לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ (א)
מזמור ל"ד בספר תְּהִלִּים מפָּארְמָה, מאה 13.
|
|
סיכום
מִזְמוֹר הכולל אקרוסטיכון - כלומר הפסוקים מתחילים באותיות עוקבות בא"ב (מלבד אולי האות ו'). דָוִד שר את המִזְמוֹר בעקבות הֵחָלְצוּתוֹ ממֶלֶךְ גַּת. דָוִד מזמין את המסכנים והמדוכאים להצטרף לדברי התהילה שהוא שר לה'. זאת כיוון שה' תמיד עוזר לנאמניו (גם בעזרת מַלְאַךְ ה') ומעניש את הרשעים. מי שחפץ לזכות ממנו בחיים ארוכים וטובים, חייב להמנע מלשון הרע, לעשות טוב, ולרדוף שָׁלוֹם.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר שדָוִד שר אחרי שהתחזה למשוגע ("שינה את טַעְמוֹ") לפני מֶלֶךְ גַּת כדי שיגרש אותו, וכך נִמְלַט מעבדי המלך שחשדו בו. ראו שְׁמוּאֵל-א פרק כ"א פסוקים י"א-ט"זשְׁמוּאֵל-א פרק כ"א פסוקים י"א-ט"ז: יא
וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.
יב
וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו].
יג
וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ וַיִּרָא מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.
יד
וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם ויתו [וַיְתָיו] עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.
טו
וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי.
טז
חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי.
, שם נמסר ששמו של מֶלֶךְ גַּת היה 'אָכִישׁ' ולא אֲבִימֶלֶךְ כפי שנמסר כאן. |
| א
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ.
|
| דָוִד מברך את ה' כל הזמן. העֲנָוִים\המסכנים שומעים את דברי התהילה שלו ושמחים עליהם, ודָוִד מזמין אותם להצטרף אליו ולהגדיל\לרומם את שם ה' בדברי תהילות. |
| ב
אֲבָרֲכָה אֶת יְהוָה בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.
ג בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ. ד גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. |
| כי כשדָוִד חיפש\דָּרַש את עזרת ה', ה' ענה לו והציל אותו מפחדיו\מְגוּרוֹתַיו. פני המסכנים שהצטרפו לדָוִד זרחו\נָהָרוּ ולא התביישו\נחְפָּרוּ עוד כאשר הם פנו לה'. כי ה' עוזר לעָנִי הקורא לעזרתו ומושיע אותו מצָרוֹתָיו. מַלְאַךְ ה' שוהה ליד נאמני ה' כדי לחלץ אותם מצרותיהם. כאן חסר באקרוסטיכון פסוק המתחיל באות ו', אלא אם מחשיבים את 'וּפְנֵיהֶם' שבאמצע פסוק ו'. |
| ה
דָּרַשְׁתִּי אֶת יְהוָה וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי.
ו הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ. ז זֶה עָנִי קָרָא וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ. ח חֹנֶה מַלְאַךְ יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. |
| דָוִד קורא לשומעיו לבחון\לטעום ולראות שה' הוא טוֹב, ושכל איש\גֶּבֶר החוסה תחת הגנתו הוא מְאוּשָּׁר. דָוִד קורא לנאמניו הקדושים של ה' לירוא אותו כי ה' דואג שהיראים אותו והמבקשים\דורשים אותו לא יחסרו דבר. לעומתם, האנשים החזקים (הנמשלים לכְּפִירִים\אריות) שאינם יראים את ה', יהיו לעניים\רָשׁוּ וירעבו. |
| ט
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ.
י יְראוּ אֶת יְהוָה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. יא כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. |
| דָוִד קורא לשומעיו הצעירים ללמוד ממנו איך לִירֹא את ה': איך חייב לנהוג הָאִישׁ הרוצה לחיות שנים\יָמִים ארוכים, ולזכות לראות טוֹב בחייו? (1) עליו לִשמור\לִנְצֹר את לשונו מלשון הרע (דברי גנאי) ומשקרים\מִרְמָה. (2) עליו להתרחק\לסור מהרֹעַ, ולעשות רק טוֹב. (3) עליו לבקש\לרדוף שָׁלוֹם. |
| יב
לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְהוָה אֲלַמֶּדְכֶם.
יג מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. יד נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. טו סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. |
| ה' משגיח (בעיניו) על הצַדִּיקִים ושומע (באָזְנָיו) את זעקתם\שַׁוְעָתָם, בעוד שאת הרשעים הוא ימית ולא יותיר מהם כל זֵכֶר. |
| טז
עֵינֵי יְהוָה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם.
יז פְּנֵי יְהוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם. |
| כשהצַדִּיקִים צעקו - ה' שמע והציל אותם, כי הוא קרוב למדוכאים\נִשְׁבְּרֵי-לֵב\דַּכְּאֵי-רוּחַ ומושיע אותם. גם כאשר נופלות על הצַדִּיק צרות\רָעוֹת רַבּוֹת, ה' מציל אותו מכולן. |
| יח
צָעֲקוּ וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.
יט קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ. כ רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה. |
| ה' שומר שֶׁאַף עֶצֶם מעצמותיו של הצַדִּיק לא תִּשָּׁבֵר. ואילו הרוע של הרָשָׁע הוא הממית אותו, ושֹׂנְאֵי הצַדִּיק יואשמו בכך (במשפט מול ה'). |
| כא
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.
כב תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ. |
| ה' מחלץ מצרה (פּוֹדֶה) את חיי\נֶפֶשׁ החסידים שעובדים אותו, ומי שחוסה תחת הגנתו לא יואשם (כמו שֹׂנְאֵי הצַדִּיק, באותו משפט מול ה'). |
| כג
פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.
|
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים