מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה קְרָאתִיךָ, חוּשָׁה לִּי, הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ (א)
תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ (ב). ציור של הכוהן הגדול מקטיר קְטֹרֶת על מזבח הזהב.
סיכום
דָוִד מבקש שה' יקבל את תפילתו זאת ברצון כאילו היתה קורבן קְטֹרֶת או מִּנְחָה. הוא מבקש שיחסום את פיו מלחטוא בדבריו, ומצהיר שֶׁיִּרְחַק מחברת הרשעים ומהפיתויים שלהם, ומבקש גם שהצדיק יגער בו כדי להטות אותו לדרך החֶסֶד. לסיום, דָוִד מבקש את חסותו של ה', שיגן עליו מהמלכודות שמטמינים לו אויביו.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד קורא לה' למהר\לחוש לשמוע את קול קריאתו לעזרה. הוא מבקש שתפילתו, שהוא מתפלל תוך הרמת\נשיאת ידיו, תתקבל ע"י ה' ברצון כמו קורבן קְטֹרֶת (תערובת בשמים שהוקרבה על מזבח הזהב - ראו שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"חשְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח: לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
לה
וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
לו
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
לז
וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה.
לח
אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
) או קורבן מִּנְחָה (קורבן מן הצומח - ראו דף ספר וַיִּקְרָא) שהוקרב בערב (על מִנְחַת הערב - ראו בַּמִּדְבָּר פרק כ"ח פסוקים ה-חבַּמִּדְבָּר פרק כ"ח פסוקים ה-ח: ה
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין.
ו
עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
ז
וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָה.
ח
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
). |
| א
מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ.
ב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. |
| דָוִד מבקש שה' ישים\ישִׁית מחסום\שָׁמְרָה\נִצְּרָה על דלת השפתיים שלו (על פִּיו, כדי שלא יחטא בדבריו) ושלא יטה את לִבּוֹ לתכנן מעשה רָע, או לעשות מעשים\עלילות מתוך כוונה רעה עם אנשים עוֹשֵׂי פשע\אָוֶן. הוא מצהיר גם שלא יאכל (לֶחֶם) או מטעמים\מַנְעַמִּים אצל הרשעים. |
| ג
שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי.
ד אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם. |
| דָוִד מבקש גם מהצַדִּיק שֶׁיַּכֶּה אותו (שֶׁיַּהֲלֹם בו), ויגער בו (יוֹכִיחַ אותו) כדי להטות אותו לדרך החֶסֶד. הוא מכריז שהשֶׁמֶן המשובח שהעשירים מושחים על ראשיהם לא יְפַתֶּה אותו וְיַטֶּה\יָנִיא את ראשו לְכִוּוּנָם. ההמשך מסוף פסוק ה ועד פסוק ז קשה לפירוש. אולי - דָוִד מתרחק משֶׁמֶן הָרְשָׁעִים, כי אם הוא ימשיך עוד להתפלל בעודו עושה רע כמוהם, אז הם (והוא) יופלו מפגיעת סלע שישמיטו עליהם שופטיהם. הָרְשָׁעִים המשיכו לחטוא כי נָעֲמוּ להם דברי דָוִד שלא גער בהם על חטאיהם. הסלע שיזרקו השופטים יפלח ויבקע את האדמה עד לעומק פֶּתַח\פִּי השְׁאוֹל (עולם המתים התת-קרקעי), ושם יפוזרו עצמות הרשעים יחד עם עצמות דָוִד. |
| ה
יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם.
ו נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. ז כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל. |
| דָוִד הפנה את עיניו אל ה', ובו הוא חיפש מחסה, ולכן הוא מבקש שלא יעשה את נפשו חשופה\ערומה (יְעַר אותה) לפגיעות אויביו. |
| ח
כִּי אֵלֶיךָ יֱהֹוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי.
|
| דָוִד מבקש שה' ישמור עליו מִלִּפֹּל במלכודת\פח ומוקשים שטמנו\יָקְשׁוּ לו עושי החטאים. הוא מבקש שהרְשָׁעִים עצמם יפלו כֻּלָּם כְּאֶחָד ברשתות הדייגים\מִכְמָרוֹת שלהם, בעוד שהוא יעבור בבטחה את האזור הממולכד. |
| ט
שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן.
י יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי.. |