|
|
סיכום
נְבֻכַדְנֶאצַּר צר על יְרוּשָׁלִַם ואחרי כ-18 חודש החומות מובקעות. צִדְקִיָּהוּ בורח אך נתפש, בניו נשחטים לפניו והוא מעוור ונלקח לבָּבֶל. חומות העיר נהרסות, ונְבוּזַרְאֲדָן מַגְלֶה את הפליטים לבָּבֶל. נְבוּכַדְנֶאצַּר מצווה על נְבוּזַראֲדָן לשמור על יִרְמְיָהוּ, ויִרְמְיָהוּ מוצא ממעצרו בחצר המטרה ועובר לעַם שעִם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. הוא מבטיח לעֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי (שהצילו מבור הטיט) שישרוד בחיים את חורבן העיר.
תקציר
| המצור על ירושלים נמשך כ-18 חודשים: מי' טבת שנה 9 למלכות צִדְקִיָּהוּ (ינואר 587 לפנה"ס) ועד הבקעת העיר בט' תמוז שנת 11 (עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה) לצִדְקִיָּהוּ (יוני 586 לפנה"ס). אז באו שָׂרֵי מלך בבל לעיר וישבו בשַׁעַר הַתָּוֶךְ (ביניהם - נֵרְגַל שַׂראֶצֶר, שמלך בבָּבֶל אחרי אֱוִיל מְרֹדַךְ, בנו של נְבוּכַדְנֶאצַּר, אותו רצח). |
| א בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ. ב בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. ג וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂר סְכִים רַב סָרִיס נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל. |
| המלך צִדְקִיָּהוּ וחייליו בורחים מהעיר דרך גַּן הַמֶּלֶךְ לכוון הערבה. הבבלים השיגו אותם באזור יריחו. צִדְקִיָּהוּ נשפט בפני נְבֻכַדְנֶאצַּר ברִבְלָה שם בניו נשחטו מולו, ניקרו את עיניו, ומשם הובל בשלשלאות לבָּבֶל. |
| ד וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. ה וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וַיִּקְחוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. ו וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. ז וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה. |
| הבבלים שורפים את הארמון ואת בתי העַם, ושוברים את החומות. נְבוּזַראֲדָן (רַב טַבָּחִים - השר הממונה על המזון או אולי השר האחראי על הריגת\טֶבַח המוצאים להורג?) שמוּנָּה על הענשת העיר מַגְלֶה לבָּבֶל את הפליטים בעיר, את אלה שערקו מהעיר אל הבבלים בימי המצור, ופליטים נוספים. הוא משאיר בארץ את דלת העַם ונתן להם לעסוק בחקלאות. |
| ח וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם נָתָצוּ. ט וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַר אֲדָן רַב טַבָּחִים בָּבֶל. י וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיּוֹם הַהוּא. |
| נְבוּכַדְרֶאצַּר מצווה על נְבוּזַראֲדָן לשמור על יִרְמְיָהוּ שלא יעונה לו רע ולעשות כבקשתו. שָׂרֵי בָּבֶל מוציאים את יִרְמְיָהוּ מחצר המטרה שבה עדיין היה עצור ומעבירים אותו לעַם שהתאסף עִם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם (שהופקד ע"י נְבוּכַדְרֶאצַּר על הנותרים בארץ). |
| יא וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לֵאמֹר. יב קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע כִּי אם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ. יג וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל. יד וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן לְהוֹצִאֵהוּ אֶל הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָעָם. |
| כשיִרְמְיָהוּ עוד היה עצור בחצר המטרה, ה' ציווה עליו לאמר לעֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי (שהצילו מבור הטיט - ראו פרק קודם) שהוא ינצל מאויביו ויחיה אחרי נפילת העיר. |
| טו וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יְהוָה בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר. טז הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא. יז וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. יח כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. |
| ו | וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה. |
| י"א- י"ב | וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ..לֵאמֹר. קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע.. |