפתו הזרה והנלעגת. |
יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. יט אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה. |
בציון עוד יראו את התכנסויות החגים, והעיר תהיה שלווה ו(אוכלוסיתה?) לא תצטרך עוד לנדוד. עירו של ה' תּוּקַּף בנהרות אדירים שאפילו אוניות לא יוכלו לעבור. (פסוק קשה, אולי: אוניות האויב, שלא יצליחו לעבור את הנהרות, יוזנחו והשלל יהיה כה רב שגם פִּסְחִים יבזזו). שוכני ציון לא יוכלו להתלונן על חולשה ולא יהיו חייבים בחטא. |
כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ. כא כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ. כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז. כד וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ו | וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת.. |
כ | ..נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל יִצְעָן, בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ. |