תְּהִלִּים מ”ח

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

View of Jerusalem. By Creator:James Fairman (1826-1904) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב (ג)

סיכום

מִזְמוֹר הלל ליְרוּשָׁלַיִם. ה' מְהֻלָּל רבות בירושלים, ומובאת רשימת כינויים לעִיר (יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, ...). הַמְּלָכִים שבאו לכבוש אותה נבהלו מגְּדֻלָּתָהּ כשראו אותה וברחו. קהל העולים לרגל נקרא להקיף את ירושלים ולהתפעל מִיְּפִי מִגְדָּלֶיהָ וחומותיה, ולהעפיל על פסגות אַרְמְנוֹתֶיהָ כדי לצפות משם על יופיה של העִיר ולספר עליה לדורות הבאים.

תקציר

כותרת: מִזְמוֹר של הַלְּוִיִּים הַמְּשׁוֹרְרִים מבְנֵי קֹרַח (ראו ).

א שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח.

ה' גָּדוֹל ומְהֻלָּל רבות בירושלים, ומובאת רשימת כינויים לירושלים: עִיר אֱלֹהֵינוּ, הַר קָדְשׁוֹ (הר הַבַּיִת), עִיר יְפַת נוֹף\גּוֹבַהּ שִׂמְחַת כל העולם, הַר צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן (הר הַבַּיִת שמצפון לעיר דָוִד, או רמז למקומו של הר הָאֵלִים באמונות הקדומות), קִרְיָה\עִיר של מֶלֶךְ גדול\רָב, הוא ה' אשר בנוכחותו עושה את אַרְמוֹנוֹת הקִרְיָה למבצרים\מִשְׂגָּבים.

ב גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.
ג יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.
ד אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.

הַמְּלָכִים האויבים אשר נוֹעֲדוּ\התייעצו כדי לכבוש את העִיר עברו לְיָדָהּ ביחד, וכאשר הם רָאוּ את גְּדֻלָּתָהּ הם נדהמו\תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ, ונֶחְפָּזוּ לברוח. הם רעדו מפחד שאחז בהם כמו רַעַד\חִיל האוחז באישה יולדת. רוּחַ מזרחית\קָדִים חזקה שָׁבְרָה את האֳנִיּוֹת שבהן באו האויבים (תַּרְשִׁישׁ היא עיר סוחרת יָמִים, הידועה באֳנִיּוֹתֶיהָ הגדולות והמרחיקות להפליג).

ה כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו.
ו הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.
ז רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה.
ח בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.

הקהל שבא לראות את העִיר (אולי עולי הרגל) מעיד שאמנם ראה בה את הנפלאות עליהן שמע. ה' המושל בצְבָאוֹת השמים והאָדָם נמצא בעִיר שהקים\כונן לַנֶּצַח. המילה 'סֶלָה' כאן היא אולי הוראת ביצוע כלשהי למִזְמוֹר, המבדילה כאן בין חלקיו.

ט כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר יְהוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.

קהל העולים לרגל ראו את דמות חסד ה' בתוך המקדש\ההֵיכָל. כמו שֶׁשְּׁמוֹ של ה' התפרסם עד קצות העולם\האֶרֶץ, כך התפרסמה גם תהילתו שם, וידו הימנית (החזקה) מַלְאָה בעשיית צדק בעולם. על כך ועל משפט הצדק (שה' עושה ביד ימינו) תִּשְׂמַחְנָה\תָּגֵלְנָה ירושלים ובְּנוֹת יְהוּדָה.

י דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ.
יא כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ.
יב יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.

קהל העולים לרגל נקרא להקיף את ירושלים ולהתפעל מבִּנְיָנָהּ: הם יוכלו לספור את מִגְדָּלֶיהָ, לשים\לשִׁית לב לחומותיה\חֵילָה, ולהעפיל על פסגות אַרְמְנוֹתֶיהָ כדי לספר את תהילתה (הנצפית מפסגת האַרְמוֹנוֹת) לכל הדורות הבאים.

יג סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.
יד שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.

לסיום, הקהל מצהיר שה' הוא האֱלֹהִים אשר מוֹבִיל\נוֹהֵג את העַם לעוֹלָם וָעֶד. 'עַל מוּת' הוא אולי 'עֲלָמוֹת' - המשוער ככלי נגינה או שם של לחן שהותאם למִזְמוֹר (ראו בכותרות המִזְמוֹרים בפרק ט, פרק מ"ו, וגם ב).

טו כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת.

ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

	פסוקים
	ג	יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.
	י"ג	סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ..