+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Izadkhvast Caravanserai, Iran, By Bernard Gagnon [CC-BY-SA-4.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Jeremiah Lamenting the Destruction of Jerusalem, by Rembrandt (1606–1669). Purchased by the Rijksmuseum Amsterdam with support of private benefactors, the Vereniging Rembrandt, the State of the Netherlands and the Stichting tot Bevordering van de Belangen van het Rijksmuseum [Public domain], via Wikimedia Commons
יִרְמְיָהוּ אבל על חורבות ירושלים
סיכום
שירי חורבן 3-5: הנביא רוצה לעזוב את הארץ למקום רחוק (מלון במדבר) מהחוטאים המרכלים ומרמים איש את רעהו. מי חכם ויודע את הסיבה לחורבן הארץ? ה' מסביר שזאת בשל חטאי העם. ה' מציע לקרוא למקוננות כדי לקונן על העם ולגרום לבכי השומעים על החורבן והגלות. שתי אימרות חוכמה: רק היודע את ה' זכאי להתגאות. בקרוב כולם יִמּוֹלוּ - כל הגויים, וגם בני יִשְׂרָאֵל, כיוון שהם עַרְלֵי לֵב.
תקציר
שיר חורבן 3: הנביא רוצה לעזוב את הארץ למקום רחוק (מלון במדבר) כדי להתרחק מחבורת החוטאים והבוגדים הזאת. הם דוברים שקר ולא דברי אמונה בה'. הם מרכלים ומרמים איש את רעהו. לכן ה' "יצרוף" מהם את הצדיקים לפליטה. לשונם פוגעת כמו חץ כשהם מדברים דברי שלום אך שמים מארב לחבריהם.
א מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. ב וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם יְהוָה. ג אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. ד וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ. ה שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי נְאֻם יְהוָה. ו לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת עַמִּי. ז חֵץ שוחט [שָׁחוּט] לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ.
(המשך השיר) האם על חטאים כאלה יכול ה' לא להתנקם? (פסוק החוזר גם בשירים 4,6 בפרק ה). הנביא יבכה על האש שלא כובתה ע"י עוברי אורח, וגרמה לגירוש אדם ובהמה. ירושלים וערי יְהוּדָה יהיו גל חורבות ומשכן לתַּנִּים.
ח הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקָד בָּם נְאֻם יְהוָה אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. ט עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ. י וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב.
שיר חורבן 4: מי חכם ויודע את הסיבה לחורבן הארץ? ה' מסביר שזאת בשל שהעם עזב את תורתו ועבד את אל הבַּעַל כמו אבותיהם. לכן ה' יאכיל אותם לַעֲנָה (צמח מר), ישקה אותם רֹאשׁ (צמח רעיל), יגלה אותם לארצות לא מוכרות, וימשיך להכותם בחרב.
יא מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. יב וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ. יג וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר לִמְּדוּם אֲבוֹתָם. יד לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ. טו וַהֲפִצוֹתִים בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתָם וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם.
שיר חורבן 5: ה' מציע לקרוא למקוננות (נשים שמקצוען לקונן על המתים) כדי לקונן על העם ולגרום לבכי השומעים, על החורבן והגלות. על הנשים ללמד את מלאכת הקינה לבנותיהן ורעותיהן, כי יזדקקו לשירותיהן - המָוֶת עולה בחלונות הבתים והארמונות כדי להכות תינוקות ובחורים. נבלות המתים יושלכו ויהיו לזבל בשדות, ויושארו שם כמו חיטה הנופלת מאחורי הקוצר.
טז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶינָה וְאֶל הַחֲכָמוֹת שִׁלְחוּ וְתָבוֹאנָה. יז וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם. יח כִּי קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ. יט כִּי שְׁמַעְנָה נָשִׁים דְּבַר יְהוָה וְתִקַּח אָזְנְכֶם דְּבַר פִּיו וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. כ כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת. כא דַּבֵּר כֹּה נְאֻם יְהוָה וְנָפְלָה נִבְלַת הָאָדָם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.
אִמְרָה 1: אל לחכם, לגבור או לעשיר להתגאות בסגולותיהם - כי רק היודע את חסד וצדק ה' ראוי להתגאות.
כב כֹּה אָמַר יְהוָה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כג כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה.
אִמְרָה 2: בקרוב ה' יעניש את כל העמים הנוהגים במִילָה (מִצְרַיִם, יְהוּדָה, אֱדוֹם, עַמּוֹן, ומוֹאָב) בכך שיהיו עֲרֵלִים (ובכך יטמאו). כי כל הגויים הם במהותם עֲרֵלִים, ועם יִשְׂרָאֵל הם עַרְלֵי לֵב.
כד הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה. כה עַל מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה וְעַל אֱדוֹם וְעַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל מוֹאָב וְעַל כָּל קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
א מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים
א כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים.
ז בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ.
כ כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תַנִּים (זהובים), By Thimindu (Sri Lankan Jackal) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
תַנִּים (זהובים)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Floratrek / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
לַעֲנָה