פרטי היוצר\ת
Three types of hyena and many vultures surrounding a kill on the African plains. Coloured lithograph by W C Harris. From Wellcome Images, see page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית (ג)
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ (ט)
וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה (ז) המִזְרֶה הוא מעין קלשון עץ להנפת התבואה וְלִזְרִיָּתָהּ בָּרוּחַ
|
|
סיכום
ה' משיב בכעס לתלונות של הָעָם מהפרק הקודם: אפילו אם מֹשֶׁה או שְׁמוּאֵל היו מבקשים שיסלח לעם, הוא עדיין היה מסרב ומכה אותם בכל מיני פורענויות. הנביא מתלונן על כך שהוא נולד להיות איש של נבואות זעם ושָׂנוּא ע"י שומעיו. הוא נאלץ להתבודד ולהימנע מלהשתעשע עם ידידים. ה' קורא לנביא לשוב בו מדבריו ולחזור ליִעוּדוֹ, ואז הוא יגן עליו מאויביו.
תקציר
| התשובה של ה' לבקשת הסליחה של הָעָם והתפילה לגֶשֶׁם שהובאה בסוף הפרק הקודם: [^]יִרְמְיָהוּ פרק י"ד פסוקים כ-כ"ב: כ
יָדַעְנוּ יְהוָה רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ.
כא
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.
כב
הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים הֲלֹא אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָּךְ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה.
אפילו אם מֹשֶׁה או שְׁמוּאֵל יתייצבו לְפָנַי ויבקשו שאסלח לעם[*]כפי שעשו בעבר , הֲרֵי שלא הייתי מוצא רצון בנַפְשִׁי לעזור לעָם החוטא הַזֶּה, אלא הייתי שולח אותם מֵעַל פָּנַי כדי שיצאו ממני.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ב פסוק י"א: יא
וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוק ט: ט
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד ויעלה [וַיַּעֲלֵהוּ] עוֹלָה כָּלִיל לַיהוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה.
|
| א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. |
| ואם הם ישאלו אוֹתְךָ (את יִרְמְיָהוּ) לאיפה הם יכולים לצאת, אז תאמר להם את דְּבָרַי הבאים: מי שייעדתי לַמָּוֶת - יֵצֵא לַמָּוֶת, ומי שנועד לחֶרֶב המלחמה - יֵצֵא לַחֶרֶב, ומי שנועד לָרָעָב יֵצֵא לָרָעָב, ומי שנועד לַשְּׁבִי - יֵצֵא לַשְּׁבִי. |
| ב וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי. |
| וּפָקַדְתִּי\ציוויתי על 4 סוגים\מִשְׁפָּחוֹת של עונשים שאותם אביא עליהם: (1) את הַחֶרֶב שתהרוג אותם (2) את הַכְּלָבִים שיסחבו את הגוויות שלהם (3) את עופות הטרף מהַשָּׁמַיִם (4) ואת חיות\בהמות הטרף שעל האדמה - כדי שיאכלו את הגוויות שלהם, ויהרסו\ישחיתו אותן. |
| ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית. |
| כך אני אעשה שהם יגרמו לזעזוע\זוועה לכל תושבי הארצות בעולם! והם יוכו כך בגלל העבודה הזרה שמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הנהיג ביְרוּשָׁלַיִם. |
| ד וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם. |
| דברי זעם של ה': מי אז, ביום החורבן, ירחם\יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, ומי יניע\יָנוּד לָךְ את ראשו בצער, ומי יָסוּר אליך כדי לשאול לשלומך? הֲרֵי את נָטַשְׁתְּ אֹתִי והלכת אחורה ממני, ולכן הטיתי את ידי עָלַיִךְ כדי להכות אוֹתָךְ, והרסתי\השחתתי אוֹתָךְ, והתעייפתי\נִלְאֵיתִי מכל הנסיונות שלי להרגע-מכעסי\להִנָּחֵם. |
| ה כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. ו אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם יְהוָה אָחוֹר תֵּלֵכִי וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. |
| לכן אני אפזר\אֶזְרֶה את בני הָעָם אל מחוץ לשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ (לַגּוֹלָה) כמו שזוֹרִים חיטה במִזְרֶה [*]המִזְרֶה משוער כמעין קלשון עץ להנפת התבואה וְלִזְרִיָּתָהּ בָּרוּחַ. ראו תמונה, וגם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק כ"ד . כך שִׁכַּלְתִּי ואִבַּדְתִּי את בני עַמִּי כי הם לא שבו מִדַּרְכֵיהֶם הרעות.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל פסוק כ"ד: כד
וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.
. |
| ז וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ. |
| האלמנות "שלי" יהיו אז רבות\עצומות כמו החול על שפת הים, כי על כל אֵם אני אביא לוחם\בָּחוּר שֹׁדֵד שישדוד אותה לעיני כולם בַּצָּהֳרָיִם, וְאַפִּיל עליה פתאום אויב\עִיר [*]ראו "עָרֶךָ" במשמעות "האויב שלך" ופחד\בֶהָלוֹת.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ח פסוק ט"ז: טז
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי וַיהוָה סָר מֵעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶךָ.
|
| ח עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת. |
| אם לשבעה ילדים תהיה גם היא אֻמְלְלָה ותסבול מפח נפש [*]במקום שתהיה מאושרת במיוחד בזכות ילדיה הרבים , השמש שלה תשקע\תבוא בעוד יום, והיא תתמלא בּוּשָׁה ואכזבה[*]ראו את השורש חפר במובן של אכזבה , כי אני אתן את שארית ילדיה למות בחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק כ"ט: כט
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.
או בּוּשָׁה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ד פסוק כ"ג: כג
וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד.
|
| ט אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם יְהוָה. |
| תלונת הנביא: אוי לי שאִמִּי ילדה אותי, כי הייתי לאיש של ריב ומָדוֹן עם כל תושבי הָאָרֶץ. למרות שלא הלוותי\נָשִׁיתִי לאחרים או לוויתי\נָשׁוּ-בִי, בכל זאת כולם מקללים אותי [*]בד"כ יש וויכוחים על החזרת ההלוואה בין המלווה והלווה . |
| י אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי. |
| תשובת ה' לנביא: אכל האם לא חיזקתי\שרותי אוֹתְךָ [*]"שרר" - בארמית "חיזק", ויש מפרשים מלשון "שרה" - בארמית "התיר" אולי במובן שה' התיר את כבליו של יִרְמְיָהוּ, כמו למשל ביִרְמְיָהוּ פרק מ פסוק ד כדי להיטיב איתך? האם לא פניתי\הִפְגַּעְתִּי לאויב כדי להגן עליך בזמן הרעה\צרה?
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ פסוק ד: ד
וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ.
.[*]ואולי גם כאן הכוונה לארוע שבו נְבוּזַרְאֲדָן, רַב הטַבָּחִים הבבלי, שחרר את יִרְמְיָהוּ מהאזיקים שלו האם האויב שבא מִצָּפוֹן עם נשק הבַּרְזֶל שלו הצליח לרוצץ\לרועע אוֹתְךָ יִרְמְיָהוּ - שאותך עשיתי חזק כמו עַמּוּד בַּרְזֶל וּחומות נְחֹשֶׁת?
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ פסוקים א-ד: א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מִן הָרָמָה בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה.
ב
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
ג
וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְהָיָה לָכֶם דבר [הַדָּבָר] הַזֶּה.
ד
וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ.
.[*]ראו יִרְמְיָהוּ פרק א פסוקים י"ח-י"ט
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק א פסוקים י"ח-י"ט: יח
וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ.
יט
וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְהוָה לְהַצִּילֶךָ.
ובהמשך הפרק הזה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ט"ו פסוק כ: כ
וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם יְהוָה.
. |
| יא אָמַר יְהוָה אִם לֹא שרותך [שֵׁרִיתִיךָ] לְטוֹב אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב. יב הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת. |
| דברי זעם של ה' לעם: בגלל חֲטָאֶיךָ, אני אמסור את כל רְכוּשְׁךָ\חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ כביזה לאויב, אשר יבזוז אותם בכל רחבי\גבולות הארץ בלי לשלם את מחירם. ואז אני אעביר אותך לגולה בארץ של אֹיְבֶיךָ, ארץ שאותה אתה אינך מכיר, כי האֵשׁ של כעסי תבער\תקדח עֲלֵיכֶם בְאַפִּי [*]האף הוא מקום הכעס ותשרוף אתכם כִּבְמוֹקֵד של אֵשׁ. |
| יג חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ. יד וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד. |
| תלונת הנביא: אַתָּה ה' יָדַעְתָּ הֲרֵי את הפגיעות שפוגעים בי אוֹיְבַי, לכן אנא זכור אותי ופקוד אותי כדי לעזור לי וכדי לנקום באוֹיְבַי הרודפים אותי. כיוון שאתה סבלן\אֶרֶךְ-אפיים [^]שְׁמוֹת פרק ל"ד פסוק ו: ו
וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.
אַל נא תיקח אותי מארץ החיים, ודַּע שנאלצתי לשאת את דִּבְרֵי החֶרְפָּה של אוֹיְבַי, רק בגלל הדברים הקשים שציווית עלי לְנַבֵּא. |
| טו אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה. |
| אבל אני אהבתי את הדברים שלך ו"אכלתי" אותם בשמחה\שָׂשׂוֹן, כי אני נקרא על שִׁמְךָ - "נביא ה'". |
| טז נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דבריך [דְבָרְךָ] לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. |
| אבל לצערי לא יכולתי להצטרף לקבוצה\סוד [*]"סוֹד" כאן הוא במשמעות של "אסיפה\קבוצה" שבה "מסתודדים" הנאספים של המשתעשעים במשחקים וְלֵהָנוֹת\לעלוז במשחקם, בגלל שהמרצת אותי ביָדְךָ להתנבא
[^]
תְּהִלִּים פרק פ"ט פסוק ח: ח
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.
[^]
תְּהִלִּים פרק קי"א פסוק א: א
הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
[*]כמו שה' המריץ את אֵלִיָּהוּ הנביא לפעולה בידו ולכן ישבתי בבדידות כי מילאת אותי בדברי הזעם שלך.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוק מ"ו: מו
וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.
|
| יז לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי. |
| למה הכאב שלי אינו עובר אף פעם והמכה שקיבלתי היא אֲנוּשָׁה ומסרבת להֵרָפֵא? ואתה ה', שקיוויתי לעזרתך, היית לי כמו מקור אַכְזָב של מַיִם אשר אין לסמוך על נביעתם. |
| יח לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. |
| תשובת ה' לנביא: אם בכל זאת תָּשׁוּב לסמוך עלי, אני אשיב אוֹתְךָ לעמוד לְפָנַי, ואם תצליח בנבואותיך להפיק\להוציא את היָקָר מתוך המאזין שלך אשר חוטא בזלילה ובשאר הבלים, אז אתה תהיה כמו הַפֶּה שלי, והקהל שלך ישוב לשמוע את דבריך, במקום שאתה תָשׁוּב להבלים שלהם. |
| יט לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם. |
| ואז אני אעשה שתעמוד בחוזקה כמו חוֹמַת נחושת מבוצרת מול אויביך, וכשהם ילחמו בְּךָ הם לא יוּכְלוּ לגבור עליך, כי אני אהיה אִתְּךָ כדי להושיע אוֹתְךָ וּלְהַצִּילֶךָ, וכך אציל אוֹתְךָ מידי הרשעים ואפדה אוֹתְךָ מידם של העָרִיצִים [*]כפי שיסופר בהמשך הספר . |
| כ וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם יְהוָה. כא וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי |
| י"ז | לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים |
פרטי היוצר\ת
Moses by Michelangelo Buonarroti (1475-1564), Tomb (1505-1545) for Julius II, San Pietro in Vincoli (Rome), photo By Jörg Bittner Unna [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
שְׁמוּאֵל (מברך את שָׁאוּל)