נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ. כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ. (ב-ג)
הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר (י"ח) תמונה של נבונאיד - מלכה האחרון של בָּבֶל, עד לנפילתה בידי כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס.
|
|
סיכום
נבואת חורבן לבָּבֶל האלילית. אויב מצפון יבוא ויחריב את העיר ובכך יעשה לה מה שהיא עצמה עשתה לאחרים. ה' יתנקם בה על הרס מקדשו, וישיב את כל הגולים מממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה בחזרה לארצם.
תקציר - הנבואה על בָּבֶל בפסוקים הצבועים מופיעה בניסוח כמעט זהה בהקשר של האויב מצפון בפרק ו פסוקים כ"ב-כ"ד ובהקשר של חורבן אֱדוֹם בפרק מט פסוקים י"ט-כ"א.
| הנבואה שמסר ה' ליִרְמְיָהוּ בענין העיר בָּבֶל והאימפריה-הבָּבְלִית\אֶרֶץ-כַּשְׂדִּים [*]הכַּשְׂדִּים היו שליטי בָּבֶל בימי עליית האימפריה שלה, והם נזכרים לעתים קרובות כמייצגים את הבבלים :
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוקים י"ג, כ"ד: יג
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה.
... כד
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם.
|
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל בָּבֶל אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. |
| השמיעו את הבשורה בין כל העמים, הרימו דגל\נֵס [*]שיראה למרחקים, כדי לחגוג את החדשות הטובות. ה"נֵס" הוא סימן כלשהו הנישא על מקל גבוה , ואל תסתירו\תְּכַחֵדוּ שום דבר - הודיעו שבָבֶל נכבשה, שהאליל בֵּל הכזיב\הֹבִישׁ את מאמיניו ומְרֹדָךְ נשבר\חַת
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק ח: ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק ב: ב
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים.
.[*]"בֵּל" ו"מְרֹדָךְ" הם שני השמות של האל הראשי של בָּבֶל , עֲצַבֶּיהָ[*]העֲצַבִּים הם פסלי האלילים הכזיבו ופְּסִילֵי-האלילים\גִּלּוּלִים שלה נשברו\חַתּוּ. כי עָלָה על בָּבֶל עם מכוון צָּפוֹן
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוקים כ-כ"א: כ
וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים.
כא
וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ה: ה
וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם.
[*]יִרְמְיָהוּ הרבה לנבא עוד בתחילת ימי נבואתו על אויב נורא שיבוא מארצות הצָּפוֹן ויכבוש את העולם אשר ישים\יָשִׁית\יעשה את אַרְצָהּ לשממה שאף אדם או בְּהֵמָה לא ישכנו בה עוד, אלא כולם ינדדו וילכו מהמקום.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק י"ד: יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
, ומאוחר יותר התברר שמדובר בבָּבֶל. וכעת על בָּבֶל עצמה יבוא גם כן אויב מכוון צָּפוֹן. |
| ב הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל תְּכַחֵדוּ אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ. ג כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ. |
| באותם ימים יבואו בני ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה הגולים ביחד, כשהם בוכים תוך כדי הליכתם, ומבקשים לחזור לה' אֱלֹהֵיהֶם. הם ישאלו מהי הדרך לצִיּוֹן, ויפנו את הליכתם להֵנָּה [*]אלינו לצִיּוֹן . בֹּאוּ ונלך ביחד להתלוות לה', כי ברית הנצח של עם יִשְׂרָאֵל עם ה' לעולם לא תִשָּׁכֵחַ. |
| ד בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה יָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ. ה צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל יְהוָה בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ. |
| עם יִשְׂרָאֵל שלי היו כמו חיות צֹאן שהלכו לאיבוד בגלל שהרועים (המנהיגים) שלהם התעו אותם, והשיבו אותם כל פעם לנדוד בין ההרים והגבעות [*]שם נהגו בפולחן זר , עד שהן שכחו את העמקים שבהם חיות הצֹאן היו רובצות בעבר.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ: כ
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.
|
| ו צֹאן אֹבְדוֹת היה [הָיוּ] עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שובבים [שׁוֹבְבוּם] מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם. |
| כל חיית טרף שמצאה אותם אכלה אותם, ואויביהם\צָרֵיהֶם הצהירו: לא תדבק בנו אשמה אם נַכֶּה כך את בני יִשְׂרָאֵל, כי זה יהיה עונש בתמורה על כך שהם חטאו לה', שהיה למשכן של צדק ולמִקְוֵה של מים חיים לאֲבוֹתֵיהֶם. אבל עכשיו בני העם נדדו מתוך העיר בָּבֶל ומרחבי ממלכת הכַּשְׂדִּים כמו תיישים\עַתּוּדִים הצועדים לפני שאר הצאן. |
| ז כָּל מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ לֹא נֶאְשָׁם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַיהוָה נְוֵה צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם יְהוָה. ח נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים יצאו [צֵאוּ] וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן. |
| כי הנה אני עומד להעיר ולהעלות על בָּבֶל קהל שלם של עמים גדולים שיבואו מארצות הצָפוֹן ויערכו משם למלחמה על בָּבֶל. בָּבֶל תִּלָּכֵד כי חיצי האויב יפגעו בה כמו גיבורים ויגרמו לשכול אצל הבָּבְלִים, ולא ישובו לתיק החיצים כשהם ריקים מדם. ארץ הכַשְׂדִּים תיפול כשלל המלחמה של אויביה, וכל לוקחי השלל יִשְׂבָּעוּ מהשלל הרב. כך קבע ה'! |
| ט כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר וּמַעֲלֶה עַל בָּבֶל קְהַל גּוֹיִם גְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְעָרְכוּ לָהּ מִשָּׁם תִּלָּכֵד חִצָּיו כְּגִבּוֹר מַשְׁכִּיל לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. י וְהָיְתָה כַשְׂדִּים לְשָׁלָל כָּל שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ נְאֻם יְהוָה. |
| כי אתם, הבָּבְלִים, אשר בזזתם\שסיתם את נַחֲלָתִי, שמחתם\עלזתם כשעשיתם זאת, וקפצתם\תָפוּשׁוּ [*]ראו "פִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק" במובן של "רקדתם כמו עגלים מפוטמים" כמו עֶגְלָה עליזה בזמן שהיא דָשָׁה
[^]
מַלְאָכִי פרק ג פסוק כ: כ
וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק.
[*]ואוכלת? , וצהלתם כמו סוסים\אבירים
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ה פסוק ד: ד
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.
[*]ראו מִצְהֲלוֹת אבירים במובן של צהלות סוסים גם ביִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק ט"ז .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק ט"ז: טז
מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ וַיָּבוֹאוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
|
| יא כִּי תשמחי [תִשְׂמְחוּ] כִּי תעלזי [תַעַלְזוּ] שֹׁסֵי נַחֲלָתִי כִּי תפושי [תָפוּשׁוּ] כְּעֶגְלָה דָשָׁה ותצהלי [וְתִצְהֲלוּ] כָּאֲבִּרִים. |
| אִמְּכֶם אשר ילדה אתכם [*]בָּבֶל התביישה\חָפְרָה[*]ראו "חָפֵרָה" במובן "התביישה" . הסוף\אחרית של העמים השליטים של ממלכת בָּבֶל יהיה שארצם תהפוך למִדְבָּר\צִיָּה\עֲרָבָה שוממה. כי מהכעס\קֶּצֶף של ה' בָּבֶל לא תיושב עוד בתושבים ותהיה שוממת, וכל מי שיחלוף בה ישתומם וישרוק בפליאה על המכות הקשות שהיא חטפה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ט: ט
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם יְהוָה.
|
| יב בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה. יג מִקֶּצֶף יְהוָה לֹא תֵשֵׁב וְהָיְתָה שְׁמָמָה כֻּלָּהּ כֹּל עֹבֵר עַל בָּבֶל יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶיהָ. |
| ואתם אויבי בָּבֶל, עִרְכוּ עליה מלחמה מכל הכוונים! ואתם הַקַּשָּׁתִים המותחים\דורכים את הקֶשֶׁת לקראת ירי החץ - ירו\יְדוּ על בָּבֶל את החיצים שלכם ואל תחסכו אף חץ [*]מילולית - אל תרחמו\תַּחְמְלוּ על החיצים בכך שתשאירו אותם ללא שימוש , כי בָּבֶל חטאה לה'. |
| יד עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה. |
| הָרִיעוּ תרועות קרב על בָּבֶל מכל הכוונים, כי היא נכנעה\נָתְנָה-יָדָהּ, ונפלו כל הביצורים\אָשְׁיוֹת שלה ונֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ, כי הנקמה שאתם עושים בה היא נקמת ה', ולכן עשו לה כפי שהיא עשתה לעמים שהיא כבשה! |
| טו הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב נָתְנָה יָדָהּ נָפְלוּ אשויתיה [אָשְׁיוֹתֶיהָ] נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ. |
| הרגו\כִּרְתוּ בבָּבֶל כל איכר אשר זורע או אוחז במגל בזמן הקציר. ואז כל החיילים הזרים שבצבא בָּבֶל יפנו לברוח כל אחד לארצו, בגלל החֶרֶב הַיּוֹנָה [*]משורש י.נ.ה. - החֶרֶב המענישה או העושקת, כמו גם ביִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ט"ז .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ט"ז: טז
הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה.
וצְפַנְיָה פרק ג פסוק א
[^]
צְפַנְיָה פרק ג פסוק א: א
הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה.
|
| טז כִּרְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ. |
| עם יִשְׂרָאֵל היה כמו צאן שהתפזר כשאֲרָיוֹת גרשו\הִדִּיחוּ אותו. קודם "אכל" אותו מֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]שכבש את ממלכת יִשְׂרָאֵל והגלה את תושביה ובסוף נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל אכל את העצמות-שלו\עִצְּמוֹ[*]של ממלכת יְהוּדָה . |
| יז שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. |
| לכן ה' הודיע: הנה אני אפקוד כדי להעניש את מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת אַרְצוֹ כמו שהענשתי את מֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]נבופלאסר, אביו של נְבוּכַדְנֶאצַּר, מרד באַשּׁוּר ששלטה עד אז בבָּבֶל, ולבסוף לא רק שהשתחרר מעול אַשּׁוּר אלא גם מוטט את המדינה האשורית כולה בעזרת מָדַי בעלת בריתו, וירש את השלטון על שטחי האימפריה האשורית. ראו בעמוד על נְבוּכַדְנֶאצַּר. . ואז אשיב את (צאן) יִשְׂרָאֵל למעונו, כדי שירעה שוב ויאכל לשובע בהר הַכַּרְמֶל, בבָּשָׁן, בהַר אֶפְרַיִם ובגִּלְעָד[*]כל אלה מחוזות אבודים של ממלכת יִשְׂרָאֵל שנכבשו בידי אַשּׁוּר. . |
| יח לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יט וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ. |
| ואז, אם ה' יחפש שוב אם יש חטא\עֲוֹן בתושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר הוא יגלה שאין, וגם בתושבי ממלכת יְהוּדָה לשעבר הוא לא ימצא חטאים, כי ה' יסלח לפליטים שהוא ישאיר לעם יִשְׂרָאֵל. |
| כ בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר. |
| אתה, האויב של בָּבֶל, עֲלֵה עם חֵילוֹתֶיךָ על מְרָתַיִם ועל תושבי פְּקוֹד [*]מְרָתַיִם הוא אזור בדרום בָּבֶל על המפרץ הפרסי, ופְּקוֹד היה שם של שבט שישב ממזרח לנהר החִדֶּקֶל הכה אותם בחרב והשמד\הַחֲרֵם את הנותרים! זהו הצו שלי (של ה') ולכן עליך לבצע אותו כפי שצִוִּיתִי אותך![*]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 232. . הנביא הזכיר כנראה את "מְרָתַיִם" כמשחק מילים למרירות כפולה או למרד\מֶרִי כפול, ואת "פְּקוֹד" כמשחק מילים ל"יום פקודה\עונש". |
| כא עַל הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְאֶל יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד חֲרֹב וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶם נְאֻם יְהוָה וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. |
| נשמע בארץ קול מִלְחָמָה וחורבן\שֶׁבֶר גדול. איך קרה שבָּבֶל, שהיתה ה"פַּטִּישׁ" שהכה את כל עמי הָאָרֶץ, נעשתה לשוממה בין שאר הגּוֹיִם? |
| כב קוֹל מִלְחָמָה בָּאָרֶץ וְשֶׁבֶר גָּדוֹל. כג אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם. |
| אני (ה') שמתי לְפָנַיִךְ מלכודת\מוקש ואת נלכדת כמעט בלי לשים לב לכך. מצאת את עצמך במלכודת ונִתְפַּשְׂתְּ בה כי הִתְגָּרִית בה'. ה' פתח את בית אוצרות הנשק שלו והוציא ממנו את כלי המלחמה שבו הוא כִּלָּה בָּךְ את זעמו, כי הַעֲנָשַׁת בָּבֶל היתה מְלַאכְתּוֹ של ה', שבא בראש צבאותיו לבָּבֶל\אֶרֶץ הכַּשְׂדִּים. |
| כד יָקֹשְׁתִּי לָךְ וְגַם נִלְכַּדְתְּ בָּבֶל וְאַתְּ לֹא יָדָעַתְּ נִמְצֵאת וְגַם נִתְפַּשְׂתְּ כִּי בַיהוָה הִתְגָּרִית. כה פָּתַח יְהוָה אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. |
| בואו מקצות העולם כדי לתקוף את בָּבֶל, פתחו ורוקנו את מחסני המזון שלה שמהם היו מאביסים את הבהמות! סללו אותה לדרך שטוחה, כמו שרומסים את ערמות התבואה בזמן הדַּיִשׁ, והשמידו\הַחֲרִימוּ אותה עד שלא תהיה לה עוד שְׁאֵרִית. הורידו את כל הפָּרִים שלה למקום הטבח [*]הפָּרִים וודאי נמשלים לבני בָּבֶל החזקים והבראים , והרגו אותם עם החרב. אבוי להם! כי בא יום העונש\פקודה שלהם. |
| כו בֹּאוּ לָהּ מִקֵּץ פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ סָלּוּהָ כְמוֹ עֲרֵמִים וְהַחֲרִימוּהָ אַל תְּהִי לָהּ שְׁאֵרִית. כז חִרְבוּ כָּל פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם. |
| נשמעים הקולות של הבורחים והפליטים מבָּבֶל ההרוסה, אשר באו לצִיּוֹן כדי לספר שם על הנקמה שעשה ה' על החרבת מקדשו\הֵיכָלוֹ. השמיעו קריאת קרב כדי לגייס כוחות רבים של קַּשָּׁתִים [*]אשר מומחים במתיחת\דריכת הקֶשֶׁת לקראת ירי החץ - ראו בפסוק י"ד למעלה שיחנו במצור סביב בָּבֶל וישמרו שלא יחמקו פליטים מהעיר. "שַׁלְּמוּ" לבָּבֶל כפי שמגיע לה על מַעֲשֶׂיהָ\פָעֳלָהּ. כל מה שהיא עוללה לעמים שאותם היא כבשה, עשו עכשיו לָהּ! כי היא נהגה בזדון כלפי ה', קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק י"ד: יד
עִרְכוּ עַל בָּבֶל סָבִיב כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל תַּחְמְלוּ אֶל חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה.
|
| כח קוֹל נָסִים וּפְלֵטִים מֵאֶרֶץ בָּבֶל לְהַגִּיד בְּצִיּוֹן אֶת נִקְמַת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נִקְמַת הֵיכָלוֹ. כט הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי [לָהּ] פְּלֵטָה שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ כִּי אֶל יְהוָה זָדָה אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
| לכן הלוחמים הנבחרים שלה יפלו חלל בִּרְחֹבֹתֶיהָ, וכל החיילים שלה ימותו\יִדַּמּוּ באותו יום נורא, כפי שקבע ה' [*]ראו דברים זהים שאמר הנביא על אֲרָם בפרק הקודם .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוק כ"ו: כו
לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
|
| ל לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה. |
| הנה אני (ה') אנהג עכשיו כְּלַפָּיךְ בזדון [*]כפי שאת נהגת בי - ראו בפסוק כ"ט למעלה , כי בא היום והמועד שבו פקדתי אוֹתָךְ כדי לְהַעֲנִישֵׁךְ. ועושה הזדון מעד\כָשַׁל ונפל בלי שמישהו יעזור לו לקום. ואני הִצַּתִּי בְּעָרָיו אֵשׁ, אשר שרפה את כל אזורי מגוריו.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ פסוק כ"ט: כט
הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי [לָהּ] פְּלֵטָה שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ כִּי אֶל יְהוָה זָדָה אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
|
| לא הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ. לב וְכָשַׁל זָדוֹן וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה כָּל סְבִיבֹתָיו. |
| דברי ה': בְּנֵי ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה עֲשׁוּקִים ביחד בידי אַשּׁוּר ובָּבֶל אשר מחזיקים אותם בשבי ומסרבים לשלוח אותם לחופשי. אבל הגואל שלהם הוא חזק - ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ! והוא יְיַצֵּג-אותם\יריב-את-ריבם, כדי להשקיט את ארץ יִשְׂרָאֵל ולהרעיד\להרגיז את תושבי בָבֶל. |
| לג כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם. לד גֹּאֲלָם חָזָק יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל. |
| וה' הודיע שחֶרֶב המלחמה תבוא על הכַּשְׂדִּים ועל שאר תושבי בָבֶל, שָׂרֶיהָ וְחֲכָמֶיהָ. החֶרֶב תבוא גם על הקוסמים הנוהגים לאמר שקרים\בַּדִּים [*]הבַּדִּים בהקשר זה הם אולי סיפורי מעשיות סבוכים כמו ענפים\בַּדִּים של עץ עבות עד שהם יהיו טפשים\אֱוִילִים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוק כ"ה: כה
מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ל: ל
אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם יְהוָה עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ.
.[*]"נֹאָלוּ". ראו למשל ביִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ד , והחֶרֶב תבוא גם על גִּבּוֹרֵי בָבֶל שֶׁיִּשָּׁבְרוּ\חָתּוּ ממנה...
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ד: ד
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ דַּלִּים הֵם נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם.
. |
| לה חֶרֶב עַל כַּשְׂדִּים נְאֻם יְהוָה וְאֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל וְאֶל שָׂרֶיהָ וְאֶל חֲכָמֶיהָ. לו חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ וָחָתּוּ. |
| ... ואל הסוסים והמרכבות ועל כל החילות הזרים המעורבים בצבא בָבֶל, עד שהם יהיו פחדנים כמו נָשִׁים, והחֶרֶב תבוא גם על כל אוצרות בָבֶל שהאויב יבזוז. יובש\חֹרֶב יבוא על המים שבבָבֶל [*]"חֹרֶב" הוא בוודאי משחק מילים על "חֶרֶב". בָבֶל שכנה על שתי גדות נהר הפְּרָת ונעזרה גם בתעלות מים שהוצאו מהנהר - ראו בעמוד על העיר בָבֶל. , כי בבָבֶל נהגו לעבוד פְּסִילִים של אלילים ולהתהולל כמשוגעים בפולחן לאלילים מעוררי האֵימִים שלהם. |
| לז חֶרֶב אֶל סוּסָיו וְאֶל רִכְבּוֹ וְאֶל כָּל הָעֶרֶב אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ וְהָיוּ לְנָשִׁים חֶרֶב אֶל אוֹצְרֹתֶיהָ וּבֻזָּזוּ. לח חֹרֶב אֶל מֵימֶיהָ וְיָבֵשׁוּ כִּי אֶרֶץ פְּסִלִים הִיא וּבָאֵימִים יִתְהֹלָלוּ. |
| בבָּבֶל שתהפוך למדבר\צִיִּים ישכנו אִיִּים [*]מפורשים בד"כ כחתולי מדבר - ראו בתמונה ובְּנוֹת יַעֲנָה, והעיר לא תיושב עוד לעולם\לכל-הדורות בבני אדם[*]ראו דברים דומים שאמר הנביא יְשַׁעְיָהוּ על אֱדוֹם . וה' קבע שהיא תהיה הרוסה כמו אחרי המהפכה שעברה על סְדֹם ועל עֲמֹרָה ועל שאר ערי הַכִּיכָּר השכנות לעֲמֹרָה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ד פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה.
יד
וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ט פסוקים כ"ד-כ"ה: כד
וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן הַשָּׁמָיִם.
כה
וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה.
, ושגם בבָּבֶל לא יתיישב\יגור עוד אף בן-אָדָם[*]ראו דברים דומים שאמר יִרְמְיָהוּ על אֱדוֹם .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוק י"ח: יח
כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה וּשְׁכֵנֶיהָ אָמַר יְהוָה לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.
|
| לט לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה וְלֹא תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד דּוֹר וָדוֹר. מ כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה וְאֶת שְׁכֵנֶיהָ נְאֻם יְהוָה לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם. |
| הִנֵּה בא עַם\גוֹי גָּדוֹל מֵכוון צפון ואיתו יתעוררו לקרב עוד מלכים רבים מקצה\יַּרְכְּתֵי האָרֶץ [*]ראו יַּרְכָתַיִם במובן קצה אחורי . חייליו יחזיקו בקֶשֶׁת ובכִידוֹן\חנית, וילחמו באכזריות וללא רחמים. קוֹלָם ירעיש\יֶהֱמֶה כמו יָּם סוער, והם יבואו רכובים על סוּסִים כשהם ערוכים לעלות עָלַיִךְ (בַּת בָּבֶל) למִּלְחָמָה כאִישׁ אחד. כשמֶלֶךְ בָּבֶל רק שמע אֶת שִׁמְעָם של אותם אויבים נוראים, כבר נחלשו\רָפוּ ידיו, ואחזו בו צירים וכאב\חִיל חזק כמו של אישה יולדת
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ד פסוק ג: ג
וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק כ"ב: כב
וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים.
[*]ראו דברים כמעט זהים שאומר הנביא על בַּת צִיּוֹן .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוקים כ"ב-כ"ד: כב
כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ.
כג
קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת צִיּוֹן.
כד
שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה.
|
| מא הִנֵּה עַם בָּא מִצָּפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל וּמְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. מב קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת בָּבֶל. מג שָׁמַע מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת שִׁמְעָם וְרָפוּ יָדָיו צָרָה הֶחֱזִיקַתְהוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה. |
| הנה, כמו אַרְיֵה היוצא לטרף ממחבואו שבסבך שעל גדות נהר היַרְדֵּן באזור שבו הנחל שוצף וגּוֹאֶה, כך גם האויב יעלה על המשכן המבוצר של בָּבֶל, וכשארצה בכך אני ארגיע את האויבים ואבריח אותם מעל בָּבֶל [*]אך המילים "אַרְגִּעָה אֲרִיצֵם מֵעָלֶיהָ" קשות לפירוש ברור, ויש המפרשים "ברגע אחד אני אריץ\אבריח את בן בָּבֶל מעל הארץ שלו" או "אני ארגיע את בָּבֶל עד שתהיה שאננה, ואז אריץ עליה את האויב" . ואני אפקוד את כל החיילים הנבחרים שלה כדי להענישם, כי מי חזק כמוני? ומי יעז לקבוע איתי מועד לקרב? ומי זה המנהיג\רועה שיכול לעמוד מולי?[*]פסוקים מ"ד-מ"ו כאן זהים כמעט לגמרי לדברים שאומר הנביא על אֱדוֹם בפרק הקודםיִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוקים י"ט-כ"א .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוקים י"ט-כ"א: יט
הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן כִּי אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יֹעִידֶנִּי וּמִי זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי.
כ
לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת יְהוָה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם.
כא
מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ צְעָקָה בְּיַם סוּף נִשְׁמַע קוֹלָהּ.
|
| מד הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן כִּי אַרְגִּעָה ארוצם [אֲרִיצֵם] מֵעָלֶיהָ וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יוֹעִדֶנִּי וּמִי זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי. |
| לכן שמעו כעת את התוכניות\עצות\מחשבות שה' חשב לעשות לבָּבֶל\אֶרֶץ-כַּשְׂדִּים, כי הוא נשבע [*]"אִם לֹא" היא לשון שבועה שחיילי האויב החזקים כמו צְעִירֵי הַצֹּאן עוד יסחבו את בני בָּבֶל מתוך המשכן\נָוֶה שלהם ויחריבו\ישמימו אותו עליהם, עד שקולות הכיבוש של בָבֶל ירעישו את כל הארץ, וזעקת הבָּבְלִים תִּשָּׁמַע בכל ארצות הגּוֹיִם!
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק י"ד: יד
וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב.
|
| מה לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת יְהוָה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל בָּבֶל וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה. מו מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה בָבֶל נִרְעֲשָׁה הָאָרֶץ וּזְעָקָה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ח | הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| כ"ג | אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל הָאָרֶץ.. |
| כ"ט | שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ.. |
| ל"ט | לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה.. |
פרטי היוצר\ת
אִיִּים, יש המזהים את האִיִּים עם החתול. בתמונה חתול חולות (ניצפוה גם בערבה). By Payman sazesh [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים (ל"ט) יש המזהים את האִיִּים עם החתול. בתמונה חתול חולות (ניצפה גם בערבה).
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Qatari ostriches, By Peter Dowley from Dubai, United Arab Emirates (Qatari ostriches) [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה (ל"ט)
פרטי היוצר\ת
The Jordan River, by Beivushtang at the English language Wikipedia (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL]. Original image size reduced by Allon Adir.
כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן (מ"ד)