
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש
כאן
The Man at the Plough, by James Tissot (1836-1902)
[No restrictions / Public domain], at the Brooklyn Museum, purchase by public subscription. via Wikimedia Commons
נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים (ג)

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש
כאן
Man riding a camel. From Wellcome Images. See page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ (י"ג)

כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ (ל)
| |||
|
סיכום
אם יִשְׂרָאֵל תחזור לה' ותעזוב את עבודת האלילים אז היא תזכה לברכה. שירים 1-3 על הגוי הבא מצפון וזורע הרס בארץ. העם ומנהיגיו מתחבאים במבצרים ובסלעים. האויב יבוא מצפון כסופת מדבר וישאיר ארץ הרוסה כמו שהיתה לפני הבריאה.
תקציר
דברי ה': [*]פסוקים א-ד ממשיכים את הנבואה שנמסרה בפרק הקודם, אשר הסתיימה בדברי וידוי וחזרה בתשובה של הָעָם. כאן ה' עונה שאם החזרה בתשובה היא אמנם אמיתית אז הָעָם יזכה בברכה. אם אַתָּה, עם יִשְׂרָאֵל, תחזור בתשובה אז תצליח לשוב אֵלַי וְלַחֲסָדַי. ואם תסיר מעל פָּנַי את כל השִּׁקּוּצִים[*]חפצי פולחן אליליים מתועבים ותפסיק לנדוד בין אתרי הפולחן הזר השונים[*]בתחילת הנבואה בפרק הקודם, תואר עם יִשְׂרָאֵל אשר זובח לאלילים על כל גבעה, והוא נמשל שם לאישה בוגדנית היוצאת לזנות על הדרכים ואם תשבע במילים "חַי ה'" שתחזור בתשובה וזו תהיה שבועת אמת כמו במשפט צדק
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוקים ב, ו: ב
שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת [שֻׁכַּבְתְּ] עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
... ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם.
[*]ולא שבועת שקר כפי שנאמר בראשית הנבואה בפרק הקודם , אז תבורך ותביא ברכה גם לכל הגּוֹיִם, והם יהללו אותך.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוק י: י
וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְהוָה.
|
א אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד. ב וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי יְהוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ. |
כי ה' אמר לתושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם: עליכם לחרוש\לנִיר-נִיר ולא לזרוע בשדה כשהוא עדיין מלא בקוצים [*]הנִיר הוא החריש המוקדם של השדה לקראת הזריעה, שבו גם הופכים ומוציאים את הקוצים שבשדה. הנמשל הוא שעל הָעָם להסיר את כל חטאיו (הקוצים) לפני שיוכל לחזור באמת בתשובה (הזריעה שתביא ליבול). וראו דברים דומים גם בהוֹשֵׁעַ פרק י פסוק י"ב . ועליכם לעשות ברית מילה רוחנית ללְבַבְכֶם, ולהסיר מהלבבות את ה"עָרְלוֹת" (החטאים) המטמאות אותם, כדי שהכעס\חמה שלי לא תפרוץ כמו אֵשׁ שתבער עד שאי אפשר יהיה עוד לכבות אותה, בגלל מעשיכם-הרעים\מַעַלְלֵיכֶם.
[^]
הוֹשֵׁעַ פרק י פסוק י"ב: יב
זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם.
. |
ג כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים. ד הִמֹּלוּ לַיהֹוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם. |
שיר 1: הַגִּידוּ\הַשְׁמִיעוּ לתושבי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם על הסכנה הבאה אליהם - תִּקְעוּ בשׁוֹפָר בָּאָרֶץ יְהוּדָה וקראו בקול מלא - "בואו וְנֵאָסֵף בעָרֵי הַמִּבְצָר מפני האויב!". הרימו דגל\נֵס לצִיּוֹן כדי לאותת לתושביה לברוח למבצרים\מעוזים. רוצו ואל תעמדו כי אני מביא עליכם רָעָה והרס\שֶׁבֶר גדול מכוון צָּפוֹן [*]ה' הודיע ליִרְמְיָהוּ כבר בזמן הקדשתו לנבואה ש"מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" - וראו שם .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק י"ד: יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
|
ה הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר. ו שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל. |
האויב מהצָּפוֹן יעלה על הארץ כמו אַרְיֵה המסתער מתוך סְּבַךְ השיחים שבו הסתתר עד כה, ויהרוס\ישחית גּוֹיִם רבים. הוא יסיע את צבאותיו מִמְּקֹמוֹ שבצָּפוֹן כדי לעשות את אַרְצֵךְ לשממה, ואת עָרַיִךְ ליְבֵשׁוֹת כמו מִּדְבָּר\צִיָּה ולריקות מתושבים. |
ז עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. |
על האסון הזה אתם תנהגו מנהגי אבלות - תחגרו שַׂקִּים [*]ראו למשל בשְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק ל"א , תספדו לנופלים, ותייללו בצער, כי הכעס\חֲרוֹן של האַף
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוק ל"א: לא
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה.
[*]האַף הוא מקום הכעס של ה' לא שב\נרגע. |
ח עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא שָׁב חֲרוֹן אַף יְהֹוָה מִמֶּנּוּ. |
ובאותו יום של פלישת האויב, הַמֶּלֶךְ והַשָּׂרִים יאבדו את האומץ שֶׁבְּלִבָּם מרוב פחד, והַכֹּהֲנִים ישתוממו וְהַנְּבִיאִים יִתְמָהוּ בבהלה על המתרחש. |
ט וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה יֹאבַד לֵב הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים וְנָשַׁמּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים יִתְמָהוּ. |
ואני עצמי אומר - אבוי\אֲהָהּ ה'! אתה הרי ניבאת\נשאת לָעָם שביְהוּדָה וביְרוּשָׁלַיִם דברי נבואה שלפיהם יבוא שָׁלוֹם על הָעָם [*]יִרְמְיָהוּ מתלונן שה' איפשר לנביאי השקר להרגיע את הָעָם בנבואות שָׁלוֹם כוזבות , כאשר למעשה חֶרֶב האויב חדרה עד שנגעה בנפשם של הנופלים. |
י וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנָּפֶשׁ. |
שיר 2: דברי ה' - ואז יודיעו לעם שביְהוּדָה וביְרוּשָׁלַיִם שהאויב בא כמו רוח מִּדְבָּר צחה אשר סוערת בדֶּרֶךְ המובילה לארץ של עַמִּי [*]"בַּת עַמִּי" הוא כינוי לארץ או לעיר של עַמִּי, כמו למשל "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" . זו לא תהיה רוח טובה כמו זו המשמשת לִזְרוֹת את התבואה כדי לברור\לְהָבַר את המוץ מהתבן
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ח פסוק י"ג: יג
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.
או "בַת צִיּוֹן"
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ח: ח
וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.
[*]מדובר בפעולת הדַיש שבה מפרידים ברוח את המוץ (הקליפה הדקה העוטפת את גרעיני החיטה) מהגרעינים עצמם , אלא אני אֲזַמֵּן רוּחַ חזקה\מלאה מהרוחות הללו, כי עכשיו גם אני ולא רק האויב עומד להעמיד את עַמִּי למשפט על חטאיהם. |
יא בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר. יב רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה יָבוֹא לִי עַתָּה גַּם אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם. |
והִנֵּה האויב (או ה'?) יַעֲלֶה על הארץ כמו בסוּפָה עם מַרְכְּבוֹת המלחמה שלו והסוסים שלו הדוהרים כאילו היו קלים מִנְּשָׁרִים. דברי הָעָם הנכבש: "אוֹי לָנוּ כִּי נשדדנו ע"י האויב!". |
יג הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ. |
דברי ה' ליְרוּשָׁלַיִם: לכן כַּבְּסִי עכשיו את לִבֵּךְ מהחטאים המלכלכים אותו, כדי שתִּוָּשֵׁעִי מהאויב, כי עַד מָתַי תתני למַחְשְׁבוֹת הרשע\און לשהות\לישון\ללון בְּקִרְבֵּךְ? |
יד כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ. |
כי הנה נשמע קוֹל קורא המודיע על בוא הרעה\אָוֶן מצפון - מכוון דָּן והַר אֶפְרָיִם. הודיעו\הזכירו\הַשְׁמִיעוּ זאת לַגּוֹיִם היושבים בדרכו של האויב ולתושבי יְרוּשָׁלַיִם, כי חילות-מצור\נֹצְרִים בָּאִים מרחוק ועומדים לקרוא בקולם את קריאות הקרב על עָרֵי יְהוּדָה. הם יקיפו את יְרוּשָׁלַיִם כמו שׁוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה המקיפים אותו מִסָּבִיב, וכך יהיה כי יְרוּשָׁלַיִם המרתה את פי. |
טו כִּי קוֹל מַגִּיד מִדָּן וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן מֵהַר אֶפְרָיִם. טז הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל יְרוּשָׁלִַם נֹצְרִים בָּאִים מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק וַיִּתְּנוּ עַל עָרֵי יְהוּדָה קוֹלָם. יז כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב כִּי אֹתִי מָרָתָה נְאֻם יְהוָה. |
דרך הרשע שלך ומַעֲלָלַיִךְ הם שהביאו עליך את כל האסונות הללו, ורָעָתֵךְ היא שהביאה אליך את הצער המָר שחדר לתוכך ונגע בלִבֵּךְ. |
יח דַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְ זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר כִּי נָגַע עַד לִבֵּךְ. |
דברי הנביא המתאר את חזיונו: המעיים שלי והקִירוֹת של לִבִּי כואבים בחִיל וברעדה [*]כמו למשל החִיל של היולדת , ולִבִּי רועש\הוֹמֶה בקרבי, ואינני יכול להחריש מלזעוק, כי שמעתי את קוֹל תְּרוּעַת השׁוֹפָר אשר מודיע על המִלְחָמָה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ו פסוק ז: ז
בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק כ"ד: כד
שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה.
[*]ראו בפסוק ה' למעלה . הרס\שֶׁבֶר אחד קורה מיד אחרי שֶׁבֶר אחר, כי כָּל הָאָרֶץ יחד עם יריעות האוהלים שלי נשדדו פִּתְאֹם\ברֶגַע.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק ה: ה
הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.
|
יט מֵעַי מֵעַי אחולה [אוֹחִילָה] קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי [שָׁמַעַתְּ] נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה. כ שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל הָאָרֶץ פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי. |
דברי הנביא: עַד מָתַי אאלץ לראות את הדגל\נֵּס ולשמוע את קול השׁוֹפָר המודיעים על בוא המִלְחָמָה [*]ראו שוב למעלה על הנֵּס והשׁוֹפָר המודיעים על בוא האויב ? תשובת ה': המִלְחָמָה באה בגלל שעַמִּי טיפש\אֱוִיל ובָּנַי אינם יודעים את תורתי. הם טיפשים\סְכָלִים ולא נְבוֹנִים כי אמנם הם חֲכָמִים בכל הנוגע לעשיית מעשים רעים, אך אינם יודעים כיצד לעשות טוב.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוקים ה-ו: ה
הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.
ו
שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.
|
כא עַד מָתַי אֶרְאֶה נֵּס אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָר. כב כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ. |
שיר 3: דברי הנביא המתאר את חזיונו: ראיתי את הָאָרֶץ החוזרת בחורבנה כאילו למצב שבו היא היתה בימי בְּרֵאשִׁית - כשהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ [*]כלומר אפשר היה רק לתהות ולהביט\לבהות בריק האינסופי של היקום וְעוד לא היה אור בשָּׁמַיִם[^]בְּרֵאשִׁית פרק א פסוקים א-ג: א
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
ב
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
ג
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
. ראיתי את הֶהָרִים שרעדו ברעש-אדמה, ואת כל הַגְּבָעוֹת שהתרסקו\הִתְקַלְקָלוּ ברעש. |
כג רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם. כד רָאִיתִי הֶהָרִים וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ. |
הבטתי בעולם וראיתי שאין בו בני אָדָם, וגם כל עופות הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ ממנו [*]כמו בימי בְּרֵאשִׁית, קודם לבריאת האָדָם והחיות ביום החמישי והשישי לבריאה . רָאִיתִי איך הר הַכַּרְמֶל הַפּוֹרֶה היה יבש כמו הַמִּדְבָּר, וכל הערים שבו נשברו\נִתְּצוּ בגלל הכעס\חֲרוֹן שבאַפּוֹ של ה'. |
כה רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ. כו רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל עָרָיו נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ. |
כי ה' הודיע שהוא יעשה שכָּל הָאָרֶץ תהיה שוממת, אך הוא לא יביא עליה השמדה\כְּלָיָה מלאה [*]כמו שה' הבטיח בברית שכרת עם נֹחַ אחרי המבול . אבל הָאָרֶץ תתאבל על החורבן שבא עליה והַשָּׁמַיִם יחשיכו\קָדְרוּ מעליה
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ח פסוק כ"א: כא
וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ט פסוק י"א: יא
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.
[*]כנאמר למעלה , כי הכרזתי על עונש שאותו זממתי להביא עליה, ולא נרגעתי\נִחַמְתִּי ולא אחזור בי מהכרזתי הזאת.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק כ"ג: כג
רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם.
|
כז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל הָאָרֶץ וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶׂה. כח עַל זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה. |
כשנשמעו קולות הפָּרָשׁ של האויב ושל היורה\רֹמֵה בקֶשֶׁת, כל תושבי הָעִיר ברחו לְהסתתר במַעֲבֶה היערות ולעלות לסלעים\כֵּפִים, וכך כל הָעִיר נותרה עֲזוּבָה ואף איש אינו יושב בה עוד. |
כט מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ. |
וְאַתְּ בַּת עַמִּי, מַה תַּעֲשִׂי כשהָעָם יִשָּׁדֵד ע"י האויב? אם תנסי לפייס את האויב ותתקשטי בלבוש מפואר צבוע שָׁנִי [*]צבע אדום זוהר, המופק מביצי כנימות מיוחדות של תוֹלַעַת השָׁנִי ותענדי עליך תכשיט\עֲדִי מזָהָב, ותצבעי\תִקְרְעִי את עֵינַיִךְ בפּוּךְ
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ד: ד
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק כ"ד: כד
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.
[*]כמו שעשתה אִיזֶבֶל , הרי שתִּתְיַפִּי כך לשוא, כי המאהבים\עֹגְבִים שלך כבר מָאֲסוּ בָךְ
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט פסוק ל: ל
וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן.
. הפּוּךְ היתה כנראה אבן יקרה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ד פסוק י"א: יא
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.
שנטחנה לאבקה של התַּמְרוּקִים.[*]כמו בזונה זקנה ורק יבקשו לקחת את חָיַיִךְ\נַפְשֵׁךְ. |
ל ואתי [וְאַתְּ] שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ. |
כי שמעתי את קול הצעקות של "בַּת צִיּוֹן" [*]ראו בפירוש לביטוי "בַּת עַמִּי" למעלה הדומות לזעקות של אישה הכואבת\חוֹלָה בעת לידתה כמו בצירי הלידה של אישה היולדת-לראשונה\מַבְכִּירָה, וצִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ בבכי ותפרוש את כַּפֶּיהָ להתחנן לעזרה בקריאה "אוֹי לִי, כי אין בנַפְשִׁי עוד כח לעמוד מול ההרוגים הרבים!"
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק י"א: יא
בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר.
|
לא כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פסוקים | ||
---|---|---|
ג | נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים. | |
ו | שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ.. | |
י"ט | מֵעַי מֵעַי! אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי, הֹמֶה לִּי לִבִּי, לֹא אַחֲרִישׁ.. |