+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

דַּיָּג, By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons
הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם יְהוָה וְדִיגוּם (ט"ז)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

צַיִד, By Pascal Radigue [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל הַר וּמֵעַל כָּל גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים (ט"ז)
סיכום
ה' מצווה על הנביא לא להנשא ולא להביא ילדים, כי גורלם יהיה למות ביחד עם שאר הָעָם. אל ליִרְמְיָהוּ לנהוג מנהגי אבלות כיוון שהמתים הרבים לא יובאו לקבורה. ה' ישלח אויבים ש"ידוגו" ו"יצודו" את בני הָעָם בכל מקום שבו יתחבאו, כי אי אפשר באמת להסתתר מפני ה'. בעתיד הגוים יבואו לה' ויוֹדוּ שאבותיהם עבדו אלוהי שקר מעשי אדם וחסרי כל תועלת.
תקציר
דבר ה' ליִרְמְיָהוּ: אל תִקַּח לְךָ אִשָּׁה כדי שלא יהיו לך ילדים בַּמָּקוֹם הַזֶּה אשר צפוי לְהֵחָרֵב.
א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ב לֹא תִקַּח לְךָ אִשָּׁה וְלֹא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
כי כך אמר ה' על הילדים אשר יוולדו בַּמָּקוֹם\בָּאָרֶץ הַזֹּאת ועל הוריהם: כולם ימותו במחלות בלי שישאר מי שיספוד להם, וגופותיהם יושלכו ללא קבורה וישארו לְדַשֵּׁן את הָאֲדָמָה כמו זֶבֶל\דֹמֶן
[*]ראו דימוי דומה בנבואות אחרות של הנביא
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק ב: ב וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ט פסוק כ"א: כא דַּבֵּר כֹּה נְאֻם יְהוָה וְנָפְלָה נִבְלַת הָאָדָם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.
, והשאר ימותו בַחֶרֶב וּבָרָעָב, והנבלה שלהם תִּטָּרֵף ע"י עופות הטרף מהַשָּׁמַיִם וחיות\בהמות הטרף שעל האדמה
[*]ראו נבואה דומה בפרק הקודם
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ג: ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית.
.
ג כִּי כֹה אָמַר יְהוָה עַל הַבָּנִים וְעַל הַבָּנוֹת הַיִּלּוֹדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל אִמֹּתָם הַיֹּלְדוֹת אוֹתָם וְעַל אֲבוֹתָם הַמּוֹלִדִים אוֹתָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת. ד מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.
אל תבוא לספוד למתים בסוכת-האבלים\בֵּית-המַרְזֵחַ
[*]לפי עָמוֹס פרק ו פסוק ז
[^] עָמוֹס פרק ו פסוק ז: ז לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים.
המִרְזַח הוא משתה יין, וכאן הכוונה כנראה למקום שבו היו מכבדים את המת במשתה. בפסוק ח' להלן בֵּית-המַרְזֵחַ נקרא "בֵית-מִשְׁתֶּה". יִרְמְיָהוּ לא יבוא לספוד כך למתים כיוון שהמתים הרבים לא יובאו לקבורה.
ואל תניע\תָּנֹד את ראשך בצער על המת
[*]ראו ביטוי דומה לצער בפרק הקודם
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ה: ה כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ.
, כי אני אסיר\אאסוף את השלום, הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שלי מהָעָם.
ה כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים.
אין טעם לספוד כך למתים כי המתים הרבים שימותו בָּאָרֶץ הַזֹּאת יכללו גם את גדולי הָעָם וגם את פשוטי הָעָם, וכולם לא יובאו לקבורה וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם ולא ינהגו במנהגי אבלות כמו התגודדות (פציעה עצמית), גזיזת שיער הראש לקרחת
[*]מנהג ההתגודדות וגזיזת השיער לכבוד המת למעשה אסורים בתורה
[^] דְּבָרִים פרק י"ד פסוק א: א בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת.
, פריסת לחם
[*]כמו שנהגו עם דָוִד בימים שבהם הוא התאבל על מות אַבְנֵר
[^] שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק ל"ה: לה וַיָּבֹא כָל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כָל מְאוּמָה.
ומזיגת שתייה לניחום האבלים על מות הוריהם
[*]לאבלים היה אסור להכין לעצמם את מזונם, ולכן היה נהוג להכין להם שתייה ומזון.
.
ו וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם. ז וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אֵבֶל לְנַחֲמוֹ עַל מֵת וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ.
כאמור אל תבוא לשבת ולֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עם האבלים בסוכת-האבלים\בֵית-המִשְׁתֶּה\בֵּית-המַרְזֵחַ. כי ה' הצהיר שהוא עומד להשבית מהארץ עוד בימי חַיֵּיכֶם את כל קולות השָׂשׂוֹן\שמחה של מסיבות הנישואין.
ח וּבֵית מִשְׁתֶּה לֹא תָבוֹא לָשֶׁבֶת אוֹתָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ט כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
כשתנבא את נבואות החורבן הללו לָעָם הַזֶּה הם ישאלו אותך: "למה ה' אמר שיבואו עלינו כל הדברים הרעים הללו? מה העוון\חטא שבו חטאנו לה'?"
י וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מֶה דִבֶּר יְהוָה עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וּמֶה עֲו‍ֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ואתה תענה להם: העונש הוא על כך שאֲבוֹתֵיכֶם עָזְבוּ אותי והלכו לעבוד ולהשתחוות לאֱלֹהִים אֲחֵרִים, ועזבו אותי ולא שמרו על המצוות שבתורתי. ואתם נהגתם באופן רע אף יותר מֵאֲבוֹתֵיכֶם, כי הלכתם כל אחד אחרי הקושי\עקשנות\שרירות שֶׁבְּלִבּוֹ הָרָע כדי שלא לשמוע למצוותי.
יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם יְהוָה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ. יב וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת מֵאֲבוֹתֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי.
לכן אני אזרוק\אטיל אתכם מהארץ שלכם לַגָּלוּת בארץ שאתם ואבותיכם לא הכרתם, ושם תוכלו לעבוד אלוהים אחרים כל הזמן כאוות נפשכם, כי אני לא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה מעונש הגָּלוּת.
יג וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה.
דברי נחמה של ה': אבל הִנֵּה בקרוב כשאנשים יִשָּׁבְעוּ בה', לא יכנו אותו עוד כְּמִקֹּדֶם בכינוי "אלוהים שהוציא את יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" אלא בכינוי "אלוהים שהוציא את בני יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ הצָפוֹן ומֵכל שאר הארצות שֶׁלְּשָׁם הוא הסיט\העביר\הדיח אותם"
[*]כלומר יִרְמְיָהוּ מנבא שה' יוציא את הָעָם לגלות בארץ האויב אשר בא מצָפוֹן, אבל הוא עתיד עוד להושיע אותם ולהשיבם לארצם. יִרְמְיָהוּ הִרְבָּה להזכיר את האויב אשר צפוי לבוא מֵאֶרֶץ צָפוֹן
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק כ"ב: כב כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ.
[^] יִרְמְיָהוּ פרק י פסוק כ"ב: כב קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צָפוֹן לָשׂוּם אֶת עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעוֹן תַּנִּים.
...
כי אני עוד אשיב אותם לארץ שנתתי לאבותיהם.
יד לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. טו כִּי אִם חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם.
דברי זעם של ה': הנה אני שולח דייגים רבים שידוגו את בני הָעָם וציידים רבים שיצודו אותם בכל מקום - בכל הר וגבעה ובנקיקי הסלעים הנסתרים. כי עֵינַי רואות אותם בכל מקום שבו יסתתרו, והעוונות\חטאים שלהם לא נסתרו\נצפנו מעֵינָי.
טז הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים [לְדַיָּגִים] רַבִּים נְאֻם יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל הַר וּמֵעַל כָּל גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים. יז כִּי עֵינַי עַל כָּל דַּרְכֵיהֶם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא נִצְפַּן עֲו‍ֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי. יח וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲו‍ֹנָם וְחַטָּאתָם עַל חַלְּלָם אֶת אַרְצִי בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת נַחֲלָתִי.
ואני קודם-כל\רִאשׁוֹנָה אשלם להם כגמולם על כך שהם חזרו שוב ושוב וחטאו כשהם חיללו את אַרְצִי במעשי הנבלה שלהם, ועם השיקוצים
[*]חפצי פולחן אליליים מתועבים
המתועבים אשר בהם הם מילאו את ארצי\נַחֲלָתִי
[*]הכוונה לפולחן הזר שהיה נפוץ ביְהוּדָה
.
יח וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲו‍ֹנָם וְחַטָּאתָם עַל חַלְּלָם אֶת אַרְצִי בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת נַחֲלָתִי.
תפילה לעזרת ה', ותשובתו: ה' הוא כֹּחִי\עֻזִּי ומבצרי\מָעֻזִּי שאליו אני בורח\נס ביום צָרָה. עמים\גּוֹיִם יבואו אליך מכל קצות\אַפְסֵי האָרֶץ ויודו בכך שאבותיהם החזיקו רק באמונות שֶׁקֶר ובהבלים חסרי תועלת. והגּוֹיִם ישאלו את עצמם - האם בן אדם יכול באמת לעשות לעצמו פסל שיהיה אֱלֹהִים? והרי הפסלים הללו אינם אלוהי אמת!
יט יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל. כ הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים.
דברי ה': לכן הפעם אני אֲלַמֵּד\אֲיַדֵּעַ את אותם גּוֹיִם את להכיר את החוזק של יָדִי ואת גְּבוּרָתִי, כדי שהם ידעו היטב את שמי - ה'!
כא לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי יְהוָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ב לֹא תִקַּח לְךָ אִשָּׁה וְלֹא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
ה אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ
ט הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.