סיכום
הקהל נקרא להלל את ה', והוא עונה שה' מבורך בכל זמן ובכל מקום. ה' נישא בשָּׁמַיִם מעל כל הגּוֹיִם בעולם, וצופה משם על כל המתרחש בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הוא מרים עניים מאשפתות ומושיב אותם עם אצילי העַם, ונותן בָּנִים לאישה הָעֲקָרָה, כדי שתשב שְׂמֵחָה בביתה.
תקציר
| כותרת: המתפללים בקהל, העובדים את ה', נקראים להלל את ה' ואת שְׁמוֹ. הם עונים ששְׁמוֹ של ה' מְבֹרָךְ ומהולל בכל זמן (מעכשיו ולָנֶצַח) ובכל מקום (ממקום זריחת השמש במזרח ועד מקום שְׁקִיעָתָהּ\בּוֹאָהּ במערב). |
| א
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה.
ב יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה. |
| כְּבוֹד ה' נישא בשָּׁמַיִם מעל כל הגּוֹיִם בעולם. מִי כמו ה' מַגְבִּיהַּ כך את מושבו? ומי מַּשְׁפִּיל\מנמיך את מבטו כדי לראות את כל מה שקורה בַּשָּׁמַיִם הגבוהים וגם במקומות השפלים\נמוכים ביותר בָּאָרֶץ? (שאלות אלה, והשאלות שלהלן, הן שאלות רטוריות כמובן, שתשובתן - אף אחד!) |
| ד
רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְהוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.
ה מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. |
| ומִי כמו ה' מקים\מרים את האָדָם העני\דָּל\אֶבְיוֹן ממושבו המושפל שבמקום שֶׁפֶךְ האַשְׁפּוֹת\זבל, ומושיב אותו עם השליטים\אצילים\נְדִיבִים שבעַם. ראו גם ביטויים דומים בשירת חַנָּה ב שְׁמוּאֵל-א פרק ב פסוק חשְׁמוּאֵל-א פרק ב פסוק ח: ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
(חַנָּה הָעֲקָרָה שזכתה לבָּנִים מִתְקַשֶּׁרֶת גם לפסוק הסיום להלן). |
| ז
מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן.
ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. |
| ומִי כמו ה' יכול להושיב את האישה הָעֲקָרָה בביתה כְּאֵם שְׂמֵחָה לבָּנִים? הַלְלוּ את ה' על כל אלה! |
| ט
מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ.
|
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה. | |
| ט | מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּ יָהּ! |