הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי. וְהָרֵק חֲנִית.. (ב-ג)
סיכום
דָוִד קורא לה' להלחם את מלחמתו באויבי דָוִד בִּכְלִי-מלחמה ובעזרת מַלְאָכָיו. אויביו ימלטו בבושה וְיִפְלוּ ברֶשֶׁת שטמנו בעצמם. בעבר דָוִד דאג להם כשהיו חולים, אבל הם החזירו לו רעה תחת טובה, לעגו לו, וזממו איך להרע לו. לעומתם, כל אֵלֶּה שביקשו צדק לדָוִד יהללו את ה', כי יֵדְעוּ שה' תמיד מעלה לגדולה את אֵלֶּה שעובדים אותו בנאמנות.
תקציר
כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד קורא לה' להלחם את מלחמתו ביריביו. הוא מבקש מה' לקום לעזרתו עם כלי מלחמה: מָגֵן, צִנָּה (סוג של מָגֵן גדול), חֲנִית, וסְגֹר (חלק המחבר בין חוד החֲנִית לעץ), ולבשר לנפשו של דָוִד שהוא בא להושיע אותה. |
א
לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי.
ב הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי. ג וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי. |
האויבים, המבקשים את נפש\חיי דָוִדו חושבים איך לְהָרַע לו, יתפזרו כמו מֹץ (אבקת פסולת התבואה) הנידף ברוּחַ, ומַלְאַךְ\שליח ה' ידחוף\ידחה אותם לאחור. |
ד
יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי.
ה יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶה. |
אויבי דָוִד יברחו בדרך חֲשׁוּכָה וחלקלקה מהמַלְאַךְ הרודף אחריהם. זאת בגלל שהם טמנו לדָוִד מלכודת רֶשֶׁת וחפרו לו בור\שַׁחַת ללא הצדקה\חִנָּם. דָוִד מבקש שיפול על אויבו אסון שריפה (שׁוֹאָה) בלי שיהיה מוכן לכך, ושיפול בעצמו ברֶשֶׁת שהטמין כדי ללכוד בה את דָוִד. |
ו
יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ יְהוָה רֹדְפָם.
ז כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. ח תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ. |
נפש דָוִד תשמח\תָּגִיל\תָּשִׂישׂ על ישועת ה', וכל עַצְמוֹתַיו (שניצלו) יהללו את ה' המציל את העָנִי מאויבו החזק ממנו, ואשר גוזל את רכושו הדל. |
ט
וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ.
י כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. |
אויבי דָוִד קמו במשפט ותקפו אותו בעדויות שקר, ובחקירות שלא ידע איך לענות עליהן (כיוון שהיו מבוססות על שקרים). בכך הם החזירו לו רעה ושְׁכוֹל בתמורה\תחת הטובות שעשה להם בעבר. |
יא
יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי.
יב יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי. |
כי כשאויביו היו חולים, דָוִד התאבל כשלבש שָׂק והתענה בצום. הלוואי ותפילותיו לעזרתם יתקיימו בו! דָוִד אז נהג\התהלך באבל והתכופף\שָׁח עם פנים קודרות כאילו אויביו החולים היו אֶחָיו או אִמּוֹ. |
יג
וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב.
יד כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי. |
אך בתמורה לדאגה זאת של דָוִד כלפיהם - אויבי דָוִד שמחים כאשר הוא צולע ומועד בדרכו. אויביו הפגומים (נֵכִים מבחינה מוסרית) התקהלו\נֶאֶסְפוּ סביבו כדי להרע לו, ולא שתקו\דָמּוּ מִדִּבְרֵי לָעַג-מְרֻשָּׁע\חַנְפֵי-לָעַג, מָעוֹג (אולי דברי סרק) וחרקו את שיניהם בטִינָה. |
טו
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ.
טז בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ. |
עד מתי ה' יִרְאֶה באדישות את סבלו זה של דָוִד? דָוִד מבקש שה' ישיב את נפשו\יְחִידָתו מהאסונות\שואות שהאויבים (הנמשלים לאריות\כְּפִירִים טורפים) גורמים לו. אז דָוִד יודה ויהלל את ה' בציבור. |
יז
אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי.
יח אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ. |
דָוִד מבקש שאויביו השונאים אותו ללא-הצדקה\חִנָּם לא יזכו לשמוח בנפילתו, ולקרוץ בלעג. כי הם אינם מבקשים שָׁלוֹם לדָוִד ולשאר האנשים החיים בשלווה\ברוגע (בלי להזיק לסביבתם), אלא חושבים איך לרמות אותם. הם מרחיבים את פיהם בדיבורים רבים כנגד דָוִד, וקוראים בשמחה (הֶאָח) כשהם רואים את סִבְלוּ. |
יט
אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן.
כ כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן. כא וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ. |
את כל זה ראה ה', ולכן דָוִד מבקש שלא ישקוט או יתרחק מדָוִד בלי לעזור לו. הוא מבקש שה' יתעורר\יקיץ וישפוט בצדק את דָוִד בריבו מול אויביו, כדי שלא ישמחו עוד על סִבְלוּ, ועל הנזק\בֶּלַע שגרמו לו. כל אֵלֶּה ששמחו על רעתו ושהתייחסו אליו בגאוותנות\הגדילו-עליו, עכשיו יתביישו\יַחְפְּרוּ\יִלְבְּשׁוּ-בֹשֶׁת-וּכְלִמָּה. |
כב
רָאִיתָה יְהוָה אַל תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אֲל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.
כג הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי. כד שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהוָה אֱלֹהָי וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי. כה אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ. כו יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי. |
כך, כל אֵלֶּה המבקשים צדק לדָוִד (בניגוד למבקשי רעתו) יִזְכּוּ לשיר בשמחה\לרון, וְיֵדְעוּ שה' תמיד מעלה לִגְּדוּלָּה את אֵלֶּה שעובדים אותו בנאמנות. לכן לשונו של דָוִד תהלל את הצדק והתהילה של ה' לָנֶצַח. |
כז
יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ.
כח וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"א- י"ב | יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי. יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי. |
י"ט | אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן. |