פרטי היוצר\ת
Lynne Kirton / Old wall, From geograph.org.uk, via Wikimedia Commons [CC-BY-SA-2.0]
כְּקִיר נָטוּי, גָּדֵר הַדְּחוּיָה (ד)
פרטי היוצר\ת
Weighing scale for gold. Muséum de Toulouse. Former collection of French botanist Jean Baur. Donated to the Museum of Toulouse in 2010. Photo by Roger Culos. [CC-BY-SA-4.0]
בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד (י)
סיכום
נפש המשורר (יְדוּתוּן או דָוִד) מוצאת מרגוע רק בה' המגן עליה כמו מבצר. ואילו על הרשעים אין להשען, כי הם נמשלים לקיר או לגדר רעועים. הם מברכים בפה ומקללים בַּלֵּב. האנשים מלאי הֶבֶל וכָּזָב, ואף קלים מהֶבֶל במאזניים. אין לבטוח בעושק גם אם הוא מביא הצלחה, כי ה' משלם לכל אָדָם לפי מעשיו.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד או של ידוּתוּן, שהיה בין הלְוִיִּים המשוררים שבמקדש (ראו למשל דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוקים מ"א-מ"בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוקים מ"א-מ"ב: מא
וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן וּשְׁאָר הַבְּרוּרִים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
מב
וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן חֲצֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם לְמַשְׁמִיעִים וּכְלֵי שִׁיר הָאֱלֹהִים וּבְנֵי יְדוּתוּן לַשָּׁעַר.
). ויש המשערים שידוּתוּן כאן הוא כלי נגינה או הנחיית נגינה (ראו על ידוּתוּן בדף הספר). |
א
לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
|
נַפְשִׁי מוצאת מרגוע\דּוּמִיָּה רק בה', ומקבלת מִמֶּנּוּ ישועה. רק ה' הוא הסלע\צוּר והמבצר\מִשְׂגַּב החזק המגן עלי כדי שלא אפול\אֶמּוֹט נפילה גדולה\רַבָּה. |
ב
אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי.
ג אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה. |
המשורר פונה לרשעים ושואל עד מתי הם יביאו אסון\הָווֹת על קורבנם? הם כולם נוהגים כרוצחים. הם נמשלים גם לקִיר נטוי ורעוע, או לגדר שנדחתה ועוקמה כך שאִישׁ שינסה לסמוך עליה יִפּוֹל. כמו הגדר, הרשעים לא ינשאו את האִישׁ המבקש להשען, אלא יחליטו\יָעֲצוּ ביחד לדחות ולהפיל אותו. הם אוהבים את השקר, ובעוד פיהם מברך את האִישׁ, הרי הם מקללים אותו בקִרְבָּם. המילה 'סֶלָה' כאן (ובפסוק ט) היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
ד
עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה.
ה אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה. |
פזמון החוזר מפסוקים ב-ג בשינויים קלים. |
ו
אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי.
ז אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט. |
הכבוד והישועה שלי נשענים על ה', שהוא גם הסלע\צוּר שהוא מקור כּוֹחִי\עֻזִּי, ונותן לי מַחֲסֶה. לכן המשורר קורא לקהל לבטוח תמיד בה', לאמר לה' את כל מה שבְּלִבָּם, ואז ה' יהיה מַחֲסֶה גם עבורם. |
ח
עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים.
ט בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה. |
אין לבטוח בבְּנֵי אָדָם\אִישׁ כי הם רק הֶבֶל (אֵד היוצא מהפה ונעלם) וּמְלֵאֵי שקר\כָּזָב. אם יניחו אותם במאזנים כשכַּף המאזנים השנייה מכילה רק הֶבֶל, אז הכַּף של בְּנֵי האָדָם תַּעֲלֶה (כי הם קלים מֵהֶבֶל). אין לבטוח או לשים\לשִׁית לב לעֹשֶׁק וּלגָזֵל גם אם הם מניבים עושר\הצלחה\חַיִל. |
י
אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד.
יא אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי יָנוּב אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. |
ה' אמר דבר אחד, ואף שניים - שיש לה' (1) כוח\גבורה\עֹז ו(2) חָסֶד. וה' משלם לכל אָדָם כפי שמגיע לו על פי מעשיו. |
יב
אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים.
יג וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ז | אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי, מִשְׂגַּבִּי - לֹא אֶמּוֹט. |
י | אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם, כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. |