פרטי היוצר\ת
Michelangelo's Rebellious Slave, 1513-1515, Paris, Louvre, By Jörg Bittner Unna [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם (ט) פסל עֶבֶד של מיכאלאנג'לו
צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ מודיע למלך צִדְקִיָּהוּ על נפילתה הצפויה של יְרוּשָׁלַיִם. צִדְקִיָּהוּ כורת בְּרִית ביחד עם הָעָם והשָּׂרִים, וכולם מתחייבים לשחרר את עבדיהם, אבל אח"כ האדונים מחזירים לעצמם שוב את העבדים ששיחררו. יִרְמְיָהוּ מודיע שהָעָם יענש על ההפרה הזאת של הבְּרִית ושצבא בָּבֶל יחזור למצור ויחריב את העיר.
תקציר
| הנבואה לצִדְקִיָּהוּ: בזמן שנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל והצבא שלו ביחד עם הצבאות של הממלכות שתחת שלטונו ושאר הָעַמִּים הנתינים או בעלי הבְּרִית של בָּבֶל עמדו במצור על יְרוּשָׁלַיִם ועל שאר ערי יְהוּדָה, אמר ה' ליִרְמְיָהוּ את הדברים הבאים: |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ וְכָל מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֶיהָ לֵאמֹר. |
| דברי ה': לך אל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה ואמור לו שאני אמסור את יְרוּשָׁלַיִם בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל אשר ישרוף אותה בָּאֵשׁ. וגם אתה לא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ, כי הוא יתפוס אותך וכאשר תהיה בידו אתה תדבר איתו פנים מול פנים ותבוא אח"כ לבָּבֶל [*]הדברים ש"דיברו" צִדְקִיָּהוּ ונְבוּכַדְנֶאצַּר הם דברי המשפט שערך נְבוּכַדְנֶאצַּר לצִדְקִיָּהוּ ברִבְלָה אחרי שניסה להמלט. בני צִדְקִיָּהוּ נשחטו שם מולו, ואז ניקרו את עיניו והובילו אותו בשלשלאות לבית הכלא בבָּבֶל, שם הוא נותר עד סוף ימיו .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"ב פסוקים ח-י"א: ח
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו.
ט
וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים.
י
וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה.
יא
וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בבית [בֵית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ.
. |
| ב כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ. ג וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדוֹ כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדוֹ תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת עֵינֵי מֶלֶךְ בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבוֹא. |
| אבל צִדְקִיָּהוּ - שמע מה עוד אמר עליך ה': אתה לא תמות בחרב המלחמה אלא תמות בְּשָׁלוֹם ויערכו לך טקס קבורה מלכותית עם שריפת בְּשָׂמִים כפי שעשו לאֲבוֹתֶיךָ, מלכי יְהוּדָה הָרִאשֹׁנִים שמלכו לְפָנֶיךָ [*]כפי שעשו למשל לאָסָא מלך יְהוּדָה , ויספדו לך במילים "הוֹי אָדוֹן"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ט"ז פסוקים י"ג-י"ד: יג
וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיָּמָת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ.
יד
וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד.
[*]הוֹי אָחִי\אָחוֹת\אָדוֹן\הוד(-מלכותו) היו ביטויים מקובלים של הספד , כי כך קבעתי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ב פסוק י"ח: יח
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה.
|
| ד אַךְ שְׁמַע דְּבַר יְהוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב. ה בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ לָךְ כִּי דָבָר אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם יְהוָה. |
| בזמן שיִרְמְיָהוּ דיבר את כל הדברים האלה לצִדְקִיָּהוּ ביְרוּשָׁלַיִם, הצבא של נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל נלחם כאמור במצור על יְרוּשָׁלַיִם ועל שאר עָרֵי יְהוּדָה שעוד לא נכבשו, שכללו את לָכִישׁ ואת עֲזֵקָה, עָרֵי המִבְצָר האחרונות שעוד לא נכבשו ביְהוּדָה. |
| ו וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּירוּשָׁלִָם. ז וְחֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר. |
| שחרור העבדים: להלן יובאו דברי ה' ליִרְמְיָהוּ אחרי שהַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ כרת בְּרִית ביחד עם תושבי יְרוּשָׁלַיִם לקרוא לעבדים לצאת לחופש\לדְּרוֹר. כל תושב נקרא לשחרר את העבד והשפחה הָעִבְרִים שלו לחופשי כדי שאף אחד מהם לא יעביד עוד את אחיו בן שבט יְהוּדָה [*]ואולי צִדְקִיָּהוּ גם רצה בעוד ידיים עוזרות להגנת העיר הנצורה באותם ימים . |
| ח הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר. ט לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ. |
| כל הַשָּׂרִים והָעָם שבאו להשתתף בטקס הבְּרִית, אשר לפיה כולם התחייבו לשחרר את עבדיהם, שמעו את ההכרזה על הבְּרִית ושחררו את עבדיהם. |
| י וַיִּשְׁמְעוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ. |
| אבל אח"כ חזרו\שָׁבוּ כולם ולקחו-בשבי\שָׁבוּ את הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת שאותם הם שחררו קודם, וכבשו אותם שוב לעבדות [*]אולי נדמה היה לבעלי העבדים שהצורך בשחרור העבדים חלף בימי ההפוגה שבה הצבא הבבלי עזב את המצור באופן זמני - ראו יִרְמְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ה: ה
וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלִַם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלִָם.
. |
| יא וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים ויכבישום [וַיִּכְבְּשׁוּם] לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. |
| כעס ה' על הפרת הבְּרִית דברי ה' ליִרְמְיָהוּ [*]הם הדברים שנזכרו בראשית פסוק ח' : אני הרי כָּרַתִּי בְּרִית עם אֲבוֹתֵיכֶם ביום שֶׁבּוֹ הוצאתי אוֹתָם מִבֵּית העֲבָדִים שֶׁבּוֹ הם היו במִצְרַיִם...
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ד פסוק ח: ח
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר.
|
| יב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. יג כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר. |
| ... ולפי הבְּרִית היה עליכם לשלוח לחופשי כל עבד עִבְרִי בסוף כל 7 שנים - ולמען הדיוק העבד יעבוד אצלכם 6 שנים אחרי מכירתו ואז ישוחרר. אך אֲבוֹתֵיכֶם לא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לשמוע את חוק הבְּרִית הזה [*]מדובר בחוק העבד העברי כפי שהוא מופיע בתורה .
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ו פסוקים י"ב-י"ח: יב
כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ.
יג
וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם.
יד
הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ.
טו
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם.
טז
וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ.
יז
וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן.
יח
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
. ומסתבר שבני יִשְׂרָאֵל לא הקפידו לשחרר את עבדיהם הָעִבְרִים בתום 6 שנות עבודה, והבְּרִית שצִדְקִיָּהוּ ערך כעת היתה נדרשת גם מטעם זה. |
| יד מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם. |
| אבל אז חזרתם\שבתם לקיים את המצווה ועשיתם מעשה טוב בעיני ושחררתם לחופשי כל אחד את אחיו הָעִבְרִי, וכרתתם בְּרִית לעשות כך לְפָנַי במקדש שלי. |
| טו וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם וַתַּעֲשׂוּ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו. |
| אבל אז חזרתם בכם שוב מההחלטה הטובה הזאת, וחיללתם את שמי [*]כי הפרתם את הבְּרִית שאותה כרתתם לְפָנַי במקדש ולקחתם בשבי כל אחד את העבד ואת השפחה שאותם שחררתם קודם כדי שיהיו חופשים לנפשם, ושוב כבשתם אותם להיות לכם לעבדים. |
| טז וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. |
| העונש על הפרת הבְּרִית: לכן ה' הודיע שכיוון שאתם לא נשמעתם למצווה שלי לשחרר כל אחד את אחיו או את רֵעֵהוּ הָעִבְרִי מעבדות, אז אני בעצמי "אשחרר" לחופשי את חרב המלחמה, את הַדֶּבֶר וְאת הָרָעָב אשר יבואו עליכם ויגרמו לזעזוע\זוועה לכל תושבי הארצות בעולם! [*]זהו גם נוסח הקללה שתבוא על מפירי הבְּרִית על פי התורה .
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ח פסוק כ"ה: כה
יִתֶּנְךָ יְהוָה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
|
| יז לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם יְהוָה אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. |
| ואני אמסור לידי אויביהם את הָאֲנָשִׁים אשר הפרו את הבְּרִית שלי עם אבותיהם ואשר לא קיימו את הבְּרִית שהם בעצמם כָּרְתוּ לְפָנָי בטקס בְּרִית הַבְּתָרִים שֶׁבּוֹ הם כָּרְתוּ עֵגֶל לִשְׁנַיִם ועברו בין שני הַבְּתָרִים שלו [*]ראו גם את הבְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים שערך אַבְרָהָם עם ה'. . |
| יח וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו. |
| והם יכללו את שָׂרֵי ממלכת יְהוּדָה ומנהיגי יְרוּשָׁלַיִם, הפקידים-הבכירים\הַסָּרִיסִים, הַכֹּהֲנִים וכל שאר עַם הָאָרֶץ שהשתתפו בטקס הַבְּרִית ועברו בין בִּתְרֵי הָעֵגֶל. |
| יט שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל. |
| אני אמסור את כל אלה לידי אויביהם המבקשים לקחת את חייהם\נַפְשָׁם, והנְבֵלָה שלהם תשאר ללא קבורה עד שהציפורים והבהמות הטורפות יאכלו אותה [*]אולי משמעות הַבְּתָרִים של הבְּרִית היא שאם בעלי הבְּרִית יפרו אותה אז גם הם יִגָּזְרוּ לבְּתָרִים וחיות יטרפו את בשרם. . גם אֶת צִדְקִיָּהוּ ואת שָׂרָיו אני אמסור לידי אויביהם המבקשים לקחת את חייהם ובידי צבא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, למרות שכרגע הוא הסיר את המצור ועלה מֵעֲלֵיכֶם[*]נְבוּכַדְנֶאצַּר הסיר באופן זמני את המצור מעל יְרוּשָׁלַיִם כדי להלחם בפַּרְעֹה חָפְרַע .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ה: ה
וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל יְרוּשָׁלִַם אֶת שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלִָם.
|
| כ וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. כא וְאֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶם. |
| כי אני ציוויתי שצבא בָּבֶל ישוב למצור על יְרוּשָׁלַיִם, וילחם עליה ויכבוש אותה, וישרוף את העיר בָאֵשׁ, וגם את שאר עָרֵי יְהוּדָה אני אעשה לשוממות וללא תושבים. |
| כב הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ וּלְכָדוּהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין יֹשֵׁב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח- ט | אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר. לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ. |
| י"א | וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים ויכבישום וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. |
| י"ט | שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל. |
תל לָכִישׁ
