פרטי היוצר\ת
An illustration of Psalm 53, from. Painter unknown, 14th century, from the Psalter and Hours of Bonne of Luxembourg, circa 1340. The Metropolitan Museum of Art, New York [Public domain], via Wikimedia Commons
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ: "אֵין אֱלֹהִים", הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל, אֵין עֹשֵׂה טוֹב (ב)
פרטי היוצר\ת
An Allegorical Wedding: Sketch for a carpet dedicated to Mr. and Mrs. David Wolffsohn Triptych (from right to left): Exile, Marriage, Redemption. By Ephraim Moses Lilien (1874–1925) [Public domain], via Wikimedia Commons
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל (ז)
|
|
סיכום
הנָבָל אינו מכיר בקיום ה'. ה' השקיף ממושבו בשמיים כדי לחקור אם יש צדיקים בארץ אבל אין אפילו אחד. דָוִד מתפלא איך הרשעים מעיזים לחטוא כך. מוזכרים רשעים החונים במצור על עיר עד שה' מכה בהם. בחתימת המִזְמוֹר יש בקשה מה' להשיב את העַם מהגלות. המזמור חוזר עם מספר שנויים על פרק י"ד.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. הנָבָל אינו מכיר בקיום ה' ולכן משחית את מעשיו\עלילותיו ועושה אותם מתועבים. אין עוד בעולם עושי מעשים טובים. ה' השקיף ממושבו בשמיים כדי לחקור אם יש אנשים הנוהגים בחכמה\מַשְׂכִּילים ומחפשים\דורשים אותו. אבל כולם נעכרו\נֶאֱלָחוּ כמו פסולת\סָג, ואין אפילו צדיק אחד. |
| א
לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב. ג אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. ד כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. |
| דָוִד מתפלא איך הרשעים עושים את מעשי החטא\אָוֶן שלהם, ו"אוכלים" את קורבנותיהם החלשים מהעַם כאילו הם אוכלים לחם, ואינם קוראים לה' (כי הם מתעלמים ממנו). נראה שפסוק ו' מדבר על רשעים החונים על העיר וגורמים לפחד אצל הנצורים. אבל הפחד יעבור כשה' יפזר את עצמות החונים, וכך יבייש אותם כיוון שהוא מואס בהם (אולי רמז למחנה אַשּׁוּר שצר על ירושלים עד שהוכה בידי מַלְאַךְ ה' - יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ל"ויְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ל"ו: לו
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
). חלק זה של המזמור שונה משמעותית מהמקביל לו בפרק י"ד. |
| ה
הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ.
ו שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם. |
| חתימה טקסית: הלוואי וה' מִצִּיּוֹן יושיע את העַם וישיב אותו לארצו מהגלות. |
| ז
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
|
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ: "אֵין אֱלֹהִים".. |