וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם (ג) "ראש של זונה" - ציור של וינסנט ואן גוך.
|
|
סיכום
הָעָם שעזב את ה' לטובת אלילים רבים נמשל לאישה שגורשה מבעלה אחרי שיצאה לזנות. כך גרש ה' את ממלכת יִשְׂרָאֵל (המכונה "מְשֻׁבָה") ולמרות זאת ממלכת יְהוּדָה (המכונה "בָּגוֹדָה") הלכה בדרכיה. אבל ה' לא יכעס לנצח, וישיב את יִשְׂרָאֵל ואת יְהוּדָה ביחד לארצם. הָעָם מודה בחטאיו וחוזר בתשובה.
תקציר
| עם יִשְׂרָאֵל נמשל לאישה בוגדנית: אם אדם מגרש\מְשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ והיא עוזבת אותו ונישאת לְאִישׁ אַחֵר, האם בעלה הראשון ישוב אֵלֶיהָ? הרי הָאָרֶץ שבה קורה דבר כזה תטמא\תֶּחֱנַף בשל כך! [*]על פי הכתוב בתורה, בעל אשר גירש את אשתו והיא נישאה לאיש אחר, אינו יכול לשוב ולקחת אותה לאישה גם אם היא כבר אינה נמצאת עם בעלה השני מסיבה כלשהי, כי חטא כזה יחטיא את הָאָרֶץ שבה הוא מתרחש והרי אַתְּ זָנִית עם מאהבים\רֵעִים רַבִּים, ואז ביקשת לשוב אלי
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ד פסוקים א-ד: א
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.
ב
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר.
ג
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.
ד
לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.
.[*]כלומר עם יִשְׂרָאֵל נמשל לאישה בוגדנית, אשר זנתה לא עם בעל חדש אחד אלא עם מאהבים רבים, ולכן על אחת כמה וכמה שאין זה ראוי שתשוב לה'. . |
| א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יְהֹוָה. |
| שְׂאִי את עֵינַיִךְ גבוה לגבעות-החשופות\שְׁפָיִם [*]ראו שְׁפָיִם במובן זה גם במקומות נוספים ותראי אם יש מקום שלא שכבת בו עם גברים. הרי את ישבת לצד כל הדְּרָכִים כמו ערבי נודד בַּמִּדְבָּר
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ח: יח
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ט: ט
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ד פסוק ו: ו
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב.
...[*]גם הזונות נהגו לשבת בצידי הדרכים, למשל כפי שנהגה תָּמָר , וטימאת\תַּחֲנִיפִי את הארץ במעשי הזנות שלך ושאר מַעֲשַׂיִךְ הָרָעִים.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ח פסוקים י"ד-ט"ו: יד
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.
טו
וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ.
|
| ב שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת [שֻׁכַּבְתְּ] עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ. |
| וגם כשעל הארץ שנטמאה כך לא יָרְדוּ גשמים\רְבִבִים ולא הגיע המַלְקוֹשׁ [*]הגשם האחרון בעונת הגשמים אשר יורד כמו חסד אחרון על הארץ עדיין חָשַׂפְתְּ את המֵצַח הגאה שֶׁלָּךְ כמו אישה זוֹנָה וְסֵרַבְתְּ\מֵאַנְתְּ להתבייש\להִכָּלֵם על חטאייך.
[^]
דְּבָרִים פרק י"א פסוק י"ד: יד
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.
|
| ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. |
| אבל עכשיו קָרָאת לי "אָבִי - אָתָּה בעלי האהוב של ימי נְעֻרַי, הַאִם תשמור\תנטור לָנְצָח את כַּעַסְךָ עלי?" אבל בזמן שֶׁדִּבַּרְתְּ אלי כך, יָכֹלְתְּ להמשיך ולעשות מעשים רעים. |
| ד הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי [קָרָאת] לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה. ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח הִנֵּה דברתי [דִבַּרְתְּ] וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל. |
| "מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל" ו"בֹּגֵדָה יְהוּדָה": ה' דיבר אֵלַי בימי יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בדברים הבאים: האם רָאִיתָ מה עָשְׂתָה ממלכת יִשְׂרָאֵל ה"מְשֻׁבָה" [*]יִשְׂרָאֵל מכונה כך כמה פעמים להלן, ככינוי של גנאי, אולי כתיאור של אישה אשר שָׁבָה\סוטה מדרך הישר, או במובן של קלות-דעת\שובבות. אשר הֹלְכָה לִזְנוֹת עם אלוהים אחרים על כָּל הַר גָּבוהַּ ותַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן[*]כלומר עבודה זרה באתרי פולחן המפוזרים ברחבי הארץ, במקום עבודת ה' במקדש המרכזי שביְרוּשָׁלַיִם, כמו במְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג . וחשבתי\אמרתי שאַחֲרֵי שהיא תעשה את כל החטאים הללו היא תחזור אלי בתשובה, אך היא לא שָׁבָה אלי, וממלכת יְהוּדָה הבוגדנית
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
, וזאת בניגוד לאזהרה שקיבלו בני יִשְׂרָאֵל בעניין עוד בימי מֹשֶׁה
[^]
דְּבָרִים פרק י"ב פסוקים ב-ג: ב
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ג
וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
. העֵץ הרַעֲנָן היה כנראה אתר פולחן לאלת האֲשֵׁרָה, שאותה היה נהוג לעבוד כעץ
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
.[*]יְהוּדָה מכונה "בֹּגֵדָה יְהוּדָה" כמה פעמים להלן , אחותה של ממלכת יִשְׂרָאֵל, ראתה את כל זאת[*]ובכל זאת חטאה גם היא - ראו להלן . |
| ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם. ז וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא שָׁבָה ותראה [וַתֵּרֶא] בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה. |
| ואני ראיתי את כל מעשי הניאוף שעשתה "מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל" כאשר זנתה עם אלוהים אחרים, וגירשתי\שילחתי אותה ונתתי לה סֵפֶר-כְּרִיתות\גֵּט, אבל אֲחוֹתָהּ, ממלכת יְהוּדָה הבוגדנית, לא פחדה\יָרְאָה כשראתה את תוצאות בגידתה של ממלכת יִשְׂרָאֵל, והלכה גם היא לזנות על אלילים זרים. |
| ח וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא. |
| זנותה של יִשְׂרָאֵל היתה מקוללת וטימאה\תֶּחֱנַף את הָאָרֶץ עצמה, כי יִשְׂרָאֵל הרבתה לנאוף גם עם האבנים והעצים [*]ששימשו אותה לעבודה זרה . ולמרות כל זאת אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה לא שבה אלי בְּכָל לִבָּהּ מבגידתה, אלא שִׁקְּרָה כשהצהירה על חזרתה בתשובה. ולכן ה' אמר לי שלמרות ה"מְשֻׁבָה" של "מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל", יש בנַפְשָׁהּ יותר צדק משיש ב"בֹּגֵדָה יְהוּדָה". |
| ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ. י וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְהוָה. יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה. |
| וה' צווה עלי - לך אל בני יִשְׂרָאֵל המפוזרים בארצות הצפון ואמור להם את הדברים הללו [*]אין מדובר במחוזות של ממלכת יִשְׂרָאֵל שבצפון ארץ יִשְׂרָאֵל, אלא במחוזות של האימפריה האשורית אשר אליהם הוגלו תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל. אַשּׁוּר כבשה את ממלכת יִשְׂרָאֵל והגלתה את תושביה למקומות שונים באימפריה האשורית בימי הוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ואָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה וקרא ל"מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל" לחזור בתשובה, כי אני ברוב חסדי לא אכעס\אַפִּיל-את-פני עליכם
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים א, ו: א
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים.
... ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
, כלומר שנים רבות לפני ימי מלכותו של יֹאשִׁיָּהוּ שבהם נאמרה הנבואה כאן
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק ו: ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם.
(יֹאשִׁיָּהוּ היה בנו של אָמוֹן בן מְנַשֶּׁה בן חִזְקִיָּהוּ בן אָחָז). יתכן שנותרו פליטים במחוזות של ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר, ומצויין גם שיֹאשִׁיָּהוּ הזמין חלק מאותם פליטים להשתתף בחגיגות הַפֶּסַח הגדולות שהוא ערך ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ה פסוק י"ח: יח
וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
, אך מנוסח הדברים בפסוק י"ח להלן משתמע שה"צָפוֹן" כאן מתייחס למחזות הגלות שבממלכת אַשּׁוּר
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק י"ח: יח
בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם.
.[*]הפלת פנים היא סימן להתרגשות מתוך כעס - ראו למשל בבְּרֵאשִׁית פרק ד פסוקים ה-ו ולא אשמור\אנטור את כעסי עליכם לָנְצָח
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ד פסוקים ה-ו: ה
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
[*]ה' עונה כאן על שאלתה של יִשְׂרָאֵל בפסוק ה' . אבל את תצטרכי להכיר בחטאך\עֲוֹנֵךְ כי פָּשָׁעַתְּ באֱלֹהַיִךְ כאשר הלכת בדרכים רבות לעבוד אלוהים זָּרִים מתחת לעצים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק ה: ה
הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח הִנֵּה דברתי [דִבַּרְתְּ] וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל.
[*]ראו פסוקים ו' וט' ולא שמעת בקולי!
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוקים ו, ט: ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם.
... ט
וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ.
|
| יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְהוָה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם. יג אַךְ דְּעִי עֲוֹנֵךְ כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יְהֹוָה. |
| דברי ה': אז שובו אלי, אַתֶּם בָּנַי השובבים [*]שוב מלשון מְשֻׁבָה - סטייה מדרך הישר , כי אני אהיה לכם שוב לבַּעַל[*]אחרי שגירשתי אתכם קודם עם סֵפֶר-כְּרִיתות ואקח אתכם אחד אחד מהמקומות שבהם התפזרתם בערים ובמשפחות נוכריות בגָּלוּת, ואביא אתכם לצִיּוֹן. ואז אתן לכם מנהיגים\רֹעִים כלבבי והם ינהיגו\ירעו אֶתְכֶם כך שתרבו לדעת ולהשכיל בְּתוֹרָתִי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק ח: ח
וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא.
|
| יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם יְהוָה כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל. |
| ואז, בימים שבהם כבר תִּפְרוּ ותִרְבּוּ בָּאָרֶץ [*]יִרְמְיָהוּ משתמש בביטוי שבו ברך ה' את בני האדם , לא יהיה עוד צורך בארון הברית הממשי - לא יזכרו אותו כלל בלבבות והוא לא יֶחְסַר\יִפָּקֵד ולא יעשו עוד ארון חדש במקומו, כי באותם ימים יְרוּשָׁלַיִם עצמה תהיה כִּסֵּא למושב ה', ויזרמו\יקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם, כדי לעבוד את שֵׁם ה' ולא ללכת עוד אחרי הקושי\שרירות שבלִבָּם הָרָע.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק א פסוק כ"ב: כב
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.
|
| טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יְהוָה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. יז בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלִָם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. |
| ובאותם ימים יצטרפו בני יְהוּדָה שוב לבני יִשְׂרָאֵל וכולם יבואו מארצות הצפון שלשם הם גלו, וישובו להתנחל ביחד בכל הָאָרֶץ שבה הנחיל ה' את אבות הָעָם [*]בימי יְהוֹשֻׁעַ . |
| יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. |
| הָעָם מתוודה על חטאיו: דברי ה': אני תכננתי\אָמַרְתִּי כיצד לשים\לשית אוֹתָךְ בין הבָּנִים היורשים [*]מקובל היה שרק הבָּנִים היו יורשים, וכאן ה' דואג לעָם כמו אב הדואג במיוחד גם לבתו כדי שגם היא תזכה לירושה ביחד עם האחים שלה , כדי להוריש לך את הנחלה המפוארת\צְבִי-צִבְאוֹת שבנחלות כל הגּוֹיִם[*]ראו "צְבִי" כמונח מקביל ל"תִּפְאֶרֶת" . וחשבתי שתקראי לי "אָבִי!" ושלא תעזבי אותי. אבל את למעשה היית כמו אִשָּׁה בוגדנית, וכך אַתֶּם בני יִשְׂרָאֵל בְּגַדְתֶּם בִּי.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק י"ט: יט
וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה.
|
| יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תקראו [תִּקְרְאִי] לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תשובו [תָשׁוּבִי]. כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה. |
| אבל עכשיו נשמע קול של בְּכִי ותחנונים של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל על הגבעות-החשופות\שְׁפָיִם [*]ראו על השימוש במילה שְׁפָיִם בפירוש לפסוק ב' למעלה , והם מודים שהם החטיאו\הֶעֱוּוּ את דַּרְכָּם ושכחו את אֱלֹהֵיהֶם. דברי ה': שובו אלי - בָּנִים שׁוֹבָבִים כדי שאוכל לרפא את מְשׁוּבֹתֵיכֶם[*]"שׁוֹבָבִים" ו"מְשׁוּבֹתֵיכֶם" מלשון מלשון מְשֻׁבָה - סטייה מדרך הישר . דברי הָעָם: הִנְנוּ באנו\אָתָנוּ אליך, כי אתה ה' אֱלֹהֵינוּ! |
| כא קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם. כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. |
| ואנחנו מודים שאָכֵן עבדנו לאלוהי השֶּׁקֶר בגְּבָעוֹת ובהָרִים [*]ראו בפסוק ו' , כי רק בה' אֱלֹהֵינוּ יש תשועה ליִשְׂרָאֵל. והעבודה לאל הבַּעַל\בֹּשֶׁת
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק ו: ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם.
[*]בֹּשֶׁת הוא שם גנאי לבַּעַל עלתה לנו במחיר כל הרכוש שצברו אֲבוֹתֵינוּ בעמלם מִנְּעוּרֵינוּ, כולל את הצאן והבקר שלהם
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"א פסוק י"ג: יג
כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל.
, וראו גם את שמו של אֶשְׁבָּעַל בן שָׁאוּל
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוק ל"ג: לג
וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל.
שהוחלף בשם אִישׁ-בֹּשֶׁת
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ה: ה
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.
.[*]שהועלו לקורבן לבַּעַל ואת בְּנֵיהֶם ובנוֹתֵיהֶם[*]הכוונה כנראה למנהג שריפת הילדים בָּאֵשׁ כחלק מהפולחן של אל המֹּלֶךְ באתר "הַתֹּפֶת" שבגֵיא בֶן הִנֹּם .
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
|
| כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת הָמוֹן הָרִים אָכֵן בַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. כד וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. |
| ולכן עכשיו נשכב בבושה שלנו שתהיה לנו כמו מיטה ונתכסה בבושה\כלימה שלנו שתהיה לנו כמו שמיכה. כי חָטָאנוּ לה' אֱלֹהֵינוּ, גם אנחנו וגם אֲבוֹתֵינוּ, ועשינו זאת מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה [*]כלומר מִנְּעוּרֵי האומה בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר , ולא שמענו בקולו של ה'. |
| כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?! |
| י"ד | וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. |
| כ"ב | שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים.. |