פרטי היוצר\ת
Ilanbarshalom [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ (ז)
סיכום
דָוִד קורא לה' מושיעו לענות לתחינתו שהוא מתחנן מול הדְּבִיר (מקום הארון). הוא מבקש שלא יוריד אותו לעולם המתים יחד עם הרשעים, אשר נוהגים בצביעות כלפי חבריהם, ומתעלמים ממעשי ה'. דָוִד מודה אח"כ בשירה לה' על שנענה לתחינתו זאת. לסיום הוא קורא לה' להושיע גם את עַם יִשְׂרָאֵל.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד קורא לה' שהוא הסלע\צוּר המגן עליו, ומבקש שיענה לו ולא יַחְרִישׁ\יַחֲשֶׁה, אחרת דָוִד יִדְמֶה\יִמָּשֵׁל למת\יורד-בוֹר. הוא מתחנן שה' ישמע את שַׁוְעָתוֹ לעזרה כשהוא ירים את ידיו (בתחינה) לכוון הדְּבִיר (בו נמצא ארון הברית). |
| א
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר.
ב שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ. |
| דָוִד מבקש שה' לא ימשוך אותו (לבור המתים?) יחד עם הרְשָׁעִים\פֹּעֲלֵי-אָוֶן, אשר נוהגים בצביעות ואומרים דברי שלום לחבריהם, בעוד הם חושבים רעות עליהם בְּלִבָּם. דָוִד מבקש שה' יתן להם עונש כפי שמגיע להם על פָעֳלָם\מַעַלְלֵיהֶם\מעשיהם הרעים. הרשעים מתעלמים-מ\אינם-חושבים-על\אינם-מבינים-את פְּעֻלֹּת\מעשי ה', לכן עליו להרוס אותם ולא לבנות אותם עוד. |
| ג
אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם.
ד תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם. ה כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יְהוָה וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם. |
| דָוִד מברך את ה' על ששמע את בקשותיו (בפסוקים הקודמים). ה' הוא מקור כוחו\עֻזּוֹ והגנתו של דָוִד, ולכן הוא בוטח ונעזר בו, ומודה לו בשירה שמחה. |
| ו
בָּרוּךְ יְהוָה כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.
ז יְהוָה עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. |
| ה' הוא הכח\גבורה של עמו (לָמוֹ?) ומצודה\מָעוֹז מושיע למלך\מְשִׁיחוֹ. דָוִד מסיים בקריאה לה' להושיע גם את עַם יִשְׂרָאֵל, שהוא נחלתו של ה', לִרְעוֹת אותם ולשמור עליהם כמו רועה את צאנו, ולנשוא\לרומם אותם לָנֶצַח\לעולם. |
| ח
יְהוָה עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא.
ט הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר. |
| ז | וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. |