אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ (ט)
סיכום
דָוִד המֶלֶךְ מודה לה' על העזרה שהוא נותן לו במלחמה מול אויבי העַם. ה' מגן עליו כמו מבצר חזק, ויורד בעצמו מהשמיים כדי להפיץ את האויבים בְּחִצֵּי הברקים שלו. כָּךְ, בזכות ה', העַם זוכה לשגשג, עם בָּנִים הגדלים ומתחזקים, ובנות יפות ומְחֻטָּבוֹת, מחסני מזון מלאים, ומקנה רב.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד מברך את ה' על שהוא הסלע\צוּר החזק המגן עליו. ה' מְלַמֵּד את ידיו ואצבעותיו של דָוִד המלך איך להלחם בקרב (בידיו ועם כלי הנשק). |
א
לְדָוִד בָּרוּךְ יְהֹוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
|
ה' עושה חסד עם דָוִד, הוא המצודה\מִשְׂגַּב(מבצר גבוה)\מקום-מפלט והמגן של דָוִד שבו הוא חוסה כדי למצוא הגנה, והוא הָרוֹמֵס\רוֹדֵד עַמִּים תחת רגלי דָוִד. |
ב
חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.
|
דָוִד תוהה למה ה' מחשיב אותו ועוזר לו כך במלחמה, הרי הוא רק אָדָם\בֶּן-אֱנוֹשׁ, שהוא כְּאֶפֶס לעומת אלוהים. הרי חיי האָדָם חולפים כמו הֶבֶל (האוויר הַנִּנְשָׁף מהפה), או כמו צֵל חולף. |
ג
יְהֹוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.
ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. |
דָוִד קורא לה' להצטרף לַקְּרָב: לשם כך ה' יטה את השמיים כדי לרדת בהם לאזור הקרבות, ובדרך הוא יגרום להָרִים לפלוט עשן (כהרי געש). ה' יפזר ברקים, ויפיץ בעזרתם את אויבי המלך לכל עבר. כך ה' ישלח את חִצָּיו (הברקים) ויְהַמֵּם את האויבים (יגרום להלם ומהומה). |
ה
יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם. |
דָוִד מבקש שה' ישלח את ידיו מהשמיים, ויִפְדֶּה ויַצִּיל אותו מידם של אויבים בני עַם זר\נֵכָר, הנמשלים כאן למַּיִם רַבִּים שבהם דָוִד טובע (הפועל "פָּדָה", במובן "הִצִּיל", מופיע כאן ובפסוקים י-י"א כ"פָּצָה"). האויב מדבר שֶׁקֶר\שָׁוְא בפיו, ויָד ימינו (היָד שבה נשבע לשמור על ברית, או שֶׁבָּה אמור היה לְהִלָּחֵם לצד דָוִד ולקיים את ברית ההגנה איתו) גם היא יָד של שֶׁקֶר. |
ז
שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר. |
דָוִד ישיר לה' שִׁיר חָדָשׁ (שיחבר לו במיוחד) ויזמר אותו בלווי של נגינה על נֵבֶל (נֵבֶל עָשׂוֹר משוער כנֵבֶל בעל 10 מיתרים - ראו גם פרק ל"ג פסוקים ב-גתְּהִלִּים פרק ל"ג פסוקים ב-ג: ב
הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.
ג
שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה.
). |
ט
אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ.
|
ה' מושיע מְּלָכִים (כמו דָוִד), ופּוֹדֶה\פּוֹצֶה את דָוִד מפגיעת חֶרֶב אויב במלחמה. |
י
הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
|
פזמון החוזר על הנאמר בפסוקים ז-ח. |
יא
פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
|
אֲשֶׁר על כן (בגלל הצלחת המלך בקרב) העַם ישגשג: הבָּנִים של המְזַמְּרִים יִזְכּוּ לגדול ולִגְבּוֹהַּ בִּימי נְעוּרֵיהֶם כמו נְטִעִים הַגְּדֵלִים להיות עצים גדולים. הַבָּנוֹת של המְזַמְּרִים תהינה בעלות גּוּף יפה ומחוטב כמו צורת\תַּבְנִית הזוויות\פינות שֶׁבָּאַרְמוֹן\הֵיכָל. |
יב
אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.
|
המְזָוִים (מקומות אכסון המזון) של בני העַם יהיו מלאים ויפיקו זַנִּים רבים ומגוונים של מזון. הצאן של העַם יִתְרַבֶּה לָאֲלָפִים וְלָרְבָבוֹת (עשרות אֲלָפִים) בחוּצוֹת הערים. |
יג
מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.
|
הַשְּׁוָרִים\אַלּוּפִים של בני העַם יהיו מְסֻבָּלִים (יועמסו כמו סַבָּלִים) במטען עשיר. בחומת העיר לא יהיו מִינֵי פְּרָצוֹת (שְׁבָרִים המאפשרים פריצה ויציאה), ולא יעלו צְווָחוֹת מרְחוֹבוֹת העיר (של נפגעי פשע או אויב). |
יד
אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
|
מְאוּשָּׁר הוא העַם שזוכה בכל הברכות שתוארו למעלה, ולכן מְאוּשָּׁר הוא העַם שה' הוא אֱלֹהָיו. |
טו
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
|
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי.. |
ד | אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. |
י"ב | אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים, מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. |