אַלְמָנָה
פרטי היוצר\ת
Three types of hyena and many vultures surrounding a kill on the African plains. Coloured lithograph by W C Harris. From Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
אוכלי נבלות
|
|
סיכום
תקציר
| ה' משיב לבקשות העם מהפרק הקודם: אפילו אם מֹשֶׁה או שְׁמוּאֵל היו מבקשים שיסלח לעם על חטאיו, הוא היה שולח מפניו את העם. אם ישאלו לאן ילכו, הוא יענה שילכו למָּוֶת, לחֶרֶב, לרָעָב ולשֶּׁבִי (כל אחד לפי גורלו). ה' יביא 4 סוגי אסונות: חֶרֶב להרוג, כלבים לסחוב את הגוויות, ועופות וחיות טרף לטרוף אותן. זוועות אלה יהיו בשל חטאי המלך מְנַשֶּׁה (שהנהיג עבודה זרה - ראו מְלָכִים-ב כ”א). |
| א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. ב וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי. ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית. ד וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם. |
| מי ירחם או ידאג ליְרוּשָׁלִַם, הרי היא עזבה את ה' והלכה הפוך מדרכיו. הוא יפזר את העם (בגלות) כמו שמפזרים חיטה במִזְרֶה (ראו איור). האלמנות יהיו רבות כמו חול בחוף הים, ועל אמהות יבואו פתאום חיילים ושודדים. גם שמחת ריבוי בנים תהיה סיבה לעצב (כמו שמש השוקעת באמצע היום), והאם תתבייש בשל מות בניה בחרב האויב. |
| ה כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. ו אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם יְהוָה אָחוֹר תֵּלֵכִי וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. ז וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ. ח עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת. ט אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם יְהוָה. |
| הנביא מקונן על שנולד להיות איש של נבואות זעם, ושָׂנוּא הקהל. ה' עונה שהוא תמיד דאג לו והִכָּה את אויביו. |
| י אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי. יא אָמַר יְהוָה אִם לֹא שרותך [שֵׁרִיתִיךָ] לְטוֹב אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב. |
| האויב בא מצפון עם בַּרְזֶל ונְחֹשֶׁת (או אולי פסוק זה שייך עוד לתשובת ה' ליִרְמְיָהוּ בפסוק הקודם, ומתייחס לכוח שניתן לנביא) ויעבור בארץ ויבזוז את אוצרות העם. זה יקרה בגלל כעסו של ה' על חטאי העם. |
| יב הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת. יג חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ. יד וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד. |
| הנביא מבקש מה' לא להיות סבלני עוד עם אויביו ולהתנקם בהם. הנביא אומר שהוא "אוכל" בשמחה את הדברים שה' שם בפיו כי הוא נקרא נביא ה'. אבל בגלל דברי הזעם האלה, הנביא נאלץ להתבודד ולהימנע מלהשתעשע עם ידידים. למה ה' גורם לו סבל שכזה, וכמו נחל אכזב, אינו נותן לו נחמה? |
| טו אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה. טז נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דבריך [דְבָרְךָ] לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. יז לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי. יח לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. |
| ה' קורא לנביא לשוב בו מדבריו ולחזור ליִעוּדוֹ. עליו להצליח להוציא את ה"יָקָר" מתוך שומעיו ה"זולים" (או זוללים נֶהֱנְתָּנִים) ביותר. עליו לגרום לעם לדמות לו, ולא לדמות בעצמו לשומעיו. ה' יעמיד את הנביא כמו חומה מול אויביו ויציל אותו ממכותיהם. |
| יט לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם. כ וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם יְהוָה. כא וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי |
| י"ז | לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים |
פרטי היוצר\ת
Moses by Michelangelo Buonarroti (1475-1564), Tomb (1505-1545) for Julius II, San Pietro in Vincoli (Rome), photo By Jörg Bittner Unna [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
מֹשֶׁה
שְׁמוּאֵל (מברך את שָׁאוּל)
