תְּהִלִּים מ”ד

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Foster, William A. [from old catalog] [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם (ג) בתמונה - ה' סוקל את צבא הָאֱמֹרִי במעלה בֵית חוֹרֹן (יְהוֹשֻׁעַ י')

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תַנִּים (זהובים), By Thimindu (Sri Lankan Jackal) [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons

כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים (כ)

סיכום

בעבר ה' נלחם בעצמו בגויים תושבי הארץ והוריש את הארץ המובטחת עבור העַם. העַם מצידו הודה והילל את ה'. אבל לאחרונה ה' זנח את העַם ונתן אותו ביד אויביו, שבזזו ופיזרו את העַם בגלות. למרות כל האסונות האלה, העַם לא הֵפֵר את הברית עם ה'. לכן המתפללים קוראים לה' להתעורר ולהושיע אותם.

תקציר

כותרת: מִזְמוֹר של הַלְּוִיִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מבְנֵי קֹרַח (ראו ), הנועד להשְׂכִּיל\לְהַחְכִּים את השומע.

א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.

הקהל אומר שזכה לשמוע מאבותיו במו אוזניו את סיפורי הנסים שה' עשה לעַם בִּימֵי קֶדֶם.

ב אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.

אז ה' בידיו שלו הוֹרִישׁ (כָּבַשׁ וגֵּרֵשׁ) את הארץ המובטחת מהגויים שישבו בה ועשה לאותם גויים רעות רבות, וזאת כדי לָטַעַת את העַם בארץ המובטחת וּלְשַׁלֵּחַ בה את שורשיהם. כי העַם לא כבש את הארץ בכח חַרְבָּם וּזְרוֹעָם, אלא ה' נתן להם\לָּמוֹ את הישועה בזרוע ימינו (היד החזקה) ובאוֹר פניו, כיוון שֶׁבָּחַר בהם.

ג אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם. ד כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם.

כאן פונה מתפלל בגוף ראשון (אולי הַמֶּלֶךְ העומד בראש קְהַל המזמרים?) אל ה', מכיר בו כמַלְכּוֹ ומבקש ישועה לעַם ישראל\יַעֲקֹב. כי רק בעזרת ה' העַם יצליח לְנַגֵּחַ ולהביס את אויביו\צָרָיו שֶׁקָּמוּ עליו.

ה אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב.
ו בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ.

כי המתפלל (הַמֶּלֶךְ?) מודה שאינו בוטח בְּכוֹחַ הקשת והחרב שלו, אלא רק בה' שיושיע את העַם ויבייש את אויביו\צָרָיו\מְשַׂנְּאָיו. לכן העַם מודה ומהלל את ה' ואת שמו הקדוש כל היום. המילה 'סֶלָה' כאן היא כנראה הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר.

ז כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
ח כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ.
ט בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה.

אך למרות כל אלה (עזרת ה' לאבות, ונאמנות העַם לה') ה' זנח וְהִכְלִים\בִּיֵּשׁ את העַם ולא יצא בראש צבאות העַם להלחם באויביו, אלא גרם לנסיגת הצבא מפני האויבים\צָרים, אשר בזזו\שָׁסוּ להם\לָמוֹ את רכוש העַם.

י אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.
יא תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ.

ה' נתן את בני העַם כמו צֹאן למאכל האויב, ופיזר\זָרָה אותם בגלות בין הגּוֹיִם. הוא מכר את בני העַם השבויים לעבדים בחינם או בזול (כיוון שהיו המוני שבויים).

יב תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ.
יג תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.

כך ה' גרם בושה\חֶרְפָּה לעַם, כאשר הגּוֹיִם\לְאֻמִּים השכנים דיברו עליהם דברי לַעַג\קֶלֶס\מָשָׁל, והנידו את ראשם (בבוז או ברחמים).

יד תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
טו תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.

הבושה\כְּלִמָּה של הַדּוֹבֵר (הַמֶּלֶךְ?) נמצאת נגד עיניו כל היום והוא מסמיק מבושה כשהוא שומע את הקוֹל המקלל של האוֹיֵב הבא לנקום.

טז כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי.
יז מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.

למרות שכל האסונות האלה באו על העַם, העַם לא שכח או הֵפֵר את הברית עם ה', לא נסוג ממנה ולא הטה את צעדיו\אִשּׁוּרָיו מדרך\אֹרַח ה'. אבל למרות הנאמנות הזאת של העַם, ה' דִּכֵּא אותם כְּשֶׁשָּׂם אותם במקום שומם ומכוסה בחושך\צַלְמָוֶת (בו מהלכים תַּנִּים).

יח כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ.
יט לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ.
כ כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת.

הרי אם העַם היה שוכח את ה' ומתפלל לאלוהים אחרים, אזי ה' היה חוקר ומגלה זאת, כי הוא יודע מה מסתתר בלב האָדָם. אך ה' וודאי יודע שבני העַם הנאמנים לו נֶהֱרַגים כל הזמן בְּשֶׁל נאמנות זאת, וּמוּבָלִים כמו צֹאן לַטֶּבַח בגללה.

כא אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.
כב הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב.
כג כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.

הקהל קורא לה' להתעורר\להקיץ משנתו ולא לזנוח אותם לָנֶצַח. למה הוא מסתיר את פני הישועה שלו ושוכח את הַמִּסְכֵּנוּת\עֹנִי והלחץ שבו העַם נמצא?

כד עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.
כה לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ.

הרי נפשם\צווארם ובִּטְנָם הִשְׁתַּטְּחוּ עד לעָפָר\אָרֶץ. לכן הם קוראים לה' לקום ולעזור להם, ולחלץ\לפדות אותם מאויביהם כדי שֶׁיִּוָּדַע חַסְדוֹ.

כו כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.
כז קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ט"ו	תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם, מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.
כ"ג	כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.