סיכום
פרק י' כולל את חלקו השני של המזמור של פרק ט'. כאן ממשיך האקרוסטיכון החלקי שהתחיל שם - כלומר הפסוקים מתחילים באותיות עוקבות בא"ב (האותיות מ'-צ' כאן חסרות). המזמור ממשיך לתאר את הרָשָׁע שבטוח שה' לא עוקב אחרי הסבל שהוא מעולל לעניים. דָוִד מבקש שה' יושיע את המסכנים וישבור את כוחם של הרשעים.
תקציר
| פסוקים אלה מסיימים את הפִּסְקָה האחרונה בפרק הקודם: אַל לה' להתעלם מחסידיו בעֵת צָרָתָם. הרָשָׁע הגאה אשר רודף\דולק אחרי העָנִי, יִתָּפֵשׂ בעצמו במלכודת שזמם\חשב להפיל בה את העָנִי. |
| א
לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
ב בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ. |
| הרָשָׁע, רודף הבצע, מהלל את תַּאֲוַתיו המרושעות ומקלל\מברך(לשון הפוכה נקייה)\מנאץ את ה'. הרָשָׁע מגביה את אַפּוֹ בגאווה, וחושב שה' אינו דורש\חוקר את מְזִמּוֹתָיו. הוא חושב שדְרָכָיו יצליחו\יעשו-חיל כל הזמן, ושמשפטו של ה' ישאר רחוק במָרוֹם כשהרָשָׁע ימשיך לפזר\להפיח את אויביו. כך הרָשָׁע חושב בלבו שלא יִפֹּל \ימּוֹט לעולם ולא יבוא עליו דבר רָע. |
| ג
כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהוָה.
ד רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו. ה יָחִילוּ דרכו [דְרָכָיו] בְּכָל עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם. ו אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. |
| פיו של הרָשָׁע מלא קללה\אָלָה, מִרְמוֹת, תככים\תֹךְ, סבל\עָמָל וחטא\אָוֶן. הוא אורב\צופן-עיניו לנקיים מחטא ולחלכאים\מסכנים בחֲצֵרִים\מקומות-מגודרים ובַּמִּסְתָּרִים כדי להרוג אותם. שם הוא אורב כמו אַרְיֵה בסבך\בְסֻכֹּה כדי לחטוף ולמשוך את העני ברשת הציד שלו. הוא מפיל\משיח את המסכנים\חלכאים בכלי הציד שלו, וחושב לעצמו שה' לא רואה את כל זאת. |
| ז
אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן.
ח יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. ט יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ. י ודכה [יִדְכֶּה] יָשֹׁחַ, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חלכאים [חֵיל כָּאִים]. יא אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח. |
| דָוִד קורא לה' לקום ולהרים\לנשוא את ידו כדי לעזור לעניים. הרָשָׁע חשב לשוא שה' לא ידרוש\יחקור את מעשיו הרעים, כי ה' אכן ראה\הביט בסבל\עָמָל ובכַעַס שגרם הרָשָׁע. לכן החֵלֶכָה\מסכן והיָתוֹם שָׂמוּ את עצמם ביד ה' כדי שיעזור להם. |
| יב
קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח
עניים [עֲנָוִים].
יג עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ. יד רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. |
| דָוִד קורא לה' לשבור את זרועו של הרָשָׁע ולחקור\לדרוש את מעשיו הרשעים עד שיעלמו מן העולם. ה' מולך לָנֶצַח, ויעלים את הגוֹיִם שפלשו לארצו. הוא ישמע את רצונות\תַּאֲוַת האנשים הצנועים\עֲנָוִים, ישפוט בצדק את היָתוֹם והמדוכא\דָךְ, עד שלא יהיו עוד רשעים שנוהגים בעריצות כלפי בני האָדָם. |
| טו
שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא.
טז יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ. יז תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ. יח לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. |
| י"א | אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח. |