וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו (ו)
וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַר אֲדָן רַב טַבָּחִים בָּבֶל (ט)
|
|
סיכום
נְבוּכַדְנֶאצַּר צר על יְרוּשָׁלַיִם ואחרי כ-18 חודש החומות מובקעות. צִדְקִיָּהוּ בורח אך נתפס, בָּנָיו נשחטים לפניו והוא מעוור ונלקח לבָּבֶל. חומות העיר נהרסות, ונְבוּזַרְאֲדָן מַגְלֶה את הפליטים לבָּבֶל
[*]ראו גירסאות נוספות של ארועים אלה במְלָכִים-ב פרק כ"ה ובדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ו.
. נְבוּכַדְנֶאצַּר מצווה על נְבוּזַראֲדָן לשמור על יִרְמְיָהוּ, ויִרְמְיָהוּ משוחרר ממעצרו ועובר לשהות עם שאר הפליטים שעִם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. הוא מבטיח לעֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי, שהציל אותו מבּוֹר הטִיט, שישרוד בשלום את חורבן העיר.
תקציר
| יְרוּשָׁלַיִם נכבשת וגורלו של צִדְקִיָּהוּ: המצור על יְרוּשָׁלַיִם התחיל בשנה ה-9 למלכותו של צִדְקִיָּהוּ, בחודש טֵבֵת [*]טֵבֵת הוא החודש ה-10. התאריך המדויק, י' בטבת, נמסר בגרסת ספר מְלָכִים-ב , כשנְבוּכַדְנֶאצַּר הגיע ליְרוּשָׁלַיִם והחנה את כל צבאו למצור על העיר. חומות העיר הובקעו בשנה ה-11\עַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה למלכות צִדְקִיָּהוּ, ב-ט' בתַּמּוּז
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוק א: א
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.
. מדובר בינואר שנת 587 לפנה"ס.[*]תַּמּוּז הוא החודש ה-4. מדובר ביוני 586 לפנה"ס, כלומר המָּצוֹר נמשך סה"כ 18 חודשים. . |
| א בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ. ב בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. |
| אז באו שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל לעיר וישבו בשַׁעַר האמצעי\הַתָּוֶךְ שבחומה [*]במקום לא ידוע , וביניהם - נֵרְגַל-שַׂראֶצֶר סַמְגַּר, נְבוּ שַׂר-סְכִים - הסָרִיס\משרת הבכיר, ונֵרְגַל-שַׂראֶצֶר - המפקד\מָג הבכיר[*]הרשימה כוללת שני אישים בשם "נֵרְגַל-שַׂראֶצֶר" - כלומר "האל נֵרְגַל! שמור\נצור את המלך\שַׂר", ואולי מדובר באותו האדם. הראשון מכונה עוד "סַמְגַּר" המפורש כשם האחוזה שלו, והשני מכונה עוד "רַב מָג", כלומר מפקד בכיר (וכנראה לא כפי שחשבו בעבר "מכשף ראשי" , ושָּׂרִים נוספים.[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 613-612 ). מדובר בכל מקרה בנֵרְגַל-שַׂראֶצֶר אשר מָלַךְ על בָּבֶל אחרי שרצח את אֱוִיל מְרֹדַךְ, בנו של נְבוּכַדְנֶאצַּר. |
| ג וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂר סְכִים רַב סָרִיס נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל. |
| כשצִדְקִיָּהוּ ראה את השָּׂרִים הבָּבְלִים והחיילים שלהם כבר בתוך שער העיר, הוא ברח ממנה במהלך הַלַּיְלָה דרך השַׁעַר שבחומה הכפולה שהיתה באזור גַּן הַמֶּלֶךְ, ונמלט מזרחה לדֶּרֶךְ היורדת לעֲרָבָה. |
| ד וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. |
| צבא הכַּשְׂדִּים רדף אחרי צִדְקִיָּהוּ והשיג אותו באזור יְרִיחוֹ, ואז לקחו אותו הבָּבְלִים והעלו אותו לרִבְלָה שבמחוז חֲמָת ושם ערכו לו משפט בפני נְבוּכַדְנֶאצַּר. |
| ה וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וַיִּקְחוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. |
| הבָּבְלִים שחטו את בני צִדְקִיָּהוּ מול פניו ביחד עם כל שָׂרֵי\חֹרֵי ממלכת יְהוּדָה, ואז נְבוּכַדְנֶאצַּר צווה לעוור את עיניו, ולקחת אותו אסור בְּכַבְלֵי נחושת לבָּבֶל. |
| ו וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. ז וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה. |
| הבָּבְלִים שרפו את הארמון ואת בתי הָעָם שבעיר ושברו את חומות יְרוּשָׁלַיִם. |
| ח וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם נָתָצוּ. |
| את שאר הָעָם שנותר בעיר, ואת אלה שהסגירו את עצמם לידיהם בזמן המצור, ואת שאר הָעָם שנותר ביְהוּדָה הגלה נְבוּזַרְאֲדָן שר הטַבָּחִים של נְבֻכַדְנֶאצַּר לבָּבֶל [*]רַב הטַבָּחִים היה אולי השר הממונה על המזון, או השר האחראי על הריגת\טֶבַח המוצאים להורג? . נְבוּזַרְאֲדָן השאיר ביְהוּדָה באותו היום רק את העניים חסרי הכל, והעניק להם כְּרָמִים וִשדות\יגֵבִים[*]כדי שיעבדו אותם וישמרו על פריונה של הארץ . |
| ט וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַר אֲדָן רַב טַבָּחִים בָּבֶל. י וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיּוֹם הַהוּא. |
| נְבוּכַדְנֶאצַּר דואג ליִרְמְיָהוּ: נְבוּכַדְרֶאצַּר צווה על נְבוּזַראֲדָן לקחת את יִרְמְיָהוּ ולשמור\לשים-עין עליו ולא לעשות לו כל רע, ולעשות כבקשתו [*]נראה שנְבוּכַדְרֶאצַּר שמע על המאמצים של יִרְמְיָהוּ להביא את הנהגת הָעָם להכנע בפני הבָּבְלִים בימי המצור . |
| יא וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לֵאמֹר. יב קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע כִּי אם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ. |
| נְבוּזַראֲדָן שלח את נְבוּשַׁזְבָּן שהיה גם כן משרת\סָרִיס בכיר [*]בדומה לנְבוּ שַׂר-סְכִים שנזכר בפסוק ג' , ואת נֵרְגַל-שַׂראֶצֶר - המפקד-הבכיר\רַב-מָג
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ט פסוק ג: ג
וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂר סְכִים רַב סָרִיס נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.
[*]שנזכר בפסוק ג' ואת שָׂרֵי\רַבֵּי נְבוּכַדְנֶאצַּר שיקחו את יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ט פסוק ג: ג
וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר סַמְגַּר נְבוּ שַׂר סְכִים רַב סָרִיס נֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.
[*]שבמתחם הארמון, שם הוא יִרְמְיָהוּ היה עצור מעצר נח יחסית בהוראת צִדְקִיָּהוּ וימסרו אותו לידי גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ח פסוק כ"ח: כח
וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם.
[*]גְּדַלְיָהוּ הופקד בידי הבָּבְלִים על שארית העם שנותרה ביְהוּדָה, כפי שיסופר להלן כדי שיוכל לשהות בביתו בין שאר הפליטים שנותרו בארץ.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ פסוק ה: ה
וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ אֶל כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ.
. הוא היה כאמור בנו של אֲחִיקָם, בנו של שָׁפָן (סוֹפֵר המֶלֶךְ בימי יֹאשִׁיָּהוּ) אשר הגן בעבר על יִרְמְיָהוּ מפני גזר דין מוות בגלל נבואות החורבן שלו
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ו פסוק כ"ד: כד
אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ.
. |
| יג וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂר אֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל. יד וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן לְהוֹצִאֵהוּ אֶל הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָעָם. |
| גמולו של עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי: כשיִרְמְיָהוּ עוד היה עצור בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, ה' ציווה עליו למסור לעֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי [*]שהציל את יִרְמְיָהוּ מבּוֹר הטִיט - ראו בפרק הקודם את הדברים שהיו לו אליו: אני עומד לקיים את מה שאמרתי שאעשה ליְרוּשָׁלַיִם, ואלה יהיו דברים רעים ולא טובים, ואתה תראה אותם מתרחשים במו עיניך.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ח פסוקים ז, י"ב-י"ג: ז
וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כִּי נָתְנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן.
... יב
וַיֹּאמֶר עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן.
יג
וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
|
| טו וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יְהוָה בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר. טז הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא. |
| אבל אני אציל אותך מהאסון, כך שלא תיפול בחֶרֶב ושתזכה לקחת את חייך כשלל, וזאת כיוון שבָטַחְתָּ בִּי! |
| יז וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. יח כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. |
| ו | וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל. וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה. |
| י"א- י"ב | וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ..לֵאמֹר. קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע.. |
