בריכת בית חסדא הדרומית ובה קשת תמיכה לבזיליקה הביזנטית שמימין לקשת. הבזיליקה נבנתה על גבי הסכר שהפריד בין הבריכה הדרומית לצפונית (מימין לאזור המצולם). יש המזהים את בריכות בית-חסדא\בריכות-הצאן מימי בית שני מצפון להר הבית עם הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה הנזכרת בפסוק ג ובמקומות אחרים.
|
|
סיכום
רְצִין מלך אֲרָם ופֶקַח מלך יִשְׂרָאֵל עולים על יְהוּדָה בימי אָחָז. יְשַׁעְיָהוּ ובנו יוצאים לעודד את אָחָז שאין לחשוש מפני הפולשים כיוון שהם יִפְּלוּ במהירה. אך יְהוּדָה תדע ימים קשים כשאַשּׁוּר תפלוש לארץ והאדמה תיחרב עד שלא תוכל עוד לשמש לגידולים.
תקציר
| רְצִין מלך אֲרָם ופֶקַח מלך יִשְׂרָאֵל עולים על יְהוּדָה בימי אָחָז כדי להמליך במקומו את בֶּן טָבְאַל (כיוון שאָחָז סירב להצטרף למאבקם באַשּׁוּר). הם בינתיים לא מצליחים, אך אָחָז והעם נבהלים ויְשַׁעְיָהוּ יוצא עם בנו לקראתו ב"בְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה" (משוערת בבריכות הצאן שמצפון להר הבית או באזור מעיין הגיחון שבמזרח עיר דוד). |
| א וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ. ב וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. |
| יְשַׁעְיָהוּ מעודד את אָחָז וטוען שהמלכים הפולשים חלשים. ה' לא יאפשר להם להצליח והם וממלכתם יִפְּלוּ בקרוב. אמנם אֲרָם נפלה במהירה בידי אַשּׁוּר, ויִשְׂרָאֵל כ-12 שנה מאוחר יותר (ולא 65 כדברי יְשַׁעְיָהוּ). |
| ד וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ. ה יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר. ו נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל. ז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה. ח כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם. ט וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ. |
| יְשַׁעְיָהוּ מציע לאָחָז בשם ה' לבקש אות כרצונו מה' כדי לאמת את הנבואה, אך אָחָז מוותר כיוון שאינו רואה צורך להטריד את ה' בענין. בכל אופן ניתן האות בנבואה שיוולד הילד 'עִמָּנוּ אֵל' שיזכה לגדול עם חֶמְאָה וּדְבַשׁ ועד שיגיע לגיל הבחנה בין טוב לרע, כבר המלכים הפולשים יעזבו. |
| י וַיּוֹסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר. יא שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה. יב וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת יְהוָה. יג וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי. יד לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל. טו חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. טז כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ. |
| אבל יְהוּדָה תדע ימים קשים (כפי שלא היו מאז פיצול הממלכות) כשאַשּׁוּר תפלוש לארץ כמו נחיל זבובים ודבורים המגיע לכל פינה - בנחלים, בסְּלָעִים, ובין צמחי הנַּעֲצוּצִים והַנַּהֲלֹלִים. מלך אַשּׁוּר "יגלח" בארץ את שיער הראש, הרגליים, והזקן. האדמה החריבה לא תהיה טובה עוד לחקלאות ולכן יאלצו להסתפק בגידול בקר לחֶמְאָה וּדְבַשׁ, הגְּפָנִים וכל הארץ ימלאו קוצים (שָׁמִיר וָשָׁיִת) ולכן יאלצו להסתפק בציד ובמרעה בהמה. |
| יז יָבִיא יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. יט וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים. כ בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה. כא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. כב וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה. כד בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ. כה וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | אַל תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה |
| ז | כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה. |
| י"ד | הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ 'עִמָּנוּ אֵל'. |