סיכום
קריאה לכל עמי העולם להלל את ה' ולעבוד אותו. הם יכולים ללכת ולראות את מעשיו המופלאים, ובהם ייבוש וחציית ים סוּף בימי יציאת מצרים. הַסֵּבֶל של העַם היה תוצאה של בחינה שערך לו ה', אבל בסוף ה' הושיע אותם. לכן הַדּוֹבֵר מצהיר שיבוא למקדש לשלם את הקורבנות שנָדַר להקריב, ומברך את ה' שלא דחה את תפילתו.
תקציר
| כותרת: "לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר" היא כנראה הוראת בצוע כלשהי לַמְנַצֵּחַ. הפרק פותח בקריאה לכל העולם\הָאָרֶץ להריע לה', לזמר לכבודו, ולתת כבוד לתהילתו. |
| א
לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ.
ב זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ. |
| על העמים (או המתפללים) גם להלל את מעשיו המופלאים\נוראים של ה', בעוד אויבי ה' מתכחשים לו למרות כוחו\עֻזּוֹ הרב. כל תושבי העולם יִשְׁתַּחֲווּ לה' ויהללו אותו ואת שמו בזִמְרָה. המילה 'סֶלָה' כאן (ובפסוקים ז ו-ט"ו) היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה בין חלקיו המוזיקליים. |
| ג
אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.
ד כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה. |
| המתפללים נקראים ללכת ולראות את המעשים\מִפְעֲלוֹת המופלאים\נוראים שעשה ה' לבְּנֵי האָדָם (לבני ישראל וְלמִּצְרִים?): ה' הָפַךְ את יָם (סוּף) לְיַבָּשָׁה ונתן לעַם לעבור את נָּהָר (הירדן?) בְרָגֶל, ושָׁם העַם שמח על הנסים הללו. |
| ה
לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
ו הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ. |
| ה' מושל בעזרת גְבוּרָתוֹ בכל העוֹלָם. הוא משגיח בעֵינָיו הצופות גם על הגּוֹיִם, ולגּוֹיִם הסוררים\מורדים בו לא תהיה תקומה (לא יָרוּמוּ). עמי העולם נקראים שוב לברך את ה' ולהשמיע בקול את תְּהִלָּתוֹ, ולהודות לו על ששמר את נפשם ולא נתן לְרַגְּלָם למעוד\להתמוטט. |
| ז
מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים אַל
ירימו [יָרוּמוּ] לָמוֹ סֶלָה.
ח בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ. ט הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. |
| הסבל שעבר על העַם היה בחינה של ה', שכאילו "צָרַף" את העַם כמו שהצורף מתיך כָּסֶף כדי ליצור מתכת טהורה. ה"צריפה" היתה בכך שה' הפיל את העַם במלכודת-ציידים\מְּצוּדָה, ולחץ\העיק (בכבלים?) את מתניהם. הוא שם בראשם אנשים שישלטו בהם, אבל לבסוף אחרי שהעַם עבר תְּלָאוֹת של אֵשׁ וּמַּיִם, ה' הושיע אותם והִרְוָה את צמאונם. |
| י
כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף.
יא הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ. יב הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. |
| הַדּוֹבֵר מצהיר שיבוא למקדש וישלם את מה שנשבע\נָדַר בשפתיו\פיו להקריב כאשר היה בְּצָרָה (אם תתקבל עזרה מה', שאמנם התקבלה). קורבנות הנָדַר כוללים עֹלוֹת (קורבן הנשרף כֻּלּוֹ) של מֵחַ עצמות, עם בשר אֵילִים (זִכְרֵי הַכִּבְשָׂה) שֶׁיִּשָּׂרֵף ויתן ריח ניחוח קְטֹרֶת. כמו כן, הַדּוֹבֵר יקריב קורבנות של בָּקָר ושל עַתּוּדִים (זכרי העֵז). |
| יג
אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי.
יד אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. טו עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה. |
| הַדּוֹבֵר קורא לקהל המאמינים לשמוע את מה שיש לו לספר על הישועה שה' עשה לנפשו: הַדּוֹבֵר קרא לעזרת ה' ופאר ורומם אותו בלשונו. הַדּוֹבֵר מטיל על עצמו קללה ולפיה ה' לא ישמע את קריאתו לעזרה אם נמצא בְּלִבּוֹ רוע\אָוֶן. אבל אין רוע בלב הַדּוֹבֵר, ולכן ה' הִקְשִׁיב לתפילתו. לכן הַדּוֹבֵר מברך את ה' על שלא דחה\הֵסִיר את תפילתו ואת חַסְדּוֹ ממנו. |
| טז
לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כָּל יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי.
יז אֵלָיו פִּי קָרָאתִי וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי. יח אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי. יט אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי. כ בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| א | לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר: הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ. | |
| י"ב | בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. |
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Ram, By Erich Ferdinand from germany [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אַיִל
פרטי היוצר\ת
Scapegoats of Askifou-Highplain on Crete, Greece, By Oliver Deisenroth [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
שָׂעִיר או עַתּוּד הוא התַּיִשׁ, זכר העֵז