יִרְמְיָהוּ ל”ח

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יִרְמְיָהוּ מושלך לבּוֹר הטִּיט, By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

וַיֹּאמֶר עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים (י"ב)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יִרְמְיָהוּ מודיע לצִדְקִיָּהוּ על חורבן ירושלים, By UnknownUnknown author (The story of the Bible from Genesis to Revelation) [Public domain], via Wikimedia Commons

וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם (י"ח)

סיכום

שָׂרֵי המֶלֶךְ שומעים שיִרְמְיָהוּ ממליץ לברוח לַבָּבְלִים, והם מאלצים את צִדְקִיָּהוּ לעצור אותו, והוא מושלך לבּוֹר מים ריק ומתבוסס שם בטיט. עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי (משרת בארמון) משכנע את המֶלֶךְ להוציא את הנביא מהבּוֹר כדי שלא ימות. המֶלֶךְ נפגש בסתר עם יִרְמְיָהוּ שממליץ לו להסגיר את עצמו לבָּבְלִים, אך צִדְקִיָּהוּ חושש לעשות זאת. יִרְמְיָהוּ נשאר עצור בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עד לנפילת העיר.

תקציר

יִרְמְיָהוּ מושלך שוב לבּוֹר: שָׂרֵי המֶלֶךְ (כולל שְׁפַטְיָה, גְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר, יוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ, ופַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה) שמעו את הנבואות הקשות שניבא יִרְמְיָהוּ לעם הנמצא במצור.

א וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר.

דברי יִרְמְיָהוּ שאותם שמעו הַשָּׂרִים: ה' הודיע שמי שיבחר להשאר ולשבת בָּעִיר הנצורה יָמוּת בַּחֶרֶב, בָרָעָב וּבַדָּבֶר, ואילו זה שיבחר לצאת מהעיר ולהסגיר את עצמו לכַּשְׂדִּים אשר צָּרִים על העיר יזכה לחיות ולקבל את חייו\נַפְשׁוֹ כשָׁלָל. כי ה' קבע שיְרוּשָׁלַיִם עוד תִּמָּסֵר ביד הצבא של נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שיכבוש אותה.

ב כֹּה אָמַר יְהוָה הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה [וְחָיָה] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי. ג כֹּה אָמַר יְהוָה הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ.

הַשָּׂרִים דורשים מצִדְקִיָּהוּ להרוג את יִרְמְיָהוּ כי הוא מחליש\מְרַפֵּה בִּדְבָרָיו את כח העמידה של החיילים שנותרו להגן על העִיר הנצורה ושל שאר הָעָם, ובכך הוא מראה שאינו מחפש שָׁלוֹם לָעָם אלא להביא עליו רָעָה.

ד וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה כִּי אִם לְרָעָה.

צִדְקִיָּהוּ עונה לשָּׂרִים שהם יכולים לעשות עם יִרְמְיָהוּ כרצונם, כי הוא אינו יכול להתנגד להם. השָּׂרִים ומַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ מצווים להשליך את יִרְמְיָהוּ לבּוֹר שהיה בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה והם מורידים את יִרְמְיָהוּ לבּוֹר עם חֲבָלִים. בבּוֹר לא היו אז מַיִם לשתייה, אלא רק טִיט שבו החל יִרְמְיָהוּ לטבוע.

ה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר. ו וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.

יִרְמְיָהוּ מוצא מהבּוֹר: עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי שהיה משרת\סָרִיס בארמון, שמע ששָׂמוּ את יִרְמְיָהוּ בבּוֹר, ויצא לדבר עם צִדְקִיָּהוּ שהיה באותו הזמן בשַׁעַר בִּנְיָמִן.

ז וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כִּי נָתְנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן. ח וַיֵּצֵא עֶבֶד מֶלֶךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר.

עֶבֶד-מֶלֶךְ טען בפני צִדְקִיָּהוּ שהשָּׂרִים שהורו להשליך את יִרְמְיָהוּ לבּוֹר עשו מעשה רע, כיוון שכך הם גזרו עליו למות שם מרעב, כי נגמר הַלֶּחֶם בעיר. צִדְקִיָּהוּ מאשר לעֶבֶד-מֶלֶךְ להעלות את יִרְמְיָהוּ מהבור בעזרת 30 איש שהוא נותן לו לפני שימות.

ט אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵת אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֶל הַבּוֹר וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר. י וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלִיתָ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן הַבּוֹר בְּטֶרֶם יָמוּת.

עֶבֶד-מֶלֶךְ לקח את האנשים שקיבל מהמֶלֶךְ, ובא איתם לחדר בארמון שנמצא מתחת לבית הָאוֹצָר, ולקח משם סמרטוטים\סְחָבוֹת וקרעי-בדים\מְלָחִים בלויים אותם הוא מסר ליִרְמְיָהוּ שבבּוֹר בעזרת חבלים.

יא וַיִּקַּח עֶבֶד מֶלֶךְ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וַיָּבֹא בֵית הַמֶּלֶךְ אֶל תַּחַת הָאוֹצָר וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ הסחבות [סְחָבוֹת] וּבְלוֹיֵ מְלָחִים וַיְשַׁלְּחֵם אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר בַּחֲבָלִים.

עֶבֶד-מֶלֶךְ ביקש מיִרְמְיָהוּ לשים את הבדים הבלויים מתחת לבית-השחי שלו ומתחת לחבלים, כך שהבדים יגנו על העור שלו מפני החבלים שבהם ימשכו אותו למעלה. יִרְמְיָהוּ עשה כך, ואנשי עֶבֶד-מֶלֶךְ העלו אותו מהַבּוֹר, והוא נשאר לשהות בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.

יב וַיֹּאמֶר עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן. יג וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.

צִדְקִיָּהוּ נפגש עם יִרְמְיָהוּ: צִדְקִיָּהוּ הביא אליו את יִרְמְיָהוּ ונפגש איתו במבואה השלישית למקדש ואמר לו: אני אשאל אותך שאלה עכשיו, ואנא ענה לי באופן מלא ואל תסתיר ממני דבר.

יד וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יִרְמְיָהוּ שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר.

יִרְמְיָהוּ עונה: אבל הרי אם אגיד לך את כל הדברים הקשים שיש לי לאמר, הרי שוודאי תוציא אותי להורג, ובכל מקרה לא תשמע לעצתי.

טו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ כִּי אַגִּיד לְךָ הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי וְכִי אִיעָצְךָ לֹא תִשְׁמַע אֵלָי.

צִדְקִיָּהוּ נשבע ליִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר: אני נשבע בשם ה', אשר העניק לכולנו את נפש החיים, שלא אהרוג אותך או אמסור אותך בידי הַשָּׂרִים המבקשים את נפשך.

טז וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר חַי יְהוָה את אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אִם אֲמִיתֶךָ וְאִם אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ.

יִרְמְיָהוּ עונה: ה' בעצמו אמר לי שאם תסגיר את עצמך לשָּׂרִים של נְבוּכַדְנֶאצַּר אז תחייה ויְרוּשָׁלַיִם לא תִשָּׂרֵף, ואתה ומשפחתך תזכו להמשיך ולחיות. אך אם לא תסגיר את עצמך לבָּבְלִים אז הָעִיר תִּמָּסֵר ביד הַכַּשְׂדִּים אשר ישרפו אותה וגם אַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם.

יז וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ. יח וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם.

צִדְקִיָּהוּ עונה: אני חושש להסגיר את עצמי לבָּבְלִים כי אני פוחד מֵאוֹיְבַי הַיְּהוּדִים שכבר הסגירו את עצמם לבָּבְלִים, אשר אולי הבָּבְלִים ימסרו אותי בידיהם והם יתְעַלְּלוּ בִי.

יט וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ אֲנִי דֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל הַכַּשְׂדִּים פֶּן יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם וְהִתְעַלְּלוּ בִי.

יִרְמְיָהוּ עונה: הבָּבְלִים לא ימסרו אותך לְאוֹיְבֶיךָ! אנא שְׁמַע לדברי ה' שאותם אני מוסר לך, ואז יהיה לך טוב ותזכה לחיות. אבל אם תסרב לשמוע בקולו ולצאת לבָּבְלִים, אז הנה מה שצפוי לקרות לך, כפי שה' הראה לי בחזון:

כ וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ לֹא יִתֵּנוּ שְׁמַע נָא בְּקוֹל יְהוָה לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ וְיִיטַב לְךָ וּתְחִי נַפְשֶׁךָ. כא וְאִם מָאֵן אַתָּה לָצֵאת זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה.

חזון יִרְמְיָהוּ: בחזון ראיתי והנה כל הנשים שנותרו בארמון מוּצָאוֹת בכח ונמסרות לשָּׂרִים של נְבוּכַדְנֶאצַּר, ואומרות דברי קינה: "התומכים שלך אשר ניבאו לך שלום הסיתו אותך וגברו\יָכְלוּ עליך, ולבסוף, כשהרגליים שלך טבעו בבוץ, התומכים שלך נסוגו ולא עזרו לך".

כב וְהִנֵּה כָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה מוּצָאוֹת אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְהֵנָּה אֹמְרוֹת הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ נָסֹגוּ אָחוֹר.

כל הנשים והבנים שֶׁלְּךָ מוּצָאִים בכח ונמסרים לכַּשְׂדִּים, וגם אתה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם, כי תִּתָּפֵשׂ בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר, ועוד תביא לשריפת יְרוּשָׁלַיִם במדיניות שלך!

כג וְאֶת כָּל נָשֶׁיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ מוֹצִאִים אֶל הַכַּשְׂדִּים וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם כִּי בְיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ.

צִדְקִיָּהוּ עונה: כדאי שאף אחד לא ידע על תוכן השיחה הזאת, כדי שלא יהרגו אותך.

כד וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ אִישׁ אַל יֵדַע בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא תָמוּת.

ואם הַשָּׂרִים בכל זאת יגלו שדיברתי איתך ויבואו לשאול אותך: "על מה דיברת עם הַמֶּלֶךְ? אל תסתיר\תְּכַחֵד מאיתנו את הדברים ואז לא נהרוג אותך! ומה הַמֶּלֶךְ ענה לך?" אז תענה להם שהתחננת לפני שלא אחזיר אותך לבּוֹר שבבית יְהוֹנָתָן, כי וודאי תמות שם.

כה וְכִי יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי דִבַּרְתִּי אִתָּךְ וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה נָּא לָנוּ מַה דִּבַּרְתָּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא נְמִיתֶךָ וּמַה דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ. כו וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם מַפִּיל אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן לָמוּת שָׁם.

והַשָּׂרִים אמנם באו אחר כך ליִרְמְיָהוּ ושאלו אותו על תוכן השיחה בינו לבין הַמֶּלֶךְ והוא ענה להם את התשובה שצִדְקִיָּהוּ צווה עליו לענות להם, והַשָּׂרִים הפסיקו לחקור אותו כי לא שמעו בעצמם את השיחה.

כז וַיָּבֹאוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי לֹא נִשְׁמַע הַדָּבָר.

לאחר הארועים הללו נשאר יִרְמְיָהוּ לשהות בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עד היום שבו נכבשה יְרוּשָׁלַיִם בידי הבָּבְלִים. הדברים המופיעים בסוף הפרק ("וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ‍ִם") שייכים למעשה לפתיחה של פסוק ג' בפרק הבא.

כח וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ‍ִם וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ‍ִם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ו	וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר..אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.
י"ג	וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר..
ט"ו	כִּי אַגִּיד לְךָ הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי וְכִי אִיעָצְךָ לֹא תִשְׁמַע אֵלָי.
י"ז	אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ.