בריכת בית חסדא הדרומית (מצפון להר הבית) ובה קשת תמיכה לבזיליקה הביזנטית שמימין לקשת. הבזיליקה נבנתה על גבי הסכר שהפריד בין הבריכה הדרומית לצפונית (מימין לאזור המצולם). יש המזהים את בריכות בית-חסדא\בריכות-הצאן של ימי בית שני עם הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה הנזכרת בפסוק ג' ובמקומות אחרים.
|
|
סיכום
תקציר
| פלישת אֲרָם ויִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה: בימי אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה פלשו צבאות רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם ופֶקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה ועלו לכבוש במלחמה את יְרוּשָׁלַיִם, אך (רְצִין [*]שעמד בראש הברית ) לא הצליח במלחמה זו[*]ראו על תולדות המלחמה הזאת במְלָכִים-ב פרק ט"ז . |
| א וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ. |
| אבל כשבני משפחת המלוכה שמעו שצבא אֲרָם כבר חונה בשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל\אֶפְרָיִם כבסיס לפלישתו, הלב שלהם ושל בני יְהוּדָה נע בפחד כמו שעצים ביער נעים ברוּחַ. |
| ב וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ. |
| ה' קרא אז ליְשַׁעְיָהוּ לצאת ביחד עם בנו "שְׁאָר-יָשׁוּב" לקראת אָחָז ובני ביתו שהיו אז באזור קְצֵה התְּעָלַה שהובילה את המים אל הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, באזור שבו התְּעָלַה עברה בשדה שבו נהגו להתכנס כובסים שהשתמשו במי הַתְּעָלַה לכביסת בגדים. |
| ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. |
| ה' מורה ליְשַׁעְיָהוּ לעודד את אָחָז שהוא יכול להיות בטוח ושקט ולא לפחוד או לתת ללבו להתרכך בפחד משני המלכים, רְצִין ופֶקַח, השקולים לשני קצוות של גחלים\אוּדִים שמעלים עוד עשן בכעס-רב\חֳרִי-אַף, אבל בלי יכולת באמת להזיק. |
| ד וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ. |
| בגלל שרְצִין תכנן כנגדך תוכניות עוינות ביחד עם פֶקַח, ולפיהן הם יעלו על יהוּדָה ויביאו לקיצה ויבקעו אותה בפלישת צבאותיהם כדי שיוכלו להעביר את יהוּדָה לצידם [*]הברית של רְצִין ופֶקַח כוונה בעיקר כנגד אַשּׁוּר, ואָחָז סירב עד כה להצטרף אליהם ואף להמליך עליה את בֶּן-טָבְאַל למֶלֶךְ[*]משתמע שבֶּן-טָבְאַל, בניגוד לאָחָז, צפוי היה לשתף פעולה עם הברית של רְצִין ופֶקַח כנגד אַשּׁוּר - אז ה' הצהיר במפורש שתוכניות אלה לא יתקיימו. |
| ה יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר. ו נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל. ז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה. |
| כי דַּמֶּשֶׂק היא בירת אֲרָם ולא יְהוּדָה, ורְצִין מולך עליה ולא על יְרוּשָׁלַיִם [*]ולכן לא מקובל שהוא יתכנן מי ימלוך בה ובעוד 65 שנה ממלכת יִשְׂרָאֵל של פֶקַח תשבר\תחת ותפסיק להיות עָם[*]למעשה נבואה זו התקיימה מוקדם מכפי שחזה יְשַׁעְיָהו, וממלכת יִשְׂרָאֵל חדלה מלהתקיים בעקבות הכיבוש האשורי רק כעבור כ-12 שנה . ושֹׁמְרוֹן היא בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל ולא יְהוּדָה, ופֶקַח מולך עליה ולא על יְרוּשָׁלַיִם[*]ולכן גם לא מקובל שהוא יתכנן מי ימלוך בה . ואם אינכם מאמינים לנבואה זו הרי שגם בדבריכם אין להאמין[*]כנראה שהיו בקהל כאלה שפקפקו בדברי הנחמה של יְשַׁעְיָהוּ, ואולי אף ביקשו ממנו הוכחה לדברים, כפי שנרמז להלן ובעיקר בפסוק י"ג . |
| ח כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם. ט וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ. |
| הנחמה העתידה להגיע עם עִמָּנוּ-אֵל: ה' עוד מוסיף לדבר לאָחָז (דרך יְשַׁעְיָהוּ) ומציע לו לקבל סימן\אוֹת לאמיתות נבואת הנחמה שהוא כרגע שמע. אָחָז יוכל לבקש כל סימן שירצה - עמוק כמו בשְׁאוֹל או גבוה לְמָעְלָה. |
| י וַיּוֹסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר. יא שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה. |
| אָחָז עונה שהוא לא יבקש כל מִשְׁאָלָה מה' או ינסה אותו בבקשת אוֹתוֹת. אָחָז נוזף גם בבני משפחת המלוכה שהיו במקום [*]ראו בפסוק ב' ואומר: "לא מספיק לכם לעייף\להַלְאוֹת אֲנָשִׁים שעכשיו אתם גם מבקשים להלאות את אֱלֹהָי?"
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק ב: ב
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
[*]משתמע שבני משפחתו של אָחָז לא האמינו לדברי הנחמה של יְשַׁעְיָהוּ ולכן יְשַׁעְיָהוּ הציע לאָחָז לבחור איזה סימן שרק ירצה לאמיתות הנבואה . |
| יב וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת יְהוָה. יג וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי. |
| יְשַׁעְיָהוּ אומר שה' בכל זאת יתן סימן לאָחָז ולמשפחתו שיעיד על אמיתות נבואת הנחמה: הנה העלמה הצעירה כאן היא בהריון ועומדת ללדת בֵּן, והיא עתידה לקרוא לו בשם "עִמָּנוּ-אֵל" [*]לא ברור אם מדובר בסתם נערה הָרָה שהיתה במקרה בקהל שהיה במְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס והקשיבה לחילופי הדברים, או שמדובר באשתו של יְשַׁעְיָהוּ או של אָחָז? . |
| יד לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל. |
| הילד יאכל חֶמְאָה וּדְבַשׁ כמזון תינוקות כדי שיגדל ויֵדַע למאוס ברע ולבחור בטוב. כי עוד לפני שהוא יגדל מספיק כדי להבחין כך בין טוב לרע, יעזבו את הארץ שני המלכים הפולשים שאָחָז פוחד מפניהם [*]רְצִין וּפֶקַח . |
| טו חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. טז כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ. |
| נבואת חורבן על יְהוּדָה: אבל ה' יביא על אָחָז ועל שושלת מלכי יְהוּדָה ימים קשים שלא היו כמוהם מאז שממלכת יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם נפרדה מממלכת יְהוּדָה בעקבות פלישת מֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]עוד בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עלה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר על יִשְׂרָאֵל וקרע ממנה את הגִּלְעָד הגָּלִיל, ואת ארץ נַפְתָּלִי והגלה את תושביהם לאַשּׁוּר .
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
. מאוחר יותר בימי הוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כבש שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר את ממלכת יִשְׂרָאֵל והגלה את כל תושביה לרחבי האימפריה האשורית. אך ארועים אלו התרחשו אחרי פלישת רְצִין ופֶקַח ליְהוּדָה, ולכן יש המשערים שהנבואה המובאת כאן נפרדת משאר הנבואות שבפרק, או שאולי כוונת הפסוק היא להפרדות של ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה אחרי שיָרָבְעָם מרד ברְחַבְעָם. |
| יז יָבִיא יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ וְעַל בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| כי באותו היום, ה' עתיד לשרוק ולקרוא לנחיל הזבובים שבקצה מִצְרָיִם ולנחיל הדבורים שבאַשּׁוּר לפלוש ליְהוּדָה [*]יְשַׁעְיָהוּ מנבא שההחלטות השגויות של אָחָז יובילו לכך שיְהוּדָה תהפוך ליעד לפלישה ולשדה קרב בין האימפריות היריבות של מִצְרַיִם ואַשּׁוּר, כפי שאמנם קרה בימי חִזְקִיָּהוּ עם פלישת סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר ליְהוּדָה- ובימי יֹאשִׁיָּהוּ עם פלישת פַרְעֹה נְכֹה לארץ כדי להלחם באַשּׁוּר . הם אמנם יפלשו לארץ ויחנו במקומות שכבר יהיו שוממים, כמו הנחלים הזורמים בשדות של עשבי-בר\בָתָה[*]גם במשל הכֶּרֶם של יְשַׁעְיָהוּ, מחליפה הבָתָה את השדה החקלאי ובכל בִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים ובין צמחי הבר, כמו הנַּעֲצוּצִים והַנַּהֲלֹלִים.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ה פסוק ו: ו
וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.
|
| יח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. יט וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים. |
| באותו היום ה' "יְגַלֵּחַ" את הארץ מכל הדברים הטובים שבה עם סכין-הגילוח\התַעַר שנשכר בעֵבֶר הנהר [*]הכוונה לשוחד שאָחָז יתן למֶלֶךְ אַשּׁוּר, אשר בא מעֵבֶר לנהר הפְּרָת, מתוך כוונה שיעזור לו כנגד אֲרָם ויִשְׂרָאֵל הפולשות כמו סַפָּר המגַלֵּחַ את שיער הראש ואז ממשיך לגַלֵּחַ גם את שיער הָרַגְלָיִם ואפילו להרוס\לספות את הַזָּקָן.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ח: ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
. בסופו של דבר, התַעַר השכור, כלומר אַשּׁוּר, עתיד לגַלֵּחַ את יְהוּדָה עצמה. |
| כ בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה. |
| כל מה שישרוד בעקבות החורבן הם רק עגלת בָּקָר אחת ושני בני צאן שהאדם יצליח להותיר בחיים. כך, כל הפליטים שֶׁיִּשְׂרְדוּ בארץ יאלצו לחיות מחֶמְאָה שיכינו מהחלב הרב, וּמדְבַשׁ (במקום מלחם ופירות ומשאר גידולי השדות שחרבו). |
| כא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. כב וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. |
| באותו יום חורבן, כל מקום שבו היו כְּרָמִים עם אלף גְּפָנִים שהיו שווים אלף כסף, יהיו לשדה קוצים\שָׁמִיר וָשָׁיִת, וכל מי שירצה לבוא לשם יאלץ להצטייד בחץ וקשת בגלל החיות הרעות שיסתובבו שם. |
| כג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה. כד בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה כִּי שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל הָאָרֶץ. |
| כל השדות החלקאיים שבהרים [*]הכוונה כנראה לטֶרָסות (מדרגות חקלאיות) ששימשו בימי קדם לגידול עצי פרי וגפנים בהרי יְהוּדָה אשר בעבר נעדרו בַּמַּעְדֵּר כדי לעקור מהם את הקוצים, לא ירתיעו עוד את הקוצים מלהשתלט עליהם, והם יהיו לשטחי מִרְעֶה לשׁוֹר ולשֶׂה, שיִשָּׁלְחוּ לִרְעוֹת שם וירמסו את שרידי הכְּרָמִים.[*]עולם התנ"ך, ספר יְשַׁעְיָהוּ עמ' 52 |
| כה וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | אַל תִּירָא, וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה |
| ז | כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה. |
| י"ד | הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ 'עִמָּנוּ אֵל'. |