וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קַח לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ: "לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" (א)
|
|
סיכום
ה' מצווה על יְשַׁעְיָהוּ לחרוט את המילים "לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" על גליון גדול ואז לקרוא כך לבנו. עד שהבן יגדל, יעזבו צבאות אֲרָם ויִשְׂרָאֵל את יְהוּדָה. אַשּׁוּר צפוייה לפלוש, אך כל הפולשים ליְהוּדָה לא יצליחו כי "עִמָּנוּ אֵל". יְשַׁעְיָהוּ מאמין בעזרת ה' אך יש הפונים למכשפים למיניהם. הם ודומיהם בממלכת יִשְׂרָאֵל יפלו בידי אַשּׁוּר.
תקציר
| נבואת "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז": ה' צווה על יְשַׁעְיָהוּ לקחת גִּלָּיוֹן גָּדוֹל ולחרוט עליו בכתב שיהיה קריא לכל בן אֱנוֹשׁ את המילים: "לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז" [*]כלומר - קריאה למהר\לחוש לקחת שָׁלָל\ביזה. או אולי הכוונה שהגִּלָּיוֹן מיועד לאדם בשם "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז", הוא בנו של יְשַׁעְיָהוּ לפי פסוק ג'. . יְשַׁעְיָהוּ זימן עדים אמינים שיעידו על כתיבת הדברים - את אוּרִיָּה הַכֹּהֵן[*]הוא אולי אוּרִיָּה הַכֹּהֵן שכיהן במקדש בימי אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה ואת זְכַרְיָהוּ.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים י-י"א, ט"ו-ט"ז: י
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ.
יא
וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק.
... טו
ויצוהו [וַיְצַוֶּה] הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר.
טז
וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז.
|
| א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קַח לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז. ב וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ. |
| יְשַׁעְיָהוּ בא לשכב עם אשתו\הַנְּבִיאָה והיא הרתה וילדה בן. ה' צווה לקרוא לילד בשם "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז", כי עוד לפני שהילד ידע לקרוא לאביו ולאמו, ה' יִשָּׂא\יקח את צבא אֲרָם-דַּמֶּשֶׂק ואת השלל הנמצא בשֹׁמְרוֹן בירת יִשְׂרָאֵל, ויניח אותם לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]הוא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר שכבש את דַּמֶּשֶׂק .
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית.
ואת המחוזות הצפוניים של ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
. מאוחר יותר כבש שַׁלְמַנְאֶסֶר מלך אַשּׁוּר את שֹׁמְרוֹן ואת כל ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ה-ו: ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
. |
| ג וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז. ד כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| נבואה על פלישת אַשּׁוּר ליְהוּדָה: ה' מודיע ליְשַׁעְיָהוּ שבגלל שלעָם נמאס מהמדיניות הנינוחה של ממשלת יְהוּדָה, הנמשלת למים הזורמים לאט בתעלת הַשִּׁילוֹחַ [*]תעלת הַשִּׁילוֹחַ הובילה את מי מעין הגִּחוֹן שנבע מחוץ לחומה המזרחית של עיר דוד אל עבר בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ הקדומה שבדרום העיר. מאוחר יותר בימי חִזְקִיָּהוּ הוטו מי המעין דרך נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ התת קרקעית אל בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ החדשה שבדרום העיר. ראו בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ. , והם החלו לשמוח\לשיש במדיניות הנמהרת של רְצִין ופֶּקַח בֶן רְמַלְיָהוּ[*]שביקשו למרוד באַשּׁוּר ... |
| ה וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר. ו יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ. |
| ... אז ה' יציף אותם במֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים [*]"הַנָּהָר" הוא נהר הפְּרָת, שממעבר לו יגיעו כוחות אַשּׁוּר. כלומר בני יהודה מאסו במי הַשִּׁילוֹחַ האיטיים ולכן יקבלו את מי הפְּרָת העצומים. כשמֶלֶךְ אַשּׁוּר יחד עם כל צבאו (שהוא כבודו) יעלה כמו נהר בשטפון מעל כל ערוצי\אפיקי הנהר ויעלה על גְּדוֹתָיו. השטפון של צבא אַשּׁוּר יחלוף בִּיהוּדָה, ישטוף אותה ואז יעבור, והמים יגיעו עד הצַוָּאר של בני יְהוּדָה[*]כלומר משתמע שהנזק יהיה גדול אבל השטפון יעבור, ויְהוּדָה לא תטבע למוות , וכְּנָפָיו של מֶלֶךְ אַשּׁוּר יכסו\יהיו-מוטות לכל רוחב ממלכת יְהוּדָה, אבל יְהוּדָה תנצל גם מידי אַשּׁוּר, כי עִמָּנוּ אֵל. |
| ז וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו. ח וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל. |
| תוכניות הפלישה של האויב ליְהוּדָה יכשלו: יְשַׁעְיָהוּ פונה בשם ה' לאויבי יְהוּדָה בדברים: "התרועעו אלו עם אלה כמה שתרצו בבריתות כנגד יְהוּדָה, אבל בסוף אתם תִּשָּׁבְרוּ\חֹתּוּ." שִׁמְעוּ את דְּבָרַי למרחקים, אויבי יְהוּדָה: "התחמשו\הִתְאַזְּרוּ [*]ה"אֵזוֹר" הוא חגורת הנשק הנחגרת על המתניים, והפועל "לאזור" משמעו לחגור את חגורת הנשק או להתכונן לקרב באופן כללי כמה שתרצו למלחמה כנגד יְהוּדָה, אבל בסוף אתם תִּשָּׁבְרוּ\חֹתּוּ. ..." |
| ט רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. |
| "... התיעצו ותכננו תחבולות כמה שתרצו, אבל בסוף כל התחבולות יופרו ודברי התוכניות שלכם לא יתקיימו, כי עִמָּנוּ אֵל." |
| י עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל. |
| יש לפחוד רק מה' ולא מטענות שוא על קָשֶׁר: ה' ציווה על יְשַׁעְיָהוּ "בידו החזקה" והזהיר\יִסר [*]מלשון מוּסַר, כמו במִשְׁלֵי פרק ג פסוק י"א אותו שלא ינהג כמו שאר בני יְהוּדָה, ויאמר להם שלא יחזרו על כל תיאוריות הקונספירציה שפשטו בעָם
[^]
מִשְׁלֵי פרק ג פסוק י"א: יא
מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
[*]יתכן שבמאבק שהתנהל ביְהוּדָה בין תומכי המדיניות של חבירה לממלכות אֲרָם ויִשְׂרָאֵל במרד באַשּׁוּר לבין תומכי ההמנעות מכך התרבו ההפחדות שנקטו הצדדים בכוונת הקֶשֶׁר של הצד השני כנגד השלטון המקובל של בית דָוִד. ולא יפחדו\ירְאוּ\יעריצו את הקָשֶׁר הדמיוני[*]"יעריצו" במובן של יעשו את האיום בקָשֶׁר שיהיה כמו עריץ מעורר יראה . במקום זאת עליהם להקדיש את ה', כי הוא המושא הנכון ליִרְאָה ולהערצה שלהם... |
| יא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר. יב לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ. יג אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם. |
| ... והוא יהיה המושא הנכון להקדשות שלהם\מִקְדָּשׁם. יש לפחוד רק מה' [*]ולא מאיומי הקָשֶׁר כי כמו שאבן או סלע מהווים מִכְשׁוֹל להולך בדרכים, כך ה' עומד להכשיל את שתי הממלכות של עם יִשְׂרָאֵל (יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל) ויהיה כמו מלכודת\פַח\מוֹקֵשׁ לתושבי יְרוּשָׁלַיִם. רבים ימעדו\יכשלו באבן ובסלע הללו, ויִפְּלוּ בפח ויִשָּׁבְרוּ בו או יִלָּכְדוּ במוקש\נוֹקְשׁוּ. |
| יד וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם. טו וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ. |
| יְשַׁעְיָהוּ חותם את נבואתו בתְּעוּדָה: "ה' צווה עלי לאסוף\לצרור את נבואתי שנמסרה למעלה בתעודה ולהסתירה\לחתום אותה אצל תלמידי. אני עדיין ממתין בתקווה לה' שיופיע ויקיים את הנבואה, אך בינתיים הוא מסתיר את פניו מעם יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב [*]והם אינם רואים אותו ועובדים אותו כראוי כפי שיפורט להלן . הנה אני והַיְלָדִים שנתן לי ה' השוכן במקדש שבהר-הבית\צִיּוֹן, כדי שיהיו בעצמם לאֹתוֹת\מוֹפְתִים שיעידו לעם יִשְׂרָאֵל על אמיתות נבואותי[*]לא ברור אם הכוונה לתלמידיו של הנביא שימסרו את תורתו, או לילדיו ממש, ששמם מעיד על האֹתוֹת וּהמוֹפְתִים שהם מהווים - לְמַהֵר-שָׁלָל-חָשׁ-בַּז .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ח פסוקים ג-ד: ג
וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.
ד
כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
, שְׁאָר-יָשׁוּב
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק ג: ג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
ואולי גם עִמָּנוּ-אֵל
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק י"ד: יד
לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל.
|
| טז צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. יז וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ. יח הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהוָה לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן. |
| כי אם יקראו לכם לחפש\לדרוש עצות אצל הַמֵּתִים באמצעות המומחים לכך (כולל הָאֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים [*]הָאֹבֹת וְהַיִּדְּעֹנִים היו מַפְנִים שאלות לרוחות המתים. "אוֹב וְיִדְּעֹנִי" נזכרו יחד עם ה"דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים" ומיני הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוק י"א: יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
, וראו את סיפורו של המלך שָׁאוּל ש"הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ", אבל אח"כ הלך בעצמו אל "אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר" כדי להעלות בעזרתה את שְׁמוּאֵל מהמתים ולהתייעץ איתו לגבי הקרב הקרוב עם הפְלִשְׁתִּים. מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הנהיג את ניבוי העתיד בדרכים פסולות כולל בעזרת אֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו
וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
, למרות שדרכי הניבוי הללו נאסרו במפורש על בני יִשְׂרָאֵל בתורה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוק ל"א: לא
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ו-ז, כ"ז: ו
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
... כז
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם.
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוקים ט-י"ד: ט
כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.
י
לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.
יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
יב
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.
יג
תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יד
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
. יֹאשִׁיָּהוּ, נכדו של מְנַשֶּׁה, קרא את האיסורים הללו בסֵפֶר הַתּוֹרָה שנמצא במקדש ולכן חידש את האיסור על פעולתם
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק כ"ד: כד
וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהוָה.
.[*]אלה היו מְזַמְּנִים את הַמֵּתִים בלחשים שהזכירו כנראה קולות של ציפורים. הַמַּהְגִּים היו מוציאים קולות של יונים ) בתירוץ שכל העמים הרי מחפשים\דורשים תשובות עבור הַחַיִּים אצל הַמֵּתִים\אֱלֹהִים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ח פסוק י"ד: יד
כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ט פסוק י"א: יא
נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ.
.[*]ראו "אֱלֹהִים" במובן של הקדושים העולים מעולם הַמֵּתִים בשְׁמוּאֵל-א פרק כ"ח פסוק י"ג , אז הַפְנוּ אותם לדברים הכתובים בתּוֹרָה שחתמתי בתְּעוּדָה, כי אני נשבע
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ח פסוק י"ג: יג
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ.
[*]"אִם לֹא" היא צורת שבועה, כמו בשְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק י"ד שיאמרו לכם את הדברים הללו
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ט פסוק י"ד: יד
וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב.
[*]שלפיהם מומלץ להתייעץ עם הַמֵּתִים שאינם מאירים כמו האמת או השָׁחַר. |
| יט וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. כ לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר. |
| גורלה של ממלכת יִשְׂרָאֵל: אז יעבור בָּהּ [*]בממלכת יִשְׂרָאֵל, כפי שמשתמע מהמשך הדברים אדם קשה יום ורעב, וכשיתגבר בו הרעב הוא יכעס\יתְקַצַּף ויקלל את מַלְכּוֹ ואת אלֹהָיו השקריים[*]שהעלו לו הָאֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים שאכזבו אותו. הוא יפנה לעזרה למעלה לשמיים ויחפש עזרה גם באֶרֶץ, אבל כל מה שימצא זה צָרָה וַחֲשֵׁכָה, ותשישות\מְעוּף הבא ממצוקה, והוא יודח לאֲפֵלָה[*]יודח במובן של יִדָּחֵף וימעד לאֲפֵלָה, כמו ביִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוק י"ב .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוק י"ב: יב
לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדַּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ כִּי אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם יְהוָה.
|
| כא וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה. כב וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח. |
| כי זה אשר יביא את המצוקה\המוּצָק לא יתעייף\יהיה-מוּעָף, כי אמנם בפעם הראשונה האויב הֵקֵל על תושבי נחלות זְבֻלוּן ונַפְתָּלִי [*]הכוונה לפוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר (המזוהה בד"כ עם תִּגְלַת פְּלֶסֶר ה-3) שעלה על ממלכת יִשְׂרָאֵל, אך הסתפק בכֶּסֶף שקיבל ממְנַחֵם מלך יִשְׂרָאֵל ולא נשאר לחנות עם צבאו בָּאָרֶץ , אך הוא לא התעייף וחזר פעם שנייה דֶּרֶךְ הַיָּם
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים י"ט-כ: יט
בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ.
כ
וַיֹּצֵא מְנַחֵם אֶת הַכֶּסֶף עַל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד וַיָּשָׁב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עָמַד שָׁם בָּאָרֶץ.
[*]כנראה הכוונה לים כנרת שם חלף הצבא האַשּׁוּרי שפלש לממלכת יִשְׂרָאֵל מכוון צפון ועֵבֶר הַיַּרְדֵּן המזרחי והגָּלִיל[*]הגָּלִיל נקרא כאן גְּלִיל\מחוז הַגּוֹיִם, כיוון שכנראה ישבו בו בני עמים שונים. תִּגְלַת פְּלֶסֶר חזר באמת עם צבאו לממלכת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וקרע ממנה את המחוזות הצפוניים שלה כולל "אֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי" .
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
. |
| כג כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים