סיכום
דָוִד מודה לה' על חסדו ועל נאמנותו, ומשתחווה לכוון המקדש. כשדָוִד קרא לעזרת ה', ה' ענה והגדיל את אומץ לִבּוֹ. גם כל מלכי העולם יודו לה' כי שמעו על מצוותיו הטובות, ועל כך שהוא דואג גם לחלשים ממקום מושבו הגבוה והמרוחק. לכן דָוִד מודה לו ומבקש שיושיע אותו מאויביו, ושלא ירפה את ידו המושיעה מבני האָדָם שברא.
תקציר
| כותרת: מִזְמוֹר של דָוִד. דָוִד מודה לה' בכל לִבּוֹ (מקום הרגש והמחשבות) ומזמר לה' אל מול אֱלֹהֵי הגויים (ובכך הוא מראה את התעלמותו מקיומם). |
| א
לְדָוִד אוֹדְךָ בְכָל לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ.
|
| הוא משתחווה לכוון המקדש ומודה לשמו של ה' על החסד ועל הנאמנות שלו, כי ה' הגדיל לקיים את הַבְטָחָתוֹ\אִמְרָתוֹ אפילו יותר ממה שהיה נודע עליו (מִשְּׁמוֹ). בְּיוֹם שבו דָוִד קרא לה', ה' ענה לו והִרְבָּה\הִרְהִיב את העוז (גבורה וכוח) שבנפשו. |
| ב
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ.
ג בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז. |
| כל המלכים בעולם\באָרֶץ גם כן יודו לה' כי שמעו את דבריו (את מצוותיו הטובות), וישירו בשבח דרכי הפעולה של ה': שֶׁכבודו של ה' גדול, וגם שֶׁה' אומנם גבוה\רָם אבל הוא משגיח על החלשים הנמצאים במצב שָׁפָל\נמוך, וגם ממקומו הגבוה והרחוק הוא יודע מה מתרחש בארץ. |
| ד
יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ.
ה וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְהוָה כִּי גָדוֹל כְּבוֹד יְהוָה. ו כִּי רָם יְהוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. |
| לכן דָוִד מבקש שאם יתהלך בהיותו מוקף בצרות, אז ה' יחיה אותו למרות מאמצי אויביו להזיק לו, וישלח את ידו הימנית (החזקה) להושיע אותו. כך ה' ישלים\יגמור לתת לדָוִד את ישועתו במלואה, ויתן לו מחסדו לָנֶצַח, ואף פעם לא ירפה את ידו המושיעה מבני האָדָם שברא (מעשה ידיו). |
| ז
אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ.
ח יְהוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז. |