חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם (א) איור של מזבח הקְטֹרֶת של המִּשְׁכָּן ועליו 4 קַרְנַיִם
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק ב: ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
. 
פרטי היוצר\ת
Tamarix aphylla, Tamarix aphylla near Revivim, Israel. Pic talen by Michael Baranovsky [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה (ו) העַרְעָר המקראי מזוהה עם האֵשֶׁל של היום (בצילום - ולא עם העַרְעָר של היום אשר מזוהה עם הבְּרוֹשׁ המקראי).
פרטי היוצר\ת
Black mangrove-everglades natl park. By Andrewtappert at English Wikipedia (see page for more author info) [CC-BY-SA-3.0 / CC-BY-SA-2.5 / GFDL], via Wikimedia Commons
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם (ח)
|
|
סיכום
החטאים של בני יְהוּדָה חרוטים על לִיבָּם ועל מזבחותיהם, ולכן הם יושלכו לגולה. האיש הבוטח באדם ולא בה' יהיה מקולל כמו עַרְעָר במדבר, והאיש הבוטח בה' יהיה בָּרוּךְ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם. הקהל לועג לנביא שנבואות הזעם שלו אינן מתקיימות, והוא מבקש את הגנת ה'. ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לעמוד בשערי יְרוּשָׁלַיִם ולהזהיר את הקהל לשמור על קדושת השַּׁבָּת.
תקציר
| החטאים של בני יְהוּדָה כתובים בְּעֵט עשויה מבַּרְזֶל ובצִפֹּרֶן עשויה שָׁמִיר [*]יִרְמְיָהוּ הזכיר את עֵט הסופרים בנבואה קודמת והם חרותים\חרושים עמוק על "לוּחַ" לִבָּם ועל הקַרְנַיִם של המזבחות שלהם
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק ח: ח
אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.
. הצִפֹּרֶן גם היא מכשיר לחקיקת כתב על לוּחַ הכתיבה. הבַּרְזֶל והשָׁמִיר
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ג פסוק ט: ט
כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ לֹא תִירָא אוֹתָם וְלֹא תֵחַת מִפְּנֵיהֶם כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.
הם חומרים חזקים ביותר שיותירו שקעים עמוקים בלוּחַ הכתיבה.[*]שבהם הם השתמשו לעבודה זרה. ראו תמונה של מזבח הקְטֹרֶת של המִּשְׁכָּן ועליו 4 קַרְנַיִם .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק ב: ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
. |
| א חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. |
| והם זוכרים כל הזמן את מִזְבְּחוֹת העבודה הזרה שלהם ואת אתרי הפולחן לאלת האֲשֵׁרָה שלהם [*]את האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ שאותם הם פיזרו מתחת לכל עֵץ רַעֲנָן ועַל הגְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
[*]ביטוי נפוץ לעבודה זרה .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י: י
וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
|
| ב כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת. |
| בגלל חֲטָאֶיךָ, אני אמסור את כל רְכוּשְׁךָ\חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ כביזה לאויב, אשר יבזוז אותם בכל רחבי\גבולות הארץ, בהרים ובשדות. |
| ג הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל גְּבוּלֶיךָ. |
| ואז תֻּשְׁלַךְ\שָׁמַטְתָּה מארץ נַּחֲלָתְךָ שנתתי לך, ואני אכריח אותך לעבוד את האויבים שלך בגולה בארץ שאותה אתה אינך מכיר, כי האֵשׁ של כעסי תבער\תקדח עֲלֵיכֶם בְאַפִּי [*]האף הוא מקום הכעס ותשרוף אתכם כִּבְמוֹקֵד של אֵשׁ לָנְצָח[*]ראו דברים דומים של יִרְמְיָהוּ בנבואה קודמת .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ט"ו פסוקים י"ג-י"ד: יג
חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ.
יד
וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד.
|
| ד וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד. |
| אימרת חכמה: דברי ה' - האיש\הַגֶּבֶר אשר בוטח בבני האָדָם (ולא בה') ובכח זרועו של בן האָדָם, בעוד שלִבּוֹ מתרחק\סר מה' יהיה מקולל\אָרוּר כך: הוא יהיה כמו צמח העַרְעָר הצומח בָּעֲרָבָה אשר לעולם אינו זוכה במים טובים, כי הוא שוכן במקומות יבשים\חררים בַּמִּדְבָּר, בארץ מלוחה שאינה ראויה למושב בני אדם. |
| ה כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ. ו וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. |
| ולעומתו, האיש אשר בוטח בה' ושה' הוא מקום מבטחו יהיה מבורך כך: הוא יהיה כמו עץ שנשתל על מקור מים ואשר שולח את שורשיו על יוּבַל זורם, ולכן הוא אינו חושש\ירא מִבּוֹא החום והעלים שלו תמיד רעננים, וגם בשנת בַּצֹּרֶת הוא לא ידאג ולא יזוז\יָמִישׁ מלתת פרי כהרגלו [*]ראו דימוי דומה בתְּהִלִּים פרק א פסוק ג .
[^]
תְּהִלִּים פרק א פסוק ג: ג
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
|
| ז בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ. ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא [יִרְאֶה] כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי. |
| אימרת חכמה: לב האדם מלא-בחוסר-יוֹשְׁרָה\עָקֹב יותר מכל דבר אחר [*]ראו למשל "יַּעְקְבֵנִי" במובן "רימה אותי" ומחלת שחיתותו היא חסרת-מרפא\אנושה, ומי יכול לדעת מה הלב הרמאי מסתיר בתוכו? תשובת ה': אני יודע מה מסתתר בלב האדם, כי אני חוקר את הלֵב ואת המחשבות שבמקומות-הפנימיים-ביותר\בכְּלָיוֹת, כדי לתת לכל אדם את המגיע לו בהתאם לדְרָכָיו וכתוצאה\פרי של מעשיו\מַעֲלָלָיו.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ז פסוק ל"ו: לו
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.
|
| ט עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ. י אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו [כִּדְרָכָיו] כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. |
| אימרת חכמה: הקֹרֵא [*]הַקֹּרֵא מזוהה עם העוף המדברי הנקרא כך בשל קריאותיו החוזרות ונישנות - ראו תמונה למטה. כאן הוא נזכר כמשל לציפור אשר לפעמים גוזלת ביצים מציפורים אחרות ודוגרת עליהן ביחד עם בֵּיצֶיהָ שלה, ואז עלולה לאבד את כולם אשר דוגר על אפרוחים שלא הוא ילד אותם אלא גזל אותם מקן אחר, דומה לאדם המתעשר מתוך אי צדק, אבל אז באמצע חייו הוא מאבד את כל הונו ובסוף\אחרית חייו הוא נותר מרושש\נָבָל[*]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 102-101 .[*]ראו "נָבָל" במובן של עני חסר כל .
[^]
מִשְׁלֵי פרק י"ז פסוק ז: ז
לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר.
[^]
אִיּוֹב פרק ל פסוק ח: ח
בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ.
|
| יא קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי ימו [יָמָיו] יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. |
| מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ הוא כִּסֵּא הכבוד של ה', אשר היה נישא במָרוֹם עוד בימי העולם הראשונים. ה' הוא מִקְוֵה\מקור-תקווה לעם יִשְׂרָאֵל! כל אלה שעוזבים אוֹתְךָ יתאכזבו\יֵבֹשׁוּ ואלה אשר עוזבים\סרים ממני [*]מה' או מהנביא - חטאיהם ירשמו בָּאָרֶץ (לקראת גזר דינם), כי הם עזבו את ה' אשר שופע בישועה כמו מעיין\מְקוֹר של מַיִם חַיִּים. |
| יב כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. יג מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי [וְסוּרַי] בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יְהוָה. |
| ה'! רפא את מכאובי כדי שאֵרָפֵא והושיע אותי כדי שאִוָּשֵׁעָ, כי אָתָּה מקור תְהִלָּתִי! |
| יד רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. |
| תלונת הנביא: הִנֵּה הקהל שואל אותי - "איפה התקיימה נבואת הזעם שה' מסר לך? תופיע נא הנבואה לפנינו כדי שנאמין לה!" ואני מעולם לא ברחתי בריצה מהתפקיד שנתת לי להדריך\לרעות את העם ללכת אַחֲרֶיךָ, ולא הִתְאַוֵּיתִי להיות כבן אנוש רגיל ליום אחד. ואתה הרי ידעת את כל נבואות הזעם שהוצאתי מפי אל מול פָּנֶיךָ. |
| טו הִנֵּה הֵמָּה אֹמְרִים אֵלָי אַיֵּה דְבַר יְהוָה יָבוֹא נָא. טז וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה. |
| אז אל תִּהְיֵה לי למקור של פחד\מְּחִתָּה, אלא תהיה לי למחסה שיגן עלי ביום שבו תבוא רָעָה. תעשה שכל אויבי אשר רודפים אותי הם אֵלֶּה שיתאכזבו\יֵבֹשׁוּ ולא אני, ושהם אֵלֶּה שיפחדו\יֵחַתּוּ ולא אני! הָבֵא עליהם יום של רָעָה וּשְׁבוֹר אותם שֶׁבֶר כָּפוּל\מִשְׁנֶה. |
| יז אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה מַחֲסִי אַתָּה בְּיוֹם רָעָה. יח יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם. |
| אזהרה לשמור על השַּׁבָּת: דבר ה' ליִרְמְיָהוּ: לך ועמוד בְּשַׁעַר בְּנֵי הָעָם ביְרוּשָׁלַיִם שבו נוהגים מַלְכֵי יְהוּדָה להכנס ולצאת מהעיר, וגם בכל שאר השערים של העיר, ומסור את דְּבָרַי הבאים למלכים ולשאר בני יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם העוברים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה: |
| יט כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי עם [הָעָם] אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ וּבְכֹל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְכֹל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. |
| כך אמר לכם ה': שמרו על חייכם\נַפְשׁוֹתֵיכֶם והקפידו שלא לשאת מַשָּׂאוֹת של סחורה בְּשַּׁבָּת ולהכניס אותם בְּשַׁעֲרֵי העיר! ואל תוציאו גם מַשָּׂא סחורות מִבָּתֵּיכֶם בְּשַׁבָּת, ובאופן כללי אל תעשו כָל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וקדשו אותה כפי שצִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם! |
| כא כֹּה אָמַר יְהוָה הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כב וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. |
| הקהל שָׁמַע את הדברים אך לא הִטָּה את אזניו להקשיב לַמֶּסֶר הנמצא בהם, והם אף התעקשו\הקְשׁוּ-אֶת-עָרְפָּם [*]העקשן נוהג להקשות את העורף שלו כדי שלא לשמוע את הדברים ולא ללמוד לקח ומוּסָר.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ד: ד
מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ד: יד
וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
|
| כג וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שומע [שְׁמוֹעַ] וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר. |
| אבל אם בכל זאת תשמעו את דברי ה' שֶׁבְּפִי ותקפידו שלא להכניס מַשָּׂא סחורות בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר בשַּׁבָּת ותקדשו את השַּׁבָּת ולא תעשו בה כל מְלָאכָה, אז ימשיכו לבוא בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים, והמְלָכִים ימשיכו לשבת על כס הַמַּלְכוּת של דָוִד, וימשיכו להכנס בְשַׁעֲרֵי הָעִיר ברוב הדר כשהם רוכבים על מרכבות וסוּסִים, הם וְשָׂרֵיהֶם ובני יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם, והעיר תישאר מיושבת ע"י בני העַם לָנֶצַח. |
| כד וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם יְהוָה לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בה [בּוֹ] כָּל מְלָאכָה. כה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם. |
| ועולי רגל ימשיכו לבוא מרחבי הַמַּמְלָכָה - מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, מנחלת בִּנְיָמִן, מהַשְּׁפֵלָה, מהרי יְהוּדָה ומהַנֶּגֶב, כדי להקריב במקדש\בֵּית-ה' קורבנות של עוֹלָה, מִנְחָה, לְבוֹנָה (לקְטֹרֶת), ושְׁלָמִים של תוֹדָה [*]ראו על קָרְבָּנוֹת אלה בספר וַיִּקְרָא . |
| כו וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן הַשְּׁפֵלָה וּמִן הָהָר וּמִן הַנֶּגֶב מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יְהוָה. |
| אבל אם לא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי ולא תקדשו את הַשַּׁבָּת בכך שלא תשאו משאות של סחורה ותביאו אותם דרך שַׁעֲרֵי העיר בשַּׁבָּת, אז אני אצית אֵשׁ באותם שערים והאֵשׁ תאכל גם את האַרְמְנוֹת שבעיר וְלֹא תִכְבֶּה. |
| כז וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה- ז | אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם..בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה |
| ח | וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם.. |
| י | אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. |
כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם (א) עֵט מצרי קדום
פרטי היוצר\ת
Corundum (Var.: Sapphire). By Rob Lavinsky, iRocks.com (see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
שָׁמִיר (מזוהה כיום עם המינרל קוֹרוּנְד במופע החום שלו - ביוונית סמיריס)
לוּחַ כתיבה מצרי
פרטי היוצר\ת
קֹרֵא, By מינוזיג [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד (י"א) כאן כמשל לציפור הדוגרת לפעמים על ביצים של ציפורים אחרות יחד עם בֵּיצֶיהָ שלה ואז עלולה לאבד את כולם. צילום של קורא מדברי.