פרטי היוצר\ת
Provenance : Abbaye Saint-Martial de Limoges (avant 1029). Droits: domaine public (https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8432314k/f217.item) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי (ד)
סיכום
סוף המִזְמוֹר מהפרק הקודם. המשורר קורא לה' לשפוט אותו בצדק מול הרשעים. הוא מתלונן שה', שהוא מָגֵנו היחידי, זנח אותו, ומבקש שאוֹרוֹ של ה' ינחה אותו למקדש, ושם הוא יודה לו בנגינה על כִּינּוֹר.
תקציר
המשורר קורא לה' לשפוט אותו בצדק, לייצג אותו במשפט (לָרִיב את רִיבוֹ) מול אנשים\גּוֹי שאינם חסידי ה', ולחלץ\לפַלֵּט אותו מרמאים עושי רֶשַׁע\עַוְלָה. |
א
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי.
|
ה' הוא המבצר\מָעוֹז החזק המגן על המשורר. למה אם כן הוא זנח אותו וגרם לו להתהלך בפנים קודרות בגלל לחצו של האוֹיֵב (ראו פסוק י' בפרק הקודם בבית השני של המִזְמוֹר). |
ב
כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.
|
המשורר מבקש שה' יאיר עליו את האור והאמת שלו כדי שיַנְחוּ אותו בדרכו למִשְׁכָּן ה' שבמקדש בהַר הבית. במקדש, המשורר יבוא למִזְבַּח של ה', שהוא מקור השמחה\גִּיל שלו, ושם יוֹדֶה לו בנגינה על כִּינּוֹר. |
ג
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ.
ד וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי. |
הפזמון החוזר בסוף הבית השלישי של המִזְמוֹר (ראו פסוקים ו' ו-י"ב בפרק הקודם): המשורר שואל את נפשו, למה היא מִתְכּוֹפֶפֶת\מִשְׁתּוֹחַחַת ונאנחת\הוֹמָה בצער? הוא קורא לה להתעודד ולקוות\לְהוֹחִיל לעזרת ה', כי המשורר עוד יזכה להודות לה', ופני אלוהיו יהיו ישועתו (כשיראה אותם במקדש). |
ה
מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.
|
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים