עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ (א-ב)
|
|
סיכום
הגולים בבָּבֶל יושבים על גדות הנהרות שם, ובוכים בגעגוע ובצער על גורל צִיּוֹן. הם תלו את הַכִּנּוֹרוֹת שלהם על ערבי הנחל שם כדי ששוביהם לא יאלצו אותם לשיר את השירים השמחים שנהגו לשיר ביְרוּשָׁלַיִם או במקדש. הם נשבעים שאם ישכחו את צִיּוֹן או לא יזכירו את חורבנה בכל אירוע משמח, אז ישותקו ידם הימנית ולשונם. הם מבקשים גם מה' שינקום בבְנֵי אֱדוֹם ובַּבָּבְלִים על מה שעוללו ביום החוּרְבָּן.
תקציר
| הגולים בבָּבֶל יושבים על גדות הנהרות של בָּבֶל (הפְּרָת, החִדֶּקֶל, או התעלות המסועפות הקשורות בהם), ושם הם בוכים כשהם נזכרים בגעגוע בצִיּוֹן, ונזכרים בצער על החוּרְבָּן שנפל עליה. |
| א
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
|
| הגולים תלו את הַכִּנּוֹרוֹת שלהם על צמחי הנהר (ה"עֲרָבִים" מזוהים בד"כ כאחד ממיני צמח העֲרָבָה) כי הבבלים שלקחו אותם בשבי לגלות ביקשו\שאלו מהם לשיר להם את השירים השמחים שאותם נהגו לשיר בצִיּוֹן. "תוֹלָלֵינוּ" היא מילה לא מוכרת, אך נראה שמשמעותה כאן אולי "שוללינו" שלקחו אותנו שלל ועכשיו שומרים עלינו ולועגים לנו. |
| ב
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. |
| והרי איך הגולים יוכלו לשיר על אדמה זרה את השירים שנהגו לשיר לה' במקדש? לשם כך הם יאלצו לשכוח את צִיּוֹן, והם נשבעים לכן שאם יִשְׁכְּחוּ אי פעם את צִיּוֹן אז יד ימין החזקה שלהם תִּשָּׁכַח גם היא (כשתשותק, או שתִּשְׁכַּח בעצמה איך לפעול). |
| ד
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. |
| גם הלשון של הגולים תִּדְבַּק לחך וכך לא תוכל עוד לדבר, אם הם לא יזכרו את צִיּוֹן (או יזכירו אותה בלשונם), ואם הגולים לא יעלו בלשונם את נושא יְרוּשָׁלַיִם הַחֲרֵבָה בתחילת\ראש כל אירוע משמח (כמו חתונה). |
| ו
תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
|
| הגולים מבקשים מה' לזכור לבני ממלכת אֱדוֹם את מה שעוללו ביום בו חרבה יְרוּשָׁלַיִם (ולהענישם על כך). אז הם האיצו בַּבָּבְלִים לערער ולהחריב את יְרוּשָׁלַיִם ולעשות אותה ערומה מִבִּנְיָנֶיהָ כך שיֵחָשְׂפוּ יסודותיה. ראו על מעללי אֱדוֹם בזמן חוּרְבָּן יְרוּשָׁלַיִם בנבואת עוֹבַדְיָה. |
| ז
זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
|
| הגולים גם מקללים את בָּבֶל שתהיה בעצמה שְּׁדוּדָה\נבזזת בידי מחריביה, ומאחלים אושר למי ש"יְשַׁלֶּם" לה כך את הגמול המגיע לה על השוד שעשתה היא ביְרוּשָׁלַיִם. הם גם מאחלים אושר לאותו מחריב בָּבֶל שיחזיק בתינוקות הַבָּבְלִים וינפץ אותם על הַסָּלַע. |
| ח
בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים