וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ (ו). עיטור קרמיקה על חזית בית הספר אחד העם בתל אביב
וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ (י"ב)
|
סיכום
בעתיד יבוא מנהיג מבית דָוִד שימשול בחוכמה, בגבורה ובצדק בהשראת ה', וכל הגויים יבואו לשמוע את דבריו. תשרור אחווה בין כל החיות ("וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ") וביניהן לבני האדם. ה' יאסוף את שארית העם שפוזרה בגלות ברחבי העולם ויכין להם דרך ארצה כמו בימי יציאת מִצְרָיִם. תושבי יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה לא יקנאו עוד אלה באלה וילחמו יחדיו בהצלחה באויביהם.
תקציר
המֶלֶךְ האידאלי הצפוי מבית דָוִד: ענף\חוטר יצא מִגֵּזַע העץ של בית יִשָׁי [*]אבי דָוִד והענף-החדש\נֵצֶר הזה שיצא משורשי העץ יתן פרי טוב. על המֶלֶךְ הזה תנוח רוּחַ ה' שתתן בו חָכְמָה\בִינָה יכולת-תכנון\עֵצָה, וּגְבוּרָה, ורוּחַ לדעת את דרכי ה' ולִירֹא אותו. |
א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה. |
המֶלֶךְ יִשְׁפּוֹט ויגער\יוֹכִיחַ באשמים לא בעזרת ראייה או שמיעה אלא ע"י רֵיחַ הצדק שיִרְאַת ה' תכניס בו. |
ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. |
כך הוא ישפוט בְּצֶדֶק את העניים\דַּלִּים\עַנְוֵי-אָרֶץ ויגער לטובתם ברשעים ביושר\בְּמִישׁוֹר. הוא יַכֶּה את הארץ וימית את הרשעים לא בכלי מלחמה אלא רק במקל\שֵׁבֶט של הדברים שהוא יוציא מפיו. הוא יחגור את הצֶדֶק והָאמת\אֱמוּנָה כחגורת-הנשק\אֵזוֹר שעל מָתְנָיו\חֲלָצָיו. |
ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. |
אז תשרור אחווה בין כל החיות כשהזְאֵב הטורף יגור בשלום ביחד עם הכֶּבֶשׂ, והנָמֵר ישכב-לנוח\יִרְבָּץ ביחד עם הגְּדִי. עֵגֶל ואריה\כְפִיר ומְרִיא [*]בהמה מפוטמת כלשהי ישהו ביחד, ונַעַר קָטֹן יוביל אותם ללא חשש. פָרָה וָדֹב טורף ירעו ביחד, וילדיהם[*]העגלים הצעירים וגורי הדוב יִרְבְּצוּ גם כן יַחְדָּו, והאריה יֹאכַל תֶּבֶן כמו הבָּקָר (במקום לטרוף חיות אחרות). |
ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. |
תינוק בגיל יניקה ישתעשע ללא סכנה בחור המחילה של נחש פָּתֶן, ותינוק שכבר נגמל מיניקה יושיט\ידה את ידו לתוך מְאוּרַה של נחש צִפְעוֹנִי. |
ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. |
הרוע והשחיתות לא יהיו עוד בכל הָרֵי ארץ הקודש, כי ידיעת ה' תמלא את כל הָאָרֶץ כמו שהמים מכסים את היָּם. ובאותו יום טוב, המֶלֶךְ שבא משורש העץ של בית יִשָׁי יעמוד כמו דגל\נֵס [*]ה"נֵס" הוא סימן כלשהו הנישא על מקל גבוה לפני כל העַמִּים\גּוֹיִם שיבואו לחפש\לדרוש את קרבתו, ומקום משכנו\מְנֻחָתוֹ
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק ב: ב
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.
[*]יְרוּשָׁלַיִם יזכה בכָבוֹד. |
ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. י וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד. |
קיבוץ הגלויות: באותו היום, אחרי הישועה שה' הביא כבר לעם עם המֶלֶךְ מבית דָוִד, הוא יוֹסִיף ישועה שנייה ויפדה\יקנה את שארית עַמּוֹ שנותרה בגלות באַשּׁוּר (בצפון-מזרח), במִּצְרַיִם, פַּתְרוֹס וכּוּשׁ (בדרום), בעֵילָם ושִּׁנְעָר [*]אזור דרום מסופוטמיה הכולל את העיר בָּבֶל (במזרח), ובחֲמָת ואִיֵּי הַיָּם התיכון (במערב). הוא ירים דגל לַגּוֹיִם כדי שישלחו בחזרה את בני יִשְׂרָאֵל שנדחו מהארץ, ויאסוף\יְקַבֵּץ את תפוצות בני יְהוּדָה מ-4 רוחות השמיים\כַּנְפוֹת-הָאָרֶץ. |
יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. |
אז תסור קנאת בני אֶפְרַיִם (תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל) ליְהוּדָה ושונאי\צוררי יְהוּדָה שבהם ימותו\יִכָּרֵתוּ. בני אֶפְרַיִם לא יקנאו עוד בבני יְהוּדָה, ובני יְהוּדָה לא ישנאו את בני אֶפְרָיִם. אז הם יעופו ביחד כעוף טורף על גבול\כֶּתֶף של ארץ-פְּלִשְׁתִּים [*]ראו כֶּתֶף במובן של גבול למשל בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוק י"א וידחקו אותם יחדיו משְּׁפֵלת יְהוּדָה מערבה לים, וגם יבזזו ביחד את בְּנֵי קֶדֶם
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוק י"א: יא
וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.
וביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ח
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ח: ח
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה.
[*]עמים נוודים שנדדו ממזרח\קֶדֶם למלכויות עבר הירדן , וישלחו את כוחותיהם גם לאֱדוֹם ולמוֹאָב, וישימו את בני עַמּוֹן תחת שלטונם. |
יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם. יד וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹח יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם. |
כדי לפתוח דרכים לשבים לציון, ה' ייבש\החריב\ם את לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם [*]בדומה לייבוש ים סוּף. לְשׁוֹן יָם היא כנראה רצועת ים צרה, וכמו במקרה של נסיונות הזיהוי של ים סוּף, גם הזיהוי של לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם שנוי במחלוקת. , והניף את ידו על נהר הפְּרָת\הַנָּהָר ברוח עצומה[*]מקובל לפרש "בַּעְיָם רוּחוֹ" כ"בעוצם רוּחוֹ", כלומר ה' ייבש את ערוץ הפְּרָת ברוח חזקה שהביא, כפי שעשה לים סוּף והכה את הנהר עד שהוא התפצל ל-7 נחלים רדודים כך שאפשר היה לדרוך בהם בַּנְּעָלִים. כך נוצרה דרך\מְסִלָּה עבור שארית עם יִשְׂרָאֵל שנותר בגלות באַשּׁוּר, כמו שנוצרה דרך דומה דרך ים סוּף לבני יִשְׂרָאֵל כשהם עלו ממִצְרָיִם לארץ.
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ד פסוק כ"א: כא
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם.
|
טו וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים. טז וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים