מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה (א) ציור של הנביא יִרְמְיָהוּ כלוא בבור הטיט (יִרְמְיָהוּ ל"ח)
סיכום
המשורר נמצא במקום עמוק (בצרה קשה) וקורא משם לעזרת ה'. אם הצרה נפלה עליו בגלל שה' אינו סולח לו על חטאיו, הריהו אבוד. אבל ה' יכול לסלוח, ולכן המשורר מקווה לעזרתו כמו ששומר הלילה מקווה לבוא הבוקר. כך גם העַם נקרא לְיַחֵל לעזרת ה', כי בידיו לסלוח ולפדות אותם.
תקציר
כותרת: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (ראו פירושים אפשריים למונח זה בסיכום ספר 5 שבדף הספר). המשורר נמצא במקום עמוק (בצרה קשה) וקורא משם לעזרת ה'. הוא מבקש שה' ישמע את קול תַּחֲנוּנָיו. |
א
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. |
אם הצרה נפלה על המשורר בגלל שה' שומר ואינו מוותר על החטאים\עֲוֹנוֹת שלו, אז אין מִי שיוכל לעמוד ולשרוד צרה שכזאת. אבל המשורר מזכיר לה' שנמצאת אצלו מידת הַסְּלִיחָה, ולכן הוא יכול לסלוח או לא לסלוח כרצונו, וזאת כדי שבני האָדָם יהיו מלאי יִרְאָה\פחד כלפיו. |
ג
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד.
ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. |
נפש המשורר קִוְּתָה\יִחֲלָה לה' ולדברו (שיסלח לה). הנפש יִחֲלָה לה' יותר משהשומרים עד הבוקר שומרים\מְיַחֲלִים לבוא הבוקר (ולסיום משמרתם). |
ה
קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. |
המשורר קורא לעַם יִשְׂרָאֵל גם כן לְקַוּוֹת וּלְיַחֵל לעזרת ה', כי יש לה' הרבה חֶסֶד ויכולת לפדות בני אָדָם מצרה, ולכן הוא יִפְדֶּה את העַם מהצרות שֶׁיִּפְּלוּ עליהם בשל חטאיהם (אם יְיַחֲלוּ אליו). |
ז
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים