פרטי היוצר\ת
עין פְּרָת, שבנחל פְּרָת (ואדי פארה/קלט), ליד עֲנָתוֹת, By Bukvoed [CC-BY-4.0], from Wikimedia Commons
קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע (ד) תמונה של נחל פְּרָת
כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן (י"ב) תמונה של נֵבֶל עשוי חרס
|
|
סיכום
ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לקנות לעצמו חגורת פִּשְׁתִּים, לשמור עליה שלא תרטב, ואח"כ להטמינה בנקיק בנחל פְּרָת, אבל כשהוא אוסף אותה היא כבר מקולקלת. הנמשל הוא שגם הָעָם שהיה קרוב לה', חטא והתקלקל. ה' יגרום לשכרון של מנהיגי הָעָם. הנביא קורא למלך וְלַגְּבִירָה להתאבל על נפילת ממלכתם. הָעָם לא יכול להפוך לצדיק כמו שכּוּשִׁי לא יכול להפוך ללבן וְנָמֵר לא יכול להסיר את חברבורותיו.
תקציר
| מעשה האֵזוֹר: ה' אמר לי - "לך וקנה לך חגורה\אֵזוֹר [*]ראו למשל גם את חגורת\אֵזוֹר העוֹר שהיה חָגוּר\אָזוּר בְּמָתְנָיו של אליהו עשוי פִּשְׁתִּים, חגור אותו על מָתְנֶיךָ, ושמור עליו שלא ירטב במַּיִם!" ואני עשיתי כך וקניתי את הָאֵזוֹר כפי שאמר לי ה', ושמתי אותו על מָתְנָי.
[^]
מְלָכִים-ב פרק א פסוק ח: ח
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא.
|
| א כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ. ב וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְהוָה וָאָשִׂם עַל מָתְנָי. |
| ומאוחר יותר ה' דיבר אלי שוב ואמר לי - "קח את הָאֵזוֹר שקָנִיתָ ושאותו אתה לובש על מָתְנֶיךָ, וקום ולך לנחל פְּרָת (או לעין-פְּרָת - ראו במפה) והטמן את האֵזוֹר בנקיק סלע שתמצא שם!" ואני עשיתי כך והלכתי והטמנתי את האֵזוֹר באזור הנחל כפי שה' צִוָּה אותי. |
| ג וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר. ד קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. ה וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי. |
| אחרי שחלפו ימים רבים אמר לי ה' - "קום ולך שוב לנחל\עין-פְּרָת וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר שציויתי אותך לטמון שם!" ואני עשיתי כך והלכתי לשם ולקחתי את הָאֵזוֹר מהמקום שבו הטמנתי אותו, והסתבר שהָאֵזוֹר התקלקל\נִשְׁחַת עד שלא היה שימושי עוד לשום דבר. |
| ו וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר לֹא יִצְלַח לַכֹּל. |
| ה' מפרש את מעשה האֵזוֹר: וה' אמר לי: "כפי שהָאֵזוֹר נִשְׁחַת, כך אני גם אַשְׁחִית את הגאווה\גְּאוֹן הרב של יְהוּדָה ושל יְרוּשָׁלַיִם". |
| ח וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ט כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם הָרָב. |
| כי בני הָעָם הָרָע הַזֶּה ממאנים לשמוע את מצוותי והולכים רק מתוך העקשנות\קושי\שרירות שבלִבָּם לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם, ולכן ה' ישחית אותם עד שגם הם יהיו מושחתים כמו האֵזוֹר הַזֶּה שאינו שימושי עוד לשום דבר. |
| י הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל. |
| וכמו שהאדם מצמיד למותניו את האֵזוֹר שלו כך גם אני הצמדתי\הִדְבַּקְתִּי אֵלַי את בני ממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה, כדי שיהיו קרובים אלי ויהיו לְעָם שלי ויזכו בפרסום\שֵׁם, ובתְהִלָּה ובתִפְאָרֶת, ובכל זאת הם לא שמעו את מצוותי. |
| יא כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה נְאֻם יְהוָה לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ. |
| מעשה הנֵבֶל: דברי ה' לנביא: לך ותנבא שבקרוב כל נֵבֶל (סוג של מימייה עשויה חרס להחזקת יין) יתמלא ביין, והקהל יענה לך אז: "האם באמת חָשַׁבְתָּ שאיננו יודעים זאת כבר?" [*]כי הֲרֵי זהו שימושו המקובל של הנֵבֶל .
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק כ"ד: כד וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית יְהוָה שִׁלוֹ וְהַנַּעַר נָעַר.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ג: ג
וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים בֵּית אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל יָיִן.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ה פסוק י"ח: יח
וַתְּמַהֵר אבוגיל [אֲבִיגַיִל] וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עשוות [עֲשׂוּיֹת] וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי וּמֵאָה צִמֻּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים.
|
| יב וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן. |
| ואז תאמר להם שאני (ה') עומד למלא ביין וּבְשִׁכְרוּת את כל תושבי הָאָרֶץ, כולל את הַמְּלָכִים היושבים על כס המלכות של דָוִד, את הַכֹּהֲנִים והַנְּבִיאִים ואת כל תושבי יְרוּשָׁלַיִם. וכך אני אנפץ אותם זה על זה [*]כמו נְבָלִים מֵחֶרֶס , אחים על אחים ואָבוֹת ביחד עם בָּנִים, ולא ארחם\אֶחְמוֹל\אָחוּס עליהם ולא אמנע מלהשחית אותם. |
| יג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם שִׁכָּרוֹן. יד וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם יְהוָה לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם. |
| נבואת זעם: שִׁמְעוּ את דְּבָרַי וחדלו מגאוותכם, כי ה' מדבר מִפִּי. תנו כבוד לה' לפני שיחשיך עליכם עולמכם ורַגְלֵיכֶם יִכָּשְׁלוּ\יִתְנַגְּפוּ על ההרים בשעות הלילה\נָשֶׁף [*]הַנֶּשֶׁף הוא הרוח הנושבת עם ראשית הלילה . אז תְּקַוּוּ לְאוֹר, אבל ה' ישים\ישית לכם שם אפלה\צַלְמָוֶת ועֲרָפֶל.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ז פסוק ה: ה
וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וַיָּבֹאוּ עַד קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ.
[^]
מִשְׁלֵי פרק ז פסוק ט: ט
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
, אך לפעמים הכוונה לרוח הנושבת בסוף הלילה
[^]
אִיּוֹב פרק ז פסוק ד: ד
אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף.
[^]
תְּהִלִּים פרק קי"ט פסוק קמ"ז: קמז
קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה
לדבריך [לִדְבָרְךָ] יִחָלְתִּי.
. |
| טו שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר. טז תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת ישית [וְשִׁית] לַעֲרָפֶל. |
| ואם לא תשמעו את מצוות ה' ותענשו כך, אז נַפְשִׁי תִּבְכֶּה בסתר על גאוות הָאוּמָה, ועֵינִי תבכה ותוריד דִּמְעָה, כי העֵדֶר של ה' (עם יִשְׂרָאֵל) נִשְׁבָּה בידי שודדים. |
| יז וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה. |
| קְרָא לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה [*]הגְּבִירָה היא אשת המֶּלֶךְ לשבת-נמוך\להשפיל על האדמה לאות אבל, כי ירד מראשיהם הכתר\עֲטֶרֶת שהיתה מקור תפארתם. ערי הַנֶּגֶב שבממלכת יְהוּדָה נסגרו בלי שנשאר מי שיפתח את שעריהם, כי כל תושביהם הוגלו גלות שְׁלֵמָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק י"ט: יט
וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה.
או אִמּוֹ
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ג: יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
, וכאן הכוונה אולי ליְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה שהוגלה ביחד עם אִמּוֹ לבָּבֶל
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק י"ב: יב
וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ.
. |
| יח אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם. יט עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים. |
| הרימו את עיניכם וּרְאוּ את חֵילוֹת האויב הַבָּאִים מִצָּפוֹן! איפה עֵדֶר הצֹאן שניתן לָךְ למשמרת, ואשר היה למקור תִּפְאַרְתֵּךְ? [*]לשון הרבים "שְׂאוּ...רְאוּ" מתייחסת לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה שנזכרו בפסוקים הקודמים, ולשון הנקבה "לָךְ..תֹּאמְרִי..." בהמשך הפסוק מתייחסת אולי רק לַגְּבִירָה, או ליְרוּשָׁלַיִם או לָאֻמָּה כולה? |
| כ שאי [שְׂאוּ] עֵינֵיכֶם וראי [וּרְאוּ] הַבָּאִים מִצָּפוֹן אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ. |
| מַה תֹּאמְרִי כשהאויב יפקוד אותך כדי להענישך? ואת בעצמך הֲרֵי הִרְגַּלְתְּ את המפקדים\אלופים שלהם לִמְשׁוֹל-בָּךְ\להיות-לך-לראש. ועכשיו כשכאבים\חֲבָלִים אוחזים בך כמו חֶבְלֵי לֵידָה האוחזים ביולדת, את שואלת את עצמך - "למה קרו לי כל האסונות הללו?". והתשובה הברורה היא שֶׁהוּשְׁפַּלְתְּ רק בגלל החטאים\עוונות הרבים שֶׁלָּךְ, ובגללם, כְּשֶׁהָלַכְתְּ לַגּוֹלָה, נִגְלוּ השוליים של שמלתך כך שֶׁעֶרְוָתְךָ נחשפה, וגנבים שדדו\חמסו את הנעליים שלך מעל עֲקֵבָיִךְ [*]הדברים מתאימים כאמור לאִמּוֹ של יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה שיצאה איתו לַגּוֹלָה. . |
| כא מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה. כב וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֹנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ. |
| הייתכן שבן כּוּש יהפוך את צבע עורו ללבן, או שנָמֵר יהפוך את העיגולים\חֲבַרְבֻּרֹת שעל פרוותו ויעלים אותם? כמובן שלא - ובאותה מידה גם אַתֶּם, בני יִשְׂרָאֵל, שהנכם מורגלים\למודים בעשיית מעשים רעים, לא תּוּכְלוּ להפוך את עצמכם לאנשים טובים. |
| כג הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ. |
| לכן אני אגרש אתכם מארצכם ואפיץ אתכם בגּוֹלָה כמו קַשׁ שמתעופף ברוּחַ המִדְבָּר. זה יהיה מה שיפול לך בגורל, ויהיה המנה שאמדוד לך, בגלל ששָׁכַחַתְּ אוֹתִי ובטחת באלוהי שקר במקום בי. |
| כד וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ עוֹבֵר לְרוּחַ מִדְבָּר. כה זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִדַּיִךְ מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר. |
| וזאת הסיבה שבגללה אני חָשַׂפְתִּי את השוליים של שמלתך כך שנחשפה עֶרְוָתְךָ ונראה הקלון שלך לעיני כל [*]הגְּבִירָה שאלה קודם למה היא נענשה בהשפלה שבחשיפת ערוותה . כי אני ראיתי את כל מעשי הניאוף, ושמעתי את צהלות התאווה שצעקת תוך כדי מעשי זימה וזנות שעשית על כל הגְּבָעוֹת שבשדות
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ג פסוק כ"ב: כב
וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֹנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ.
, וה' עונה לה כאן שזה קרה לה בגלל חטאיה[*]ראו "יִצְהָלוּ" במובן של יצעקו צעקות של תאווה , וראיתי גם את כל השִּׁקּוּצִים
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ח: ח
סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.
. וכאן הנביא מְדַמֶּה שוב את הפולחן הזר שהיה נפוץ בגבעות ברחבי ממלכת יְהוּדָה למעשי זנות שנעשים בפרהסיה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ: כ
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ג פסוקים א-ב: א
לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יְהֹוָה.
ב
שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת [שֻׁכַּבְתְּ] עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק ל: ל
ואתי [וְאַתְּ] שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.
.[*]חפצי פולחן אליליים מתועבים שלך! אבוי לָךְ יְרוּשָׁלַיִם! עד מתי לא תטהרי את עצמך מכל החטאים הללו? |
| כו וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ. כז נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלִַם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ח | אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם. |
| כ"ג | הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו |
.JPG){kind=link}
סיבי פִּשְׁתָּה המשמשים להכנת בדים
הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ (כ"ג)
פרטי היוצר\ת
נָמֵר, By Davidvraju [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
נָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (כ"ג)