+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי תְּהִלִּים
מִשְׁלֵי
מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב
נג
נג
נד
נד
נה
נה
נו
נו
נז
נז
נח
נח
נט
נט
ס
ס
סא
סא
סב
סב
סג
סג
סד
סד
סה
סה
סו
סו
סז
סז
סח
סח
סט
סט
ע
ע
עא
עא
עב
עב
עג
עג
עד
עד
עה
עה
עו
עו
עז
עז
עח
עח
עט
עט
פ
פ
פא
פא
פב
פב
פג
פג
פד
פד
פה
פה
פו
פו
פז
פז
פח
פח
פט
פט
צ
צ
צא
צא
צב
צב
צג
צג
צד
צד
צה
צה
צו
צו
צז
צז
צח
צח
צט
צט
ק
ק
קא
קא
קב
קב
קג
קג
קד
קד
קה
קה
קו
קו
קז
קז
קח
קח
קט
קט
קי
קי
קיא
קיא
קיב
קיב
קיג
קיג
קיד
קיד
קטו
קטו
קטז
קטז
קיז
קיז
קיח
קיח
קיט
קיט
קכ
קכ
קכא
קכא
קכב
קכב
קכג
קכג
קכד
קכד
קכה
קכה
קכו
קכו
קכז
קכז
קכח
קכח
קכט
קכט
קל
קל
קלא
קלא
קלב
קלב
קלג
קלג
קלד
קלד
קלה
קלה
קלו
קלו
קלז
קלז
קלח
קלח
קלט
קלט
קמ
קמ
קמא
קמא
קמב
קמב
קמג
קמג
קמד
קמד
קמה
קמה
קמו
קמו
קמז
קמז
קמח
קמח
קמט
קמט
קנ
קנ
תְּהִלִּים
מ”ג
ספר 2 מיוחס לבְּנֵי קֹרַח, סוג המזמור:מִזְמוֹר אישי, תְּלוּנָה\תְּפִלָּה, צִיּוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Provenance : Abbaye Saint-Martial de Limoges (avant 1029). Droits: domaine public (https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8432314k/f217.item) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי (ד)
סיכום
סוף המִזְמוֹר מהפרק הקודם. המשורר קורא לה' לשפוט אותו בצדק מול הרשעים. הוא מתלונן שה', שהוא מָגֵנו היחידי, זנח אותו, ומבקש שאוֹרוֹ של ה' ינחה אותו למקדש, ושם הוא יודה לו בנגינה על כִּינּוֹר.
תקציר
המשורר קורא לה' לשפוט אותו בצדק, לייצג אותו במשפט (לָרִיב את רִיבוֹ) מול אנשים\גּוֹי שאינם חסידי ה', ולחלץ\לפַלֵּט אותו מרמאים עושי רֶשַׁע\עַוְלָה.
א שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי.
ה' הוא המבצר\מָעוֹז החזק המגן על המשורר. למה אם כן הוא זנח אותו וגרם לו להתהלך בפנים קודרות בגלל לחצו של האוֹיֵב (ראו פסוק י' בפרק הקודם בבית השני של המִזְמוֹר).
ב כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.
המשורר מבקש שה' יאיר עליו את האור והאמת שלו כדי שיַנְחוּ אותו בדרכו למִשְׁכָּן ה' שבמקדש בהַר הבית. במקדש, המשורר יבוא למִזְבַּח של ה', שהוא מקור השמחה\גִּיל שלו, ושם יוֹדֶה לו בנגינה על כִּינּוֹר.
ג שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ.
ד וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי.
הפזמון החוזר בסוף הבית השלישי של המִזְמוֹר (ראו פסוקים ו' ו-י"ב בפרק הקודם): המשורר שואל את נפשו, למה היא מִתְכּוֹפֶפֶת\מִשְׁתּוֹחַחַת ונאנחת\הוֹמָה בצער? הוא קורא לה להתעודד ולקוות\לְהוֹחִיל לעזרת ה', כי המשורר עוד יזכה להודות לה', ופני אלוהיו יהיו ישועתו (כשיראה אותם במקדש).
ה מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פסוקים
א שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי..
ג שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ - הֵמָּה יַנְחוּנִי..